1. אובדן הזהות של הפועל ירושלים המשיך לתת את אותותיו גם אמש (מוצ"ש) במשחק מול מכבי נתניה. אמנם בשעה טובה יש חלוץ טבעי, שאפילו זכה לפתוח בהרכב ולהשלים 90 דקות, אבל נדמה שאיש לא נתן את הדעת על כך שחוליית הקישור חייבת לפטם אותו בכדורים.
אפשר להידבק לסטטיסטיקה היבשה ולקטלג למשל את הטיל של תומר אלטמן לשטח מת בפינת היציע הצפוני כניסיון הבקעה, אבל העובדה שהשוער האורח רז כרמי נדרש לראשונה להתמודד באחד על אחד מול ילה דוין רק בדקה ה-78 פשוט מרתיחה וחייבת להדליק יציע של נורות אדומות על משחק נרפה בבית מול יריבה שלא בדיוק מתהדרת במשחק ההגנה שלה.
2. מה שמוביל אוטומטית לעיסוק באותה חוליה בדיוק בצד של הפועל. קל ונוח להפיל את תיק השער המביך על אדבאיו אדליי, זה שהצליח למנוע שער אדיר של ראשיד צ'ירינו, שקיבל מרחב דמוי טיילת בצורה פשוט שערורייתית מחמישה אדומים ברחבה.
אלא שמשום מה אף אחד לא מדבר על האשם העיקרי. עמית גלזר בחר מסיבה לא ברורה לתת כדור סרגל באזור סופר מסוכן דווקא ללירן רוטמן, והוסיף חטא על פשע כשלאורך כל המתפרצת שהוא אחראי לה, לא מיהר לשמור/לחסום/להפריע לאותו רוטמן או לבר כהן. כתוצאה מכך, הראשון חגג בישול והשני שער שכלל לא תכננו.
ומה עושה אותו גלזר בהרכב, על חשבון הקפטן ואחד הסממנים האחרונים בתחום היציבות שנותרו בהפועל, אונדרז' באצ'ו? תשאלו את המאמן המתחכם שלו, שכנראה קיבל סחרחורת מרוב רצון לשנות את ה-11 הראשונים והפקיר את מרכז ההגנה שלא לצורך.
רוצים להישאר מעודכנים?
3. זיו אריה מקפיד זו העונה השלישית להראות היטב למראייניו בטלוויזיה ובמסיבות העיתונאים שזה הדבר האחרון שמעניין אותו. פעם יענה בזלזול, פעם יתעסק בניגוב זיעה קרה ממצחו, אבל תמיד ישמור על קלישאות שחוקות ולא ענייניות בלי שום קשר למשחק.
אם אחרי תצוגת נפל כזו, שרק בנס לא הסתיימה בהפסד שלישי רצוף, הוא מצליח לפלוט גיבוב שטויות שכולל בזה אחר זה את הביטויים "הכל בסדר", "לא חסר לנו כלום", "יש לנו קבוצה מצוינת שיכולה לנצח כל יריבה" ולשאלה איך מתכוננים לשרשרת הטרגדיות הבאות עלינו לרעה לענות ב-"כרגיל", נראה שחוסר הסנכרון בין המאמן של הפועל למציאות עולה על גדותיו.
כך בדיוק זה נראה גם ביום האחרון של חלון ההעברות, כשכל קבוצה עשתה מאמצים כבירים להתחזק ברגע האחרון. והפועל, זו שהכי זקוקה לחיזוק מאסיבי ובחלקים רבים של המשחק מול נתניה התקשתה לעבור את קו האמצע? מחוץ למשחק. אולי מצפים שם למחיאות כפיים סוערות על השארתו של אילוז' יאהו.
אז לא, זיו יקר, לא הכל בסדר. חסרים לקבוצה לא מעט כלים וכשהכישרון הכי גדול בן ה-19 פצוע, כל התקפה או ניסיון הבקעה הם בגדר נס. ולא, הפועל לא קבוצה מצוינת, רחוק מזה, ולא רק שאינה יכולה לנצח כל יריבה, העונה היא עדיין לא הראתה שהיא יכולה לנצח בכלל. אמנם אנחנו לפני כיפור ולא פסח, אבל מומלץ ניקיון יסודי של השחצנות והיהירות שחסרות כל גיבוי בשטח.
4. כיף שיש את אופק ביטון, שכבר מוכוון אוטומטית על הדקה ה-96 בשער הצפוני. גם גול שנולד בלידת עכוז הוא שער מתוק, ומצבה של הפועל בהחלט היה גרוע הרבה יותר בלעדיו.
אלא שמלבד גירוד נקודה שלא הגיעה להם ורגעי שמחה בודדים ביציע עם מיטב השירים, אוהדי הפועל מוצאים עצמם שוב רצים לבדוק מה עשו חדרה ואשדוד כדי לנשום לרווחה, ומתבשמים מעוד ניצחון מבורך של נציגת המגזר על היריבה העירונית. אובדן זהות כבר אמרנו? צום קל וחתימה טובה.
