שימו לב עד כמה כל הכוכבים הסתדרו אמש (מוצ"ש) בדיוק במקום עבור הפועל ירושלים: הניצחון מול בני ריינה החזיר את האדומים לטווח משחק אחד ממקום בפלייאוף העליון ובמקביל הרחיק אותה מחבורת התחתית; קבוצת הכדורסל השלימה דאבל אדום עם ניצחון על קריית אתא בארנה (ותודה לטראסט המוחות בשני ענפי הכדור הבולטים על כך שסוף סוף נפל להם האסימון שאפשר לסדר רצף אדום חגיגי שכזה במרחק מעבר חצייה); ותאמינו או לא – זיו אריה אפילו דיבר לעניין בסיום!
"עשינו את מה שאנחנו אוהבים לעשות וחילקנו מתנות, לפחות 4-3 במחצית הראשונה", אמר ביושר המאמן האדום בסיום, ובמילים אחרות הודה לאלילת המזל שהלחץ בריינה גבר על הלחץ בקבוצתו שלו ולא אפשר לאף אחת מההזדמנויות הקורצות לחדור לרשת של נדב זמיר.
באותן דקות ההגנה לא תפקדה, עם טעות קשה של עומר אגבדיש ואיבוד רשלני של איינאו פרדה. לעיתים נדמה כאילו אריה מציב אותו בכוונה בין הבלמים כדי לסרס את משחקו למטרת שימורו בהפועל עוד כמה שנים לפני שיימכר לאחת הגדולות, אבל מצד שני, בצורה כזו היכולות ההתקפיות הנפלאות, כמו גם ניהול המשחק האחראי, נעלמו כלא היו. גם ההתעקשות על קווין סוני החלש בכנף והליהוק המשונה של מתן חוזז באמצע לא היטיבו עם הפועל.
רוצים להישאר מעודכנים?
מצד שני, איזה כיף היה לראות את אוהד אלמגור מלהטט באגף שמאל. עוד ידובר רבות על המבצע בניחוח אירופי במסגרתו סובב שחקן ברגל ימין ובדיוק ברגע הנכון הגביה בשמאל לראשו של ילה דוין, שנגח נפלא את שער הניצחון. סנטימטרים ספורים הפרידו בין אלמגור לשער בכורה בליגת העל בסיום מבצע אישי, אבל אם ימשיך בדרך זו ויקבל יותר כדורים כדי לנצל את האיכויות הרבות כמו מהירות, דריבל וטכניקה משובחת, גם זה יבוא.
העיקר שהמאמן האדום הדגיש שהוא לא אוהב ניצחונות של 0:1, ותיאר את הנעת הכדור מאחור של צמד הבלמים שלו כמי ש'אין להם דם בוורידים'. מעניין באמת מי הנחה אותם לשחק לאחור שוב ושוב כאילו אין מחר.
בחשבון אחרון, הכל נסלח כשהפועל מנצחת, ועוד פעמיים באותו יום. עכשיו בואו נתגייס כולנו למשימת הגביע המאתגרת מול נתניה, ובדרך נדמיין איך אנחנו קוטפים בשני המחזורים שנותרו את המקום ה-6, ואז מפספסים אותו בדקה האחרונה של תוספת הזמן על הפרש שערים. בכל זאת הפועל.
