השבוע הייתה עוד כתבה במדיה על מצב סגלי קבוצות ליגת העל בכדורסל ולא מפתיע לראות שהפועל ירושלים היתה פעילה מאוד ולמעשה רחוקה זר אחד (בכיר) בעמדות הגבוהים כדי לסגור את הסגל לקראת השנה הבאה.
בעידן מתן אדלסון, יש ציפייה שיגיע חיזוק ראוי, שיעזור לזאק הנקינס מתחת לסלים כדי לחתום סגל נהדר. אלכסנדר דז'יקיץ' מחפש זר לעמדה 4 שיכול לשחק גם 5, ובשיחה אישית שלי איתו הוא מאוד רצה לראות את אקס א.א.ק אתונה, אקיל מיצ'ל. ככל הידוע לי מיצ'ל כנראה לא ילבש אדום והוא בדרכו לכסף הגדול בסין. גם אדלסון היה מוכן לשלם הרבה על מיצ'ל, אבל זו עסקה שכבר כנראה לא תקרה.
רוצים להישאר מעודכנים?
כך או כך, אפשר לראות את החשיבה של דז'יקיץ': הוא לא מחפש "שמות", אלא שחקנים שיעזרו לקבוצה להיות טובה יותר כיחידה אחת, לכן לא סתם הגיעו לכאן שני שחקנים נהדרים כמו כריס ג'ונסון ובריינטון לאמר, שאולי הם לא "שמות גדולים" לפי חלומם הרטוב של האוהדים, אבל תהיו בטוחים שהם יהיו נהדרים אצל דז'יקיץ' ויתרמו אף יותר לקבוצה מכל שם ענק אחר, שאולי היה מגיע. הקבוצה היא מעל הכל ולא השחקן הבודד.
החלק האחרון בפאזל יושלם, אפשר להניח, בימים הקרובים ועל פי האג'נדה הזו אפשר להניח שינחת פה שחקן איכותי וטוב, אבל כזה שלא יפגע במרקם הקבוצתי ובעיקר יעזור לזאק הנקינס שהצטיין בשנה שעברה מתחת לסל.
באותה נשימה, אפשר לראות שספידי סמית' נשאר הרכז המוביל כי דז'יקיץ' מאמין בו בכל ליבו והוא האיש שלו על הפרקט. הסרבי לא חיפש רכז אחר, אלא שחקן שיוכל להשתלב לידו ולפעמים במקומו – ולאמר עונה על הצורך הזה, וכבר ראינו את היכולת שלו במדי א.א.ק אתונה כשהצטיין פעמיים נגד הפועל.
בנוסף, אסור לשכוח שהסגל הישראלי השתדרג עם הגעתם של יובל זוסמן וגבי צ'אצ'אשווילי, שמצטרפים לעוז בלייזר והבייבי האהוב על דז'יקיץ', אור קורנליוס. ביחד עם חזרתו בהמשך של נועם דוברת, אין לי ספק שתהיה פה אחלה קבוצה שתגיע מאוד רחוק בכל המפעלים. יש למה לצפות.
