במשך הקיץ תהיתי איך תראה הפירמידה הניהולית של הפועל, ובשבוע שעבר קיבלתי את התשובה – כאשר הבעלים מתן אדלסון הציג את גל מקל כשותף ויועץ מקצועי.
עד כאן הכל בסדר. אבל מעניין יהיה לראות את הדינמיקה שתתפתח בין הטריו גל מקל-יונתן אלון-אלכסנדר דז’יקיץ’. על פניו, זו סיטואציה שנראית נפיצה, במיוחד אם דברים פחות ילכו כפי שמצפים על המגרש. בכל זאת, יש כאן שלושה אנשי מקצוע שלכל אחד האג’נדה והדעה שלו.
רוצים להישאר מעודכנים?
מבחינתי – יש רק אחד שצריך לקבוע ולהחליט. בניגוד למאמנים אחרים שהיו כאן בעבר, להפועל יש את דז’יקיץ’, שהוא פיגורה. אחד ששמו הולך לפניו, מאמן אסרטיבי שיודע מה הוא רוצה, אשר קיבל את מעמדו הרם בזכות, והוא זה שצריך להמשיך ולשלוט בעניינים.
מקל הוא אדם דומיננטי, חריף שכל וידוע כדעתן, אבל יהיה עליו להתמקד בתפקיד היועץ ובניהול. הוא יצטרך להבין את ההיררכיה. מה שאפשר אולי יהיה לעשות עם מאמנים אחרים, עם הגנרל הסרבי זה פחות ילך, ולכן אדלסון צריך להבהיר לכולם כי דז’יקיץ’ הוא זה שאוחז במושכות. עם יונתן אלון הדברים נראים פחות בוערים. הוא בשר מבשרה של הפועל, איש עבודה נהדר, לא נראה כבעל אגו מוגבר מדי, למרות שגם לו יש את הדעות שלו, אבל בשונה ממקל, הוא כבר מבין מול מי הוא עובד. מקל ואלון צריכים להבין שלייעץ מותר ורצוי, אבל מחליט יש רק אחד ואסור להתערב לו.
אם נחזור למסיבת העיתונאים של אדלסון, אז על הדרך הוצג גם המנכ”ל החדש – אלון קרמר. אחת הבשורות שהוא יצטרך להביא תהיה בנושא השיווק והמכירות. בעיר עניה כמו ירושלים, חשוב ביותר שמחירי המנויים לא יהיו גבוהים מדי. ביחד עם הקבוצה האטרקטיבית שנבנתה, קרמר יצטרך לחשוב איך הוא מגדיל את כמות המנויים ואיך הוא מחזיר את הקהל למגרשים, וזה מתחיל במחירים סבירים.
משפט אחרון על יותם הלפרין. מי שחשב שהאקס על הקווים וכשחקן הוא אדום טעה ובגדול. מדובר בעוד שכיר חרב שעשה כסף גדול ובסוף חזר לצהובים בלי למצמץ.
