את משחקי גביע הטוטו יזמה ההתאחדות לכדורגל בשנת 1985 לאחר ניסיונות קודמים ליזום טורניר שיהא השלישי בחשיבותו בכדורגל הישראלי לאחר אליפות הליגה וגביע המדינה. מדובר במקביל הישראלי לגביע הליגה בליגות אחרות ואף שאינו זוכה ליוקרה בקרב אוהדי הכדורגל הרי שהוא עודנו כאמור המפעל השלישי בחשיבותו. את ההזדמנות להעפיל לחצי גמר גביע הטוטו החמיצה הפועל בין היתר לאור החלטת מאמנה לעלות למשחק המכריע מול מכבי פתח תקווה בהרכב משני. על כך יש להצטער. הקבוצה אינה משופעת בתארים בלשון המעטה (מעניין לציין כי הזכיה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית בשנת 2018 רשומה במרשמי ההתאחדות לכדורגל על שמה של הפועל ירושלים ולא על שם הפועל קטמון) ומי שנכח במשחק גמר גביע הטוטו של הליגה הלאומית בשנת 2018 וודאי יזכור את שמחת הזכיה. לא פעם התבטא מאמן הקבוצה זיו אריה כי משחקי המפעל אינם יותר ממשחקי אימון. הגישה לפיה במפעל זה יש לראות מעין משחקי אימון ובהם לעלות עם הרכב משני אינה המצאה ישראלית. כך נוהגות קבוצות אף בליגה האנגלית והדבר מקובל ולגיטימי.
רוצים להישאר מעודכנים?
אולם, כאשר נוצרות נסיבות בהן מזדמנת לקבוצה האפשרות להעפיל לשלב חצי הגמר, יש לוותר על תכניות מקובעות ומוגדרות מראש ולעשות את כל שניתן על מנת לנצל את ההזדמנות להעפיל לשלב זה. לא חסרים משחקי אימון ולעומת זאת העפלה כזו עשויה להיות משמעותית לקבוצה ובמיוחד לגיבוש קהל אוהדים רחב יותר. חבל שהוועד המנהל של המועדון לא הגדיר למאמן מטרה כזו והנחה אותו כי במידה ונוצרת הזדמנות לעלות שלב יש לעשות מאמץ לנצלה.
יש לקוות כי במפעל גביע המדינה יעשה המועדון כל מאמץ להעפיל לשלבים הגבוהים. גביע המדינה אינו מקום לניסויים בהרכב, וודאי שלא למתן הבטחות לשחקנים מחליפים לדקות משחק (כפי שהיה בעבר ביחס לעמדת השוער). לראיה, זכייתה של בית"ר בגביע המדינה בעונה הקודמת היתה כשמן בעצמותיה של הקבוצה הזו, ותרם רבות למעמדה. יש להציב למאמן מטרה ברורה של העפלה לחצי גמר משחקי הגביע לכל הפחות, מעמד שקשה להגזים במשמעותו לקבוצה ולקהל אוהדיה. הפועל אינה "קבוצת גביע טיפוסית" כפי שנהוג לומר, ובעברה הדחות משפילות מהמפעל (מי ישכח את חננאל חלה ושיכון המזרח שהדיחו את הקבוצה בשנת 86) והגיע הזמן לשנות זאת.
כך או אחרת, אי העפלתה של הקבוצה לחצי הגמר זימנה לה משחק דרבי מול בית"ר במאבק על הדירוג ומה שנאמר לעיל ביחס להרכב החזק ביותר יפה שבעתיים למשחק זה. יתכן וראוי לספר לזיו אריה על משמעותו של דרבי בעירנו, בכל מסגרת ובכל טורניר. בשנות היריבות הסוערת של שנות השמונים היו קהלי הקבוצות מגיעים בהמוניהם לכל משחק דרבי, כולל אף משחקי דרבי קט רגל ששוחקו באולם הכדורסל במלחה ויחלו לניצחון על היריבה העירונית. עבור אוהדי הקבוצה, ובמיוחד הצעירים שבהם, דרבי הוא תמיד פסגת המטרות וכך יש לנהוג. עשרות שנים לא הייתה הפועל בעמדה כה קדמית בקרב על ההגמוניה העירונית ובנסיבות כאלה אין לוותר על אף משלט.
