ההפסד של הפועל קטמון לבית"ר תל אביב בת ים היה מרגיז, כיוון ששיחקנו יותר טוב מהמארחים והחמצנו המון הזדמנויות. עם זאת, ההפסד היה צפוי. בעונה כזו יהיו הפסדים וניצחונות בהפרשים קטנים וגם תוצאות תיקו, כמו נגד הפועל רמת גן בטדי. נתאזר בעצבים טובים, אולי אפילו בחוש הומור מפותח, ונקווה לטוב.
למסקנה ברורה אחת כבר הגענו: וילי אגאדה המעולה זקוק לתמיכה גם ממרכז השדה וגם מהאגפים, ולכן אדיס צ'קול חייב לפתוח בכל משחק. כך גם אבי מלכה המצוין, שאיתו ההגנה נראית הרבה יותר יציבה. זו יכולה להיות עונה נחמדה, בלי המתח שהוא תולדה של ציפיות מיותרות. לדעתי, במשחקי הבית נוכל להביס קבוצות אורחות בתוצאות גבוהות, לגרום הנאה לקהל צופים סולידי שיגיע גם בלי מאבקי עלייה ל-1,800 אוהדים בכל משחק. זוהי האסטרטגיה היעילה והמציאותית לקבוצה הנחמדה שיש לנו. אם נשבץ עוד שלושה שחקני נוער בסביבת ההרכב הראשון, נגרום לכולם הרבה נחת.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
כרגיל בתקופת השנה, מתחילים שוב להתווכח על השם של הקבוצה. לכלה מהפועל ירושלים אין נדוניה ולכן אין טעם שתציב תנאים דרקוניים. אם חלק ניכר מאוהדיה מוכנים לנטוש את האיבה הישנה והמכוערת נקבל אותם בשמחה. אין שום סיבה רציונלית לסלידה שלהם מהשם "קטמון". גם הם גדלו על המסורת הישנה של מגרש קטמון ברחל אמנו.
חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)
רצוי שהפועל קטמון תשקוד על לחימה בלתי מתפשרת בכל משחק, כדי להישאר בליגה בכבוד. לא נגיע כל כך מהר לדרבי נגד בית"ר. המחשבה הזו היא טובה לעולם החלומות או ההזיות בהקיץ (גם שלי), אבל אין לה שום זיקה לנתוני ההווה.
***
בטור שכתבתי כאן במהלך מונדיאל 1986 במקסיקו ניסחתי את הכותרת: "ניצחון האדם על המכונה". ה"אדם" היה כמובן דייגו מראדונה, שקעקע בכוחות עצמו את ההגנות המוצקות של בלגיה ושל אנגליה ולקח את ארגנטינה לגמר.
התמונה עכשיו היא יותר מורכבת. במוצאי שבת ראיתי את טוטנהאם מביסה את קריסטל פאלאס בתוצאה המרשימה 0:4, חרף העובדה שלפאלאס יש שחקנים מבריקים ומרשימים. הפתרון של טוטנהאם היה בארגון. היא נטרלה את שחקני היריבה במרחק רב מהשער, הפגינה כושר גופני מעולה ואיש לא ערער על כך שהיא ראויה לניצחון. טוטנהאם מורכבת גם היא משחקנים מוכשרים אבל פועלת כמכונה משומנת. תמיד קיוויתי שהכישרונות לבדם יכריעו את הכף במשחקים באירופה, אבל היה בכך יותר משמץ של נאיביות.
