מדינת ישראל, יודע כל אחד, למודת ניסיון בכל הקשור לקיום שגרה תחת מגבלות מלחמה או אירועים דרמטיים אחרים כמו קורונה או פיגועים. במובן הזה, ענף הכדורסל לא שונה. מה שנראה לנו עכשיו כמו עונה מוזרה, שונה ויוצאת דופן, עשוי להשתנות בעוד מספר שבועות.
בחודש אוקטובר היה מוזר בכלל לחשוב על כדורסל, כשהחיים של כולנו השתנו, אבל המציאות חזקה יותר מהכל. לאט-לאט הסתגלנו למצב המורכב והלא פשוט וגם משחקי הכדורסל חזרו. אמנם לא בשיא הכוח, כשחלק מהזרים הבכירים עזבו קבוצות, ויש תקלות כאלה ואחרות כמו מאמנים ושחקנים שלא תמיד חוזרים לארץ (גם בקבוצות הבכירות ביותר כמו מכבי תל אביב, הפועל ירושלים, הפועל תל אביב וחולון), אבל עדיף לקיים שגרת כדורסל ועונה גם אם זה לא הכי יפה בהתחלה ויש בעיות רבות.
התנאים לא אופטימליים ויש פערים רבים יותר מאשר בעונת כדורסל רגילה, אבל חוקי הזרים בכדורסל יאפשרו בהמשך, אם וכאשר העניינים יירגעו, החתמות שחקנים טובים יותר שישפרו את הרמה למחוזות שאנחנו מכירים. לא אידיאלי, אבל מה עדיף, שלא יהיה כדורסל בכלל?
רוצים להישאר מעודכנים?
אם נתמקד בהפועל ירושלים – נראה שגם השנה יש קבוצה חזקה ולמרות הסיטואציה המורכבת שבה היא נמצאת עם מאמן מתנדנד, המועדון מספיק חזק כדי לא להישבר. גם אם אלכסנדר דז'יקיץ' לא יישאר בסופו של דבר, יגיע מאמן אחר. להפועל סגל טוב, מועדון חזק והוא ידע להתגבר על הבעיות ועד עכשיו התוצאות באירופה טובות. לגבי הליגה, הרי שיש זמן לתקן – אנחנו רק בראשיתה וההכרעות ממילא יהיו אי שם בחודש מאי.
בתור מי שהיה שחקן כדורסל בכל מיני מצבים, כולל מלחמות ופיגועים, זו אולי לא סיטואציה נעימה, אבל שחקנים מקצוענים שעולים לפרקט יודעים לעשות הפרדה בין מה שקורה בחוץ למגרש. ההצגה בעניין הזה חייבת להימשך עם הקושי. לא תמיד יש ראש לכך, במיוחד לישראלים, אבל זו העבודה שלהם ושגרת כדורסל, גם תחת עננת מלחמה היא אפשרית. כולם מבינים שיש דברים חשובים יותר מכדורסל, אבל החזרה לנורמליזציה חשובה כדי לקיים פה חיים ואי אפשר לוותר על זה. הקהל יחזור, סגל הקבוצות יתחזקו, הקבוצות באירופה יעשו התאמות גם כשישחקו בחו"ל את משחקי הבית שלהם וקהל בבית יבין שאין ברירה אלא להמשיך קדימה ולקיים פה חיים.
- הכותב הינו איש עסקים, קפטן הפועל ירושלים בעבר.
