עם שריקת הסיום בטדי ביום שני האחרון, אחרי ניצחון מוחץ על הפועל תל אביב החלשה, ניתן לקבוע בבטחה שהפועל ירושלים נשארה עוד עונה בליגת העל. אין להקל בכך ראש, וזהו הישג שקשה היה להאמין שנשיג, בוודאי לאחר הפתיחה הנוראית שבה השיגו האדומים מירושלים 2 נקודות בלבד מ-27 אפשריות בתשעת המשחקים הראשונים. באותה תקופה אני רק מזכיר, התפללנו כולנו שנגיע למחזור האחרון עם סיכוי לשרוד, וקשה היה למצוא אז, אוהד אחד שהאמין שנבטיח את מקומנו בליגה שישה מחזורים לסיום העונה, אחרי פספוס כואב של פלייאוף עליון.
יתכן והעונה הזאת מרשימה עוד יותר מהעונה ההיסטורית שחווינו בשנה שעברה, כיוון שקשה הרבה יותר להתחיל חלש כל כך ולהשתפר בצורה מדהימה, מאשר להתחיל חזק ולסיים חלש. כך או כך, שתי העונות האחרונות היו מרשימות והן מוכיחות שהפועל ירושלים חזרה והיא פה בשביל להישאר.
נראה כי הסבלנות שכל כך מאפיינת את המועדון הוכיחה את עצמה והיא זאת שאחראית לשקט שהוביל להישגים.
רוצים להישאר מעודכנים?
חובה לציין ולשבח את שי אהרון, המנהל המקצועי, אשר ספג ביקורת רבה על בניית הקבוצה בתחילת העונה, אך ככל שהיא התקדמה הוכח שהשחקנים שבחר מוכשרים וטובים, גם אם לקח להם זמן להתחבר. חייבים להוסיף גם מילה טובה לזיו אריה, שהצליח להנחיל לשחקנים את האמונה ביכולתם, ובמשחקים האחרונים גם ידע לצאת מעט ממשמעת הברזל שאפיינה את הקבוצה והראה שאנחנו יכולים גם לשחק כדורגל מהנה בדקות לא מעטות של המשחק.
המשחקים שנותרו עד לסיום הרשמי של העונה יוכלו לתת לנו אינדיקציה טובה ולהוות הכנה מצוינת לעונה הבאה. נראה שהפור נפל והוחלט להיפרד מהשוער אדליי אדאביו, שהוא שוער מוכשר, אך עקומת ההתקדמות שלו נעצרה, שלא לומר שהוא נחלש ביחס לשנים קודמות. משחקו המצוין של זמיר נותן תקווה שלא נאלץ להחליף שני שוערים, ואם אכן יקבל הזדמנות במשחקים שנותרו, נוכל להתרשם האם אפשר יהיה לסמוך עליו כשוער ראשון לעונה הבאה.
באופן כללי, רוב סימני השאלה הם לגבי הזרים שלנו ומידת התאמתם לעונה הבאה: נראה שלמעט סדריק דון, שהוא בורג מרכזי ויציב, שאר הזרים הם בגדר נעלם. יאו הולך וחוזר לעצמו ונראה שגם הוא יישאר למרות משכורתו הגבוהה. קאפיטה הוא סימן שאלה גדול ולא ברור אם חוץ ממהירות יש לו עוד מה להציע, באשר לקווין סוני שכבש שער אדיר, עדיין לא ברור עד כמה יוכל להועיל וכך גם החלוץ ההולנדי יילה דוין שלא הוכיח סופית שיש לו את היכולת התואמת למראה.
הזרים, כמו גם מתן חוזז, שממשיך להשתפר (ולנצח יזכר בלבנו בזכות שער הניצחון בדרבי), חייבים לשחק כמה שיותר עד סוף השנה על מנת שחלק מהשאלות יפתרו. באופן כללי, נראה שיש שלד טוב ויציב לעונה הבאה וכיוון שנגמור בעודף תקציבי מכובד, נוכל להתחזק, כך שאפשר כבר לפנטז על עונה נוספת שתביא לנו כבוד ונחת, ואולי גם נעשה את קפיצת המדרגה המיוחלת בגביע, שהיא התואר הריאלי היחיד שאפשר בחלומות האדומים לפנטז עליו.
עד אז נהנה מקבוצתנו, עוף החול, שכמעט נעלמה וכעת חזרה בגדול למרכז הבמה.
