ביום ראשון הקרוב יתקיים עוד דרבי מרגש, שבא עלינו לטובה. למרות שבמקביל המלחמה נמשכת, בדיוק כמו בדרבי הקודם, הרי שהפעם יגיע קהל ונראה שאצטדיון טדי יתמלא ב-15,000 צופים שהם המקסימום האפשרי. ביציע המזרחי, שייצבע באדום, צפויות להיות תפאורות ססגוניות, ואני בטוח שגם אוהדי בית"ר מתכננים מפגן אהדה, כך שאווירה לא תחסר.
מבחינת בית"ר, הרי שהקהל מגיע במספרים יפים, אך נראה שחזר לדרכו בעבר. מעודדים כשמצליחים ומלחיצים מאוד כשפחות הולך. בצד האדום, עידוד הקבוצה בכל מצב, הפסד או ניצחון, הפך מזמן לעניין אידיאולוגי. אנחנו אוהדי הקבוצה האדומה תומכים בטוב וגם ברע ולכן נמשיך לעודד בכל משחק ללא קשר לתוצאות.
מבחינה מספרית לא הצלחנו לגדול מספיק ביציעים ובוודאי לא כמו שציפינו וקיווינו וזה נכון למשחקי הבית בעיקר. במשחקי חוץ כן גדלנו מספרית ואין משחק בו לא שומעים את הקהל האדום שלא מפסיק לעודד ונשמע היטב גם מול הקבוצות הגדולות.
רוצים להישאר מעודכנים?
מבחינה ספורטיבית אין ציפיות גדולות משתי הקבוצות. שתיהן מאכזבות למדי ורחוקות מלהרשים או להיות יציבות. בית"ר מגיעה אחרי אכזבה מרה מההדחה המוקדמת מהגביע, מפעל שתמיד היה בראש העדיפויות שלהם. אנחנו לעומת זאת התקדמנו שלב במפעל שנדמה שבשנים האחרונות לא קיבל את החשיבות המתאימה והנכונה ולכן המומנטום מהבחינה הזאת יהיה בצד האדום. בדרבי הקודם הימרתי על משחק משעמם שסביר מאוד שיסתיים בתיקו אפס. בדרבי הקרוב אני מעריך שיהיה משחק טוב יותר של שתי הקבוצות וסבירות ליותר מתיקו מאופס או 0:1 קטן ומיקרי.
תוספת הקהל והקור הצפויים יגרמו לשחקנים למוטיבציה ורצון לרוץ, וכיוון שאין באמת פייבוריטית ברורה, הרבה יהיה תלוי בהכנה הטקטית למשחק. בהפועל סובלים מרשימה ארוכה של פצועים, אך עד עתה נראה שכמו שטוען זיו אריה, כל מי שבסגל יכול לשחק ברמה די דומה.
המשחק עצמו חשוב מאוד לא רק בגלל היוקרה העירונית שתמיד חשובה, אלא כיוון ששתי הקבוצות זקוקות לנקודות בליגה הצפופה והלא צפויה שיש העונה. הפסד ידרדר את המפסידה לקרבות התחתית הקשים, לעומתו ניצחון יוקרתי וסדרה של כמה תוצאות טובות יכולה להקפיץ את אחת הקבוצות למרוץ לפלייאוף העליון ואין טוב מניצחון בדרבי כדי להתחיל בכך.
אני רוצה להבהיר נקודה חשובה לסיום: משחק דרבי עם קהל הוא אחד הדרכים לחזור לשגרה במציאות ההזויה בה אנחנו חיים. כולנו חייבים לזכור שזאת רק ביריבות ספורטיבית (שהיא חמצן לכל ענף תחרותי) ולא יותר מכך, בסוף המשחק כולנו חוזרים להיות עם אחד ומאוחד.
