'10 משחקי ליגה ללא הפסד', 'מאזן מושלם בפלייאוף התחתון' וכמובן 'הבטחת ההישארות בליגה לפני ליל הסדר' הם שרשרת מושגים שלא מתכתבים בשום צורה עם הדי.אן.איי של הפועל ירושלים. מעבר לזה, קשה לשמור על אנרגיות ודריכות כשהמטרה הושגה מעשית בזמן שקבוצות התחתית נאבקות זו בזו בקרבות הישרדות.
ועדיין, זו לא סיבה ל'שרוף' מחצית שלמה עם הרכב הגנתי שכולל את תומר אלטמן ונדב נידם מול אחת ההגנות החלשות בליגה שהוציאה את הכדור מהרשת לא פחות מ-44 פעמים העונה רק בליגה. הברומטר סדריק דון התייבש על הספסל ובלעדיו אין מי שיפטם בכדורים את אור רויזמן ואוהד אלמגור, פעלתנים ככל שיהיו.
עומר אגבדיש כנראה התרגש מקבלת סרט הקפטן לראשונה העונה, וטעות לא מחייבת שלו הובילה למהלך שבסופו נכבש השער היחיד במשחק. באגף השני, הניסיונות להחזיר את מקסים גרצ'קין לעניינים אמנם ראויים להערכה, אך חשוב עוד יותר להבין שהחולשה הכללית השתלטה עליו ואין ביכולתו לשחזר את היכולת מעונות קודמות.
במחצית השנייה הסדר שב על כנו עם כניסתם של דון וכארם זועבי, אבל נתניה של מרקו בלבול שיחקה מבוקר וחכם, הרדימה את המשחק וקיבלה הרבה אוויר לחצי גמר הגביע עם ניצחון במינימום הזדמנויות.
רוצים להישאר מעודכנים?
אז מה עוד יש לספר על משחק שנבעטו בו בסך הכל שלוש בעיטות לעבר המסגרת? (ותודה לאוהד אלמגור בשם הסטטיסטיקה על אחת מהן). לא הרבה, מלבד העובדה שבשליש האחרון השופט אוהד אסולין נזכר ככל הנראה שיש לו כרטיסים בכיס, ומילא את הפועל בכרטיסים על חצאי עבירות במרכז המגרש, בכמות הזויה שלא היתה מביישת שרשרת אזהרות בקרב אגרוף.
כשאלה הם פני הדברים, לא היה ספק שגם הפנדל הברור בדקה ה-90 לזכות הפועל 'יחמוק' לו ולחבריו מה-VAR מתחת לרדאר. אם אפילו על שעמומון שכזה הוא לא מסוגל להשתלט, מוטב לחשוב על הסבה מקצועית בהקדם.
טוב עשה זיו אריה שמיהר עם השריקה האחרונה להרחיק שלושה אדומים שהגיעו להביע מחאה באוזני הוד קדושתו לובש השחורים, החמוש במשרוקית הפלא שלא הפסיקה לשרוק לרעת הפועל על לא עוול בכפה. עוד כמה מילים, לצד מהירות השליפה הבלתי מתקבלת על הדעת של אסולין, ולמוליכת הפלייאוף התחתון לא היו מספיק שחקני סגל למחזור הבא.
