זיו אריה, אוהדי הפועל (צילום: אורן בן חקון)
זיו אריה, אוהדי הפועל (צילום: אורן בן חקון)

דעה | חזיון תעתועים

כשאי אפשר לסמוך על מכבי חיפה כדי להשאיר סיכוי לפלייאוף העליון זה אומר הכל. אז אחרי שהפנטזיות נופצו עם ההפתעה של ריינה, נותר רק לחשוב על החילופים ההזויים של זיו אריה ולהמשיך לייחל לירידת ליגה של היריבה העירונית בצהוב | טור דעה

פורסם בתאריך: 10.3.24 22:05

חזיון תעתועים מלווה לא אחת את העונה הנוכחית בליגת העל, קל וחומר כאשר מדובר בקבוצה מתעתעת מטבעה כמו הפועל ירושלים. דוגמאות לא חסרות – הרבה לפני הדו קרב הכל אדום מול הפועל תל אביב, לא ממש ברור אם כדאי לתמוך בחדרה ואשדוד, שפגשו יריבות הנאבקות לכאורה עם הפועל על הכרטיס לפלייאוף העליון, או אולי בסכנין ונתניה, למטרות שמירה על מרחק ביטחון מהקו האדום והתחתית הבוערת.

ואז מגיע המשחק מול יוסי אבוקסיס, ואתה מבין בדיוק למה הקבוצה שלו לא כבשה שער זכות מאז שב אליה. אם אדבאיו אדליי, שוער שטעות היא שמו האמצעי, מקבל את מעט הבעיטות לעברו ישר לידיים ואפילו לא זוכה בהזדמנות לטעות, יש מצב שאשכרה האיש שזכה במאי האחרון בגביע יירד ליגה, אם כי כמובן העדיפות הברורה היא לקבוצתו הקודמת.

בצד השני, יש מצב טוב שבשעה שאתם קוראים את הטור הזה, אמיליוס זובאס עדיין מתנשם ומתנשף. מילא אם הוא מגיע מוכן מנטלית למתקפה המונית לפני דרבי, מטוס כמו ענאן חלאילי או מכונת שערים דוגמת פרנצדי פיירו, אבל הפועל ירושלים? מי שחלם ששוער היריבה יתרוצץ ויזנק כמו מטורף מול שפע הזדמנויות של יילה דוין, מתן חוזז, אוהד אלמגור ואור רויזמן – שיקום. מי שנתקל בתקציר האירועים מאמש עלול לשגות באשליות שלקבוצה הזו יש התקפה אימתנית, שזה הישג כביר לכשעצמו, ולו לשם הנראות.

ואז אתה משחזר את בעיטת הדרדל'ה המרגיזה בפנדל של חוזז, הטיל לשחקים של אלמגור מול שער ריק והבעיטה לחיבורים של רויזמן, שעד עכשיו לא ברור איך זובאס בכלל ראה אותה, ותוהה האם לא עדיף היה לעשות כלום ושום דבר במשך רוב דקות המשחק, ולסיים עם סוכריות עטופות בסרט דוגמת המהפכים בדרבי ובסמי עפר מול הפועל חיפה, שהיו הזויים בפני עצמם.

מעבר לכך, יש אלמנט שכנראה לעד יתעתע בקהל האדום – החילופים האיומים והנוראיים בהפועל, כשהדבר היחיד שנורא מהם הוא הטיימינג בו הם נעשים. בדקה ה-70, כשהפועל 'שוכבת' על שערה של קבוצה גדולה לשעבר בבלומפילד, מצא לנכון האיש על הקווים להוציא החוצה את כל מי שעלול חלילה לכבוש – חוזז, אלמגור וסדריק דון, כאשר שניים מתוך השלושה שנכנסו היו נדב נידם וקווין סוני, שכל קשר בינם לכיבוש שערים מקרי בהחלט. כארם זועבי הלוהט, שולב כרגיל מאוחר מדי. אפילו אבוקסיס שפשף את העיניים כלא מאמין.

 

 

שריקת הסיום ומבט חפוז בטבלה מעלים תהיות רבות נוספות, שעיקרן – איך לא – תעתוע. ראשית, נוצר מצב מזעזע, כשבין התרחישים שיאפשרו לה לסיים בין שש הראשונות, צריכה הפועל לעשות את העבודה ולקוות, ובכן, לניצחון של יריבתה העירונית. שקיות הקאה על עצם המחשבה יחולקו בשבת בכניסה לטדי. אבל אז התברר שבעונה המתעתעת הזו אי אפשר לסמוך אפילו על מכבי חיפה, שקיבלה בראש מריינה וסגרה את פנטזיות הפלייאוף העליון.

ומצד שני, בשביל מה בעצם הפועל צריכה את הפלייאוף העליון? בניגוד לעונה שעברה, בה הקבוצות במקומות 4-6 החליפו ביניהן מקומות מדי מחזור והיתה אפילו פנטזיה כמוסה על כרטיס לאירופה, השנה את המקום הרביעי לא רואים אפילו עם משקפת. הכנסה יפה מאירוח הגדולות? כבר נוכחנו לאן הכסף הזה הולך (רמז: כל דבר חוץ מחיזוק מתבקש). מה נשאר? רק לנסות להפריע לאהובי ליבנו ליאור קאסה ורוי רביבו (אם בא לכם להשתעשע, תוסיפו גם את בדשיניו) בקרב על הצלחת. בקיצור, עזבו.

עכשיו נתפנה להתקפי הלב הקבועים במאבקי ההישרדות, ומי שחושב שהפועל עשויה להימלט מהם כשהפער מהקו האדום עומד על 6 נקודות ובקופה נותרו 24, כנראה לא מכיר את ה-DNA של המועדון. חזיון תעתועים, כבר אמרנו?

 

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר