לאחר משחק נוסף בו הפועל הצליחה לחזור מפיגור, ניתן לקבוע שתי עובדות ברורות: האחת, זו הפועל ירושלים עם אופי ווינרי ויכולת מנטלית שלא להישבר. השניה, שזאת פשוט לא קבוצה טובה מספיק כדי להגיע לפלייאוף עליון ואפילו לא בטוח שטובה מספיק כדי לשרוד בליגה.
ארבעת המשחקים האחרונים שמו אותנו במקום שאנחנו לא ממש רגילים להיות בו ובעניין הזה חייבים לתת קרדיט לצוות המקצועי שהנחיל לשחקנים את האמונה שאין משחק אבוד, שתמיד אפשר לחזור מפיגור. אין לזלזל בצד המנטלי והרבה פעמים הוא חשוב יותר מיכולת מקצועית, במיוחד במשחקי הכרעה חשובים שנראה שאליהם אנחנו הולכים.
רוצים להישאר מעודכנים?
חזרה הירואית, מקרית, מפיגור לא מלמדת יותר מידי, אבל ארבעה משחקים רצופים כן יכולים ללמד על הכנה מנטלית חזקה וטובה שהצליחה להיטמע בשחקנים. זה ניגוד מוחלט לדי.אן.איי המסורתי של הפועל, שתמיד נדמה שידעה לבעוט בדלי ברגעים המכריעים ואלו כמובן החדשות הטובות.
החדשות הרעות הן שבאף משחק מהארבעה האחרונים, וגם ברוב המשחקים לפני, לא באמת הראנו יכולת טובה לפרקים משמעותיים מספיק של המשחק. היו לנו הרבה יותר דקות רעות מאשר דקות טובות וזה נכון לרוב מוחלט של המשחקים העונה.
אני שומע הרבה שאנחנו מוציאים כקבוצה יותר ממה שהשחקנים שווים – לדעתי זו אמירה שהיתה נכונה לעונות קודמות ופחות נכונה לעונה הנוכחית. אם בוחנים "עמדה עמדה" ו"שחקן שחקן", ניתן לראות שיש לנו שחקנים כלל לא רעים בכל העמדות. למרות זאת, לא זכינו למשחקים טובים גם נגד הקבוצות שאמורות להיות חלשות מאיתנו. לא הצלחנו לגבש הרכב ראשון קבוע וברור, ולמרות שיש סיבות מקלות בעניין, הרי שבשלב הזה של העונה היינו כבר צריכים להיות עם הרכב ראשון קבוע, דבר שיכול לתת בטחון לקבוצה כולה. יש לנו הרבה שחקנים צעירים עם פוטנציאל, אך למעט איינאו פרדה, לא הצלחנו עדיין לגרום לאחד מהם לפרוץ בצורה ברורה ועקבית, אלא רק בהבלחות מידי פעם.
כמובן שמכירת ליאור קאסה היא סיפור הצלחה אדיר של המערכת, אבל במקרה שלו קנו יותר את הפוטנציאל מאשר את היכולת. אין ספק שזיו אריה הוא מאמן יסודי וקפדן שיודע לקדם צעירים, אך נראה שהמשמעת הטקטית בעניו חשובה מהכל – והיא הורסת את הספונטניות וחדוות המשחק שהשחקנים הכישרוניים שלנו מסוגלים אליה.
לקראת המשחקים הקרובים והפלייאןף התחתון שכנראה יגיע לאחר מכן, יש לקוות שנמשיך להראות את המנטליות החזקה אותה הצגנו יחד עם שיפור ביכולת לפחות לפרקים ארוכים יותר במשחק. אין ספק שיש קבוצות חלשות מאיתנו ושבירות הרבה יותר. לכן, ניתן לצפות ולקוות שלא נאלץ להגיע בכסיסת ציפורניים למשחקים האחרונים של העונה, אלא נהיה חלק מהצמרת הגבוהה של הפלייאוף התחתון. כולנו נשמח להסתפק בזאת בעונה ושנה מוטרפת שאנחנו לצערנו כולנו חווים.
