לפני 8 שנים אימנתי קבוצת כדורסל של ילדות בבית הספר ביאליק רוגוזין בדרום תל אביב, רובן אפריקאיות והשאר פיליפיניות שלא נולדו בישראל. בכיתה שלהן לא למד אף תלמיד יהודי או צבר, ועדיין האווירה היתה ישראלית לגמרי. הן פטפטו נון סטופ, השיבו ב"לא בא לי" כשביקשתי שיפסיקו, ירדו אחת על השנייה על רקע מוצאן אבל גילו רעות מרשימה כל פעם שמישהי נפלה ונחבלה. נזכרתי בהן השבוע כשראיתי את התבוסה לחימקי מוסקבה, שעברה וואחד שדרוג מאז ששימשה כנמסיס של הפועל ביורוקאפ לפני כמעט עשור. למרות שלהפועל יש מיעוט ישראלי בסגל ורוב שחקניה זרים, הצפייה בשחקנים באדום נאבקים בקושי בשחקנים בצהוב נראתה כמו קרב של גמדים נגד ענקים. זה הזכיר את המשחקים של נבחרת ישראל, שתמיד נופלת בסוף על זה שהשחקנים שלנו צנומים ורזים והשחקנים היריבים נראים כמו ויקינגים יצוקים ועבי רגליים. איך גם בעונה שיש להפועל רק 4 ישראלים, הקבוצה עדיין נראית ומרגישה ישראלית להחריד?
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
ואחרי שאמרנו את זה, אין באמת סיבה להיכנס להיסטריה מהמהלומה שחימקי הנחיתה על הפועל, גם כי יום אח"כ היא ניצחה – שוב – את ססארי והראתה שהחששות מכך שמדובר בחבורה אנמית ולא מחוברות אינם במקום, וגם כי צריך להודות שלחימקי יש סגל קרוב למפחיד. נקודה אחת שבלטה באותו משחק, וגם בחלקים מהמשחק נגד ססארי, היא שלהפועל אין הרבה גארדים שיכולים לקחת את השומר שלהם אחד על אחד או פשוט לדפוק לו שלשה בפרצוף בזכות האתלטיות שלהם. למעשה – רק ג'יימס פלדין וג'ייקובן בראון יכולים לעשות את זה, שזה לא שונה מהעונה שעברה אבל עדיין בעייתי. אחת הסיבות לזה היא הבחירה הלא לגמרי מובנת לי של קטש לבנות שוב סגל עם שלושה רכזים (בלאט, בראון וקאזינס) ובר טימור אחד בלבד כמחליף לפלדין בעמדה 2. קאזינס אמנם עוד לא מפוענח אבל מסתמן ששלשה תוך כדרור על שומר זה לא בדיוק הפורטה שלו, והוא מזכיר במשהו את אייברי ברדלי ‑ שומר מצוין עם יד בינונית.
נראה שלקופשאס יש התמצאות לא רעה ומשחק פיק אנד רול טוב, אבל יש מצב שהוא סובל מהסימפטום ממנו סבל גם ארטיום פרחובסקי: הוא לא מטביע מספיק (אלא אם הוא לגמרי לבד מול הסל). בריימו מסתמן, כצפוי, כפורוורד יעיל ומגוון שיהיה שיחוק בליגה אבל עשוי לחטוף בראש מיריבם גבוהים ממנו בשלבים המתקדמים באירופה, וזלמנסון הוא כל מה שידענו עליו: חמוד, מוגבל ומבריק לרגעים. הוא חייב להוסיף שלשות לארסנל שלו. החיסרון של טיישון תומאס הורגש בכל רגע שהקבוצה שיחקה, ויש תחושה שהוא הופך לשחקן הכי חשוב בהפועל של העונה הזו. נראה שהוא הגבוה היחיד בסגל שמסוגל להתמודד טוב עם גבוהים יריבים שמשחקים מעל הטבעת.
עופר מתן (צילום: פרטי)
תת הקטגוריה האהובה עלי בהימורים של הפרי סיזן היא "מיהו הזר המוכר שהפועל תביא באמצע העונה?". אני מתפרע ושם את הז'יטונים על ג'רמי פארגו. לפני כמה שנים היה לקבוצה סוג של פלרטוט איתו והעובדה שהיום הוא מבוגר, שמן ופצוע יותר נשמעת כמו שילוש קדוש מושלם שינחית אותו בארנה. אם הוא יתבזה מול נהריה ויחטוף גג משפיל בדרייב אין, אבל גם ידפוק משחק שיא מול מכבי וישפיל את ווילבקין – אני קונה.
