שחקניות הפועל לב ירושלים חוגגות עם הגביע (צילום: עודד קרני, מינהלת הליגה)
שחקניות הפועל לב ירושלים חוגגות עם הגביע (צילום: עודד קרני, מינהלת הליגה)

דעה | גיבורות באדום-לבן

מועדון צעיר, עולה חדשה, פעם ראשונה גמר גביע: הפועל לב ירושלים - אימפריה | טור דעה

פורסם בתאריך: 8.3.24 17:19

החומרים שהרכיבו את גמר גביע המדינה בכדורסל נשים היו לא קונבנציונליים לחלוטין, קל וחומר כאשר מדובר בהפועל לב ירושלים. מועדון צעיר, רק בן 3, עולה חדשה, מקום שני בליגה, פעם ראשונה גמר גביע והזדמנות לתואר כבר בתחילת מרץ. הלו, פה זה לא חיפה ותל אביב.

מזל שהאירוע נערך בעיר היין ושהיריבה היא בבחינת זוללת תארים. מאז ומתמיד להפועל היה הכי נוח מעמדת האנדרדוג, ואין צורך לשנות סדרי עולם במכה אחת.

גם ההתרחשות ביציע הייתה רחוקה מלהזכיר חומרים של גמר. ממתי האדום של ירושלים והצהוב של רמלה מתערבבים ביציע אחד? סבתא חביבה מרמלה מבקשת בנימוס מזאטוט נלהב מירושלים שלא לנופף לה בדגל הענק מול העיניים, ובדרך הוא פותר בעיה גם לשלושה דורות של אוהדי קבוצתו ומאפשר מרחב ראייה לכולם. בכדורגל זה היה נגמר באבוקות, מכות או גם וגם.

להשלמת התפאורה קבלו חולצות אדומות עם לוגו המועדון החדש שנשמרו היטב מחצי הגמר, בובה מחויכת של לב אדום ענק פלוס שלט מניע לפעולה בנוסח 'יאללה הפועל, רעש!!' ולא רחוק מהם תוף ענק מלווה בקונפטי צהוב. כל ישראל חברים, גרסת כדורסל הנשים.

במרכז היציע האדום בלט יובל אלימלך, בן ה-10, שהצליח לגרום לתספורת הפטרייה המיתולוגית מהניינטיז להיראות מודרנית, ומצד שני הפציע עם כפכפים מודל 2024 עם לוגו ה-NBA. בירור קצר העלה שמדובר בחלוץ ילדים א' של קבוצת ירמיהו חולון, שהגיע מגובה בחבריו לכיתה ה' מבית הספר 'גורדון' בעיר, והוא בכלל אוהד הפועל פתח תקוה.

וכאן נשאלת השאלה המתבקשת – כיצד ילד שכולו שילוב של ערי המרכז קופץ בלי הפסקה ומעודד את הפועל לב ירושלים? פשוט. מאמנו בילדים א' הוא לא אחר מקשרה המיתולוגי של צפרירים חולון זיו קבדה, שהוא לגמרי לא במקרה אביה של כוכבת הפועל, הודיה קבדה, שתפרה 11 נקודות כבר בשלב מוקדם. מאבא היא אמנם לא לקחה את הגובה, אבל בהחלט את הצמות. וכמה טוב שהחניך של אבא בחר בקבוצה הנכונה.

מאות האדומים שהנמיכו ציפיות למינימום מול יריבה שטרם נוצחה השנה, עברו האנג אובר רציני עם יתרון דו ספרתי כבר במהלך הרבע הראשון. אליסה בארון-פלג ושיר תירוש ירו לכל הכיוונים באחוזים גבוהים, וביציע החלו לתהות כיצד מתמודדים עם סיטואציה בה הפועל לגמרי במשחק.

בצד השני היו אלה ג'ני סימס ועדן רוטברג שהנחיתו את אוהדי הפועל לקרקע המציאות, כשלעיתים נדמה היה שהאחרונה תקלע גם ממרומי היציע עם שתי ידיים קשורות. רק שלוש יתרון להפועל בהפסקה.

בין המתח והאנרגיות על המגרש ומחוצה לו, חובה לתת הרבה יותר ממילה טובה ללהקת הילדות הכישרונית והצבעונית, שגמישות היא הגדרה גמלונית משהו לעומת היכולות הפנומנליות שלהן. בזמן שביציע ניסו לצוד את לינוי אשרם הבאה והתענגו על עולמות ההתעמלות האמנותית, ריגשו בנות דור העתיד עם ריקוד משולב בתמונות החטופים, ואף עין לא נותרה יבשה.

 

 

בחזרה לכדורסל. רמלה השלימה מהפך ברבע השלישי, אבל אז, בדיוק כשנדמה היה ששוב מתכנסים לנישה המוכרת של תואר – Out, מחמאות – In, הגיעו שרשרת פעולות יעילות בשני צדי המגרש של בריאנה ריצ'רדסון וסטאשה קארי, לצד שלשה מטורפת עם הקרש של פצצת האנרגיה העונה לשם נור כיוף, פלוס חטיפה היסטרית של תירוש, שרצה על כל המגרש ל-2 קלות – מהלך שייכתב בדפי ההיסטוריה של הפועל וכנראה ייזכר אפילו יותר מנתונים סטטיסטיים מרחיבי לב בדמות 23 נקודות ו-9 אסיסטים.

הפועל ברחה ל-10 הפרש ארבע דקות לסיום, אבל הוותיקים שיודעים היטב מסורת מהי, מיהרו להסות את הזאטוטים שפרצו בשירת 'גביע, גביע, גביע'. בהפועל, יודע היטב כל לובש אדום למוד סבל, זה לא נגמר עד שזה נגמר. ובסוף זה נגמר. ואפילו עם ניצחון משכנע 74:87. לא בשיניים, לא כמעט, לא ליד – תצוגת תכלית מענגת ותואר מוצדק לסופר סטארית לימור פלג, עם ניהול משחק מצוין ועצירות של מומנטום צהוב בטיימינג מושלם.

ריקוד המעגל הקבוצתי של השחקניות הבהירו יותר טוב מכל טקטיקה על ההון הנשי-אנושי שנרקם במועדון החדש, שקוצר פירות מוקדם בהרבה מן המצופה. תוסיפו לכך את הטירוף הטבעי של כיוף, שהדביקה בו הן את חברותיה והן את יושבי היציע, הנדנוד המרגש מצד לצד של הגביע טרום ההנפה של בארון-פלג, שלקחה איתה בצדק למעמד המרגש גם את זוגתה וגם את המאמנת שלה, ואת הכיפכופים של החברות הטובות על הראש של תירוש בטרם שלחו אותה לקדמת הבמה כדי לקבל את תואר ה-MVP, ותבינו למה המועדון המיוחד הזה הקפיד להצמיד לשמו את המילה המחייבת 'לב'.


 (צילום: אור בוקר)

(צילום: אור בוקר)


בחשבון אחרון, הצליחו הבעלים, ד"ר נטע אבוגוב, והמנהלת המקצועית, רבקה רוס, ליצור תוך שלוש שנים מועדון של ווינריות. כשסיימו את מסכת הריקודים עם יקירותיהן, הניפו גביע לעיני עשרות ילדות ביציע, שראו תואר במו עיניהן ויכולות לשאוף להיות שיר תירוש או הודיה קבדה כשיהיו גדולות. וכל הטוב הזה קרה באופן סמלי לכבוד יום האישה הבינלאומי ותחת השם הפועל לב ירושלים.

אז את המילה הגדולה, זו שמוצמדת דרך קבע לקבוצה שמנצחת בגמר הפלייאוף, לא נזכיר כאן מטעמי נאחס ברורים. כאמור, זו עדיין הפועל וסדרי עולם לוקח זמן לשנות, אבל בנימה אישית, כמי שצפה בהיסטוריה בהתהוות על תקן דור ביניים עם אביו משמאלו ובתו מימינו, ובשם כל מי שהמועדון הזה יקר לליבו, אני מודה לכן מקרב לב על שהגשמתן לנו חלום. אה, ואם אפשר, אל תעירו אותנו.

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר