אוהדים בית"ר ירושלים (צילום: הארץ)
אוהדים בית"ר ירושלים (צילום: הארץ)

דעה | חודש בלי כדורגל: היה צריך לקחת אותו, כדי שנבין עד כמה קשה בלי בית"ר

ב-5.3 נחלה בית"ר הפסד כואב ברבע גמר גביע המדינה. אז האוהדים אמרו שהעונה נגמרה - אבל הם ממש לא כיוונו לסיומת הכפויה הזו | טור דעה

פורסם בתאריך: 6.4.20 12:40

אנחנו ידענו ראשונים. התאריך 17.3 בוודאי לא אומר לכם כלום, אבל התאריך הזה, שהתרחש רק לפני שלושה שבועות היה נקודת מפנה מכוננת במדינת ישראל, זו היתה הפעם הראשונה שבה נאסרה באופן מפורש יציאה מהבתים. באותו רגע הכתה באזרחי מדינת ישראל ההבנה הכואבת שהחיים שכולנו מכירים השתנו סופית, לא היה אחד שלא הבין את גודל המכה.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 14"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


אבל היו כמה שהבינו את המצב קצת לפני: כי ב-5.3, כמעט שבועיים קודם לכן, שיחקה בית"ר ירושלים את משחק הכדורגל האחרון שבו נכח קהל בישראל. המשחק ההוא נגמר בהפסד ברבע גמר הגביע שכבר הספקנו לשכוח. כבר אז היו הגבלות, כבר אז נדחו מחזורים שעוד יתבטלו בהמשך וספק אם יחזרו. אוהדי הכדורגל הבינו הרבה לפני כולם את גודל המגפה – כי הכדורגל היה הדבר הראשון שסגר את שעריו, וגם, כנראה, האחרון שעתיד לפתוח אותם.

חודש בלי בית"ר: חודש בלי בית"ר זה לא משהו זר, זה קורה פעם בשנה בערך כשהעונה נגמרת. בדיוק עכשיו היה אמור להתחיל השלב בו נפתח חלון ההעברות, בו אנחנו עושים ריפרש על עמוד הבית של המועדון ומחכים לאיזה משהו שיתבשל פה. עוד מעט היה גם אמור להתחיל גביע הטוטו, הפרפרים בבטן היו מרחפים לקראת עונה חדשה, לקראת חזרה.

אבל זה לא חודש כזה. חודש אחרי שבית"ר עזבה אותנו היא לא נראית באופק, התחזיות האופטימיות עדיין מדברות על חזרה לליגת העל בחודש מאי, אבל הסיכוי שדבר כזה יתרחש הוא לא סביר עד חסר סיכוי. כדורגל עם קהל? דברו איתי ספטמבר.


תומר אלקיים (צילום: פרטי)

תומר אלקיים (צילום: פרטי)


ולחשוב כמה היינו עצבנים רק לפני חודש אחרי אותה הדחה כואבת, איך כתבנו בצער ש"העונה נגמרה", האירוניה הכתה והתברר שצדקנו, היא כנראה באמת נגמרה. רק לא במובן אליו כיוונו, ממש לא.

ואם העולם רצה ללגלג עלינו קצת יותר אז השבוע גם ציינו שנתיים לניצחון על קרית שמונה בחצי גמר הגביע. הפייסבוק התמלא בפרצי נוסטלגיה, שגרמו לכל אחד להתגעגע ליציע. ל"אוהב מכל הלב" בתחילת כל משחק, לשירת "הפרח בגני" אחרי שער ואלוהים ישמור, אפילו להחמצות מסמרות השיער של אזולאי. היה צריך לקחת לנו אותו רק כדי שנבין עד כמה אנחנו אוהבים כדורגל.

אז את התקופה הקרובה נאלץ להעביר בצפייה בתקצירים מעונות יפות וניצחונות גדולים, בהתקפי נוסטלגיה כאלה ואחרים ובפודקאסטים על המצב. ומתישהו, אולי עוד חודשיים, אולי עוד חצי שנה ואולי בכלל עוד שנה, היא תחזור. עם אותן בעיות ואותה אווירה. וחודש אחר כך כבר נשכח מכל מה שקרה ונשוב להתלונן על למה ההוא ולא ההוא, ואיך שיחררו את הזה בלי להביא מחליף ראוי. זה עוד ישוב, בית"ר היתה ותישאר אותה בית"ר.

אז אסיים בשיר על המצב ונתפלל שהכל ישוב לקדמותו, שהכדורגל שכולנו אוהבים יחזור וכולנו נחזור לשגרת חיים רגילה ושמחה, התגעגענו.

"כרגע המצב פה לא הכי טוב, כרגע לא תהיה יותר עונה, אבל בית"ר שלי זה אף פעם לא שינה לי, רק שתיגמר הקורונה".



רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון

 


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר