1. אפשר להבין את חבלי הקליטה הלא פשוטים של שחקני הפועל ירושלים אחרי חודש בלי כדורגל, גם לא בושה להפסיד למשפחת לוזון שסגורה בליגת העל בעונה הבאה בערך רגע אחרי שהפועל הורידה אותה ללאומית בעונה שעברה.
מה שפחות מתקבל על הדעת הוא חוסר היכולת לייצר ב-90 דקות ביתיות מהלך אחד שראוי להיקרא 'מצב הבקעה' מול יריבה שלא ממש התאמצה ובדומה להפועל, הגיעה גם היא כדי להסיר חלודה לקראת המשך המאבקים בליגה. אם המקסימום שהפועל יכולה לעשות מסתכם בכדורי רוחב סמי-מסוכנים של בדשיניו מימין ובוטאקה משמאל, כאלה ש'סוחטים' השתטחות מדני עמוס קשישא, יש לה הרבה חומר למחשבה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
2. עשר דקות של משחק הספיקו כדי להבהיר שאת הצרה הצרורה של הפועל העונה גם פגרת מונדיאל ממושכת לא יכולה לטשטש: הספיגה הקלה מדי ממצבים נייחים. עם כל הכבוד (ויש כבוד) ל'דון סדריק' של היריבה העונה לשם הדר פוקס, ולצד העובדה המצערת שהתברך בגובה של סנטר ממוצע, לא ייתכן שיוכל לנגוח להנאתו מטר אחרי תיבת החמש, כשחמישה אדומים עומדים סביבו ומצלמים את שער הבכורה שלו למזכרת.
כשרמת הכדורגל נמוכה מדי בשתי ליגות שמכנות את עצמן מקצועניות, יש משקל חשוב מאוד לנושא האגרסיביות ובהפועל היו חייבים לשים על כך דגש. עם רכות מרגיזה וכושר משחק שצריך לבנות כעת מחדש, מכבי פתח תקוה טיילה לשמינית הגמר משער שניתן היה למנוע בעזרת מעט מרפקנות ועמידה מסודרת לקראת כדור הקרן. חבל.
3. מי שפנטז על המשך המסורת של גמר גביע פעם בחצי יובל התבדה מוקדם בהרבה מהצפוי, ודווקא בעונה בה הפועל מתהדרת בפתיחה הטובה ביותר מאז ומעולם. כעת חובה לקחת אוויר ולהגיע בכוחות מחודשים לקראת המשימה החשובה בליגה מול הפועל חדרה – עוד אחת שנפרדה מהגביע תודות ליריבה מליגת המשנה. ניצחון שימשיך את חלום הפלייאוף העליון היכן שהפסיק הנו בגדר חובה.
ומה עם החלומות באספמיה על הגביע? כשהתפזר הערפל גילתה הפועל שהיא בחברה טובה ב'מועדון האדומות המודחות' יחד עם מחזיקת הגביע היוצאת והפועל תל אביב. שנאמר: צרת רבים – חצי נחמה.
רוצים להישאר מעודכנים?
