אוהדי הפועל ירושלים (צילום: אורן בן חקון)
אוהדי הפועל ירושלים (צילום: אורן בן חקון)

דעה | איפה אתם? הנוכחות הדלילה ביציעים של הפועל מאכזבת

שבוע אחרי הסנסציה המשוגעת מול מכבי חיפה, רק 2,200 אדומים-שחורים הגיעו למפגש הצמרת מול השנייה בטבלה, ובהנהלת הפועל חייבים למצוא את הדרך להגדיל משמעותית את המספרים

פורסם בתאריך: 23.4.23 13:16

שבוע אחד בלבד אחרי שמדינה שלמה שיבחה את הפועל ירושלים בזכות הניצחון ההרואי על האלופה שבדרך, ניתן היה לצפות שלפחות אותה כמות אוהדים ירושלמים יגיעו למשחק הבית העוקב, ולו לאות הוקרה עבור השחקנים על ההישג המרשים. זה לא קרה.

נכון, מכבי חיפה נוצצת הרבה יותר מהפועל באר שבע, ומרבית אוהדי הקבוצה מבירת הנגב כבר השלימו עם אובדן האליפות (ועדיין למעלה מ-700 מהם עשו את הדרך לטדי – שאפו), אבל בשבת נעימה ובשעה מוקדמת יחסית אפשר וצריך למלא את המזרחי בהרבה יותר מ-2,200 איש בקרב צמרת בין השנייה לבין הרביעית בטבלה.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


מחפשים דירה בעין כרם? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים


מעט מדי ובעיקר חבל עבור האלפים (אנחנו יודעים שאתם קיימים במספרים האלה) שנשארו בבית ופספסו עוד פרק בחוויית הפלייאוף העליון שמי יודע מתי תשוחזר.

על רקע כ-9,000 אוהדי הפועל פתח תקוה, שמילאו יום קודם את אצטדיון המושבה וחגגו עם קבוצת האוהדים שלהם צעד משמעותי מאין כמוהו בדרך לליגת העל, אוהדי הפועל (אלו שכן היו בטדי) יכולים רק להישאר אדומים. מקנאה.

 

 

לא מעט נקודות אור נמצאו גם בהרכב שהעלה זיו אריה מול באר שבע – בכללן משולש האנרגיה המורכב מאיינאו פרדה הנהדר שממשיך בקו עלייה, אשטה אווקה שהאריך בשעה טובה חוזה והבטיח שאת אמנות הלחימה שלו נראה גם בשלוש העונות הבאות, ודון סדריק, שקיבל את הקרדיט אחרי השלושער בנוער – וטוב שכך. גם הראל (מסי) שלום הרוויח ביושר את חולצת ההרכב אחרי המהלך המהפנט מהשבוע שעבר.

מצד שני, לאשראי הבלתי נגמר לוויליאם טוגי, שיצליח איכשהו להיזכר בתולדות הפועל כחוליה אדומה חלשה אפילו יותר מוויליאם אגאדה, חייבים לשים סוף. בחלק ההגנתי, לא יזיק לאפשר מדי פעם גם ליהונתן שאבי ליהנות מהחוויה של מפגש שבועי על הבמה המרכזית של הכדורגל הישראלי.

על המשחק עצמו אין הרבה מה לספר. לחולשה של השופט שלומי בן אברהם אין דרך להתכונן מראש, ואחרי שנבהל ממבצע א-לה מראדונה של סדריק, המציא יד והוסיף חטא על פשע כשאפשר לרועי גורדנה להוציא את הכדור מבלי לעצור.

כידוע, כשיוג'ין אנסה רואה מולו את הפועל, הוא הופך למכונת שערים בלתי ניתנת לעצירה, וכך היה גם הפעם. את השטות התורנית בדרך לשני של פטריק קלימלה בהחלט ניתן היה למנוע, אבל גם היא בבחינת שכר לימוד.

למרבה הפלא, ארבעה מתוך חמשת החילופים של הפועל היו בעלי גוון התקפי, אבל מה כל זה שווה אם בכל המחצית השנייה לא נבעט ולו כדור אחד לעבר שערו של עומרי גלזר, שיכול היה לתפוס תנומה בדרך לצמצום הפער בצמרת?

מה בכל זאת נזכור? התרגשות רגעית משער של טוגי גם אם הוא שני מטר בנבדל, וכמובן את הביצוע המלוטש של שגיב יחזקאל, שמשום מקום סידר רבע שעה פלוס תוספת זמן של מתח. להתראות בבלומפילד.

 

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת
  1. זה רק יחמיר

    אם משה לאון יבנה לגובה וימשיכו תמ"א בכל מקום החרדים יוציאו חילוניים לגמרי. אין חילוניים . מצב לא טוב ומדיניות של העירייה מחמירה את המצב.

תגיות:

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר