אז בירושלים יש הדתה או שמדתה?
חשוב יותר מהטרמינולוגיה, האם ההורים לילדים בבתי הספר הממלכתיים בעיר מודעים לתוכני הלימוד ולתכניות ההעשרה בבתי הספר של ילדיהם? לא בטוח.
אחת הטענות נגד מי שמתלונן על הדתה היא "מה רע בכך שתלמיד מבית חילוני ילמד קצת על יהדות?" ובכן, אנחנו ב"פורום החילוני הירושלמי" כן רואים בעיה.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
לדעתנו, ילד בבית ספר ממלכתי צריך ללמוד את התחומים האלה ממוריו, ולא מעמותות ששולחות בנות שירות לאומי להעביר את התכנים האלה. אנחנו גם חושבים שצריך להיות ספר לימוד שלא מציג "יהדות" רק כתפיסה דתית אורתודוכסית.
(צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
דוגמאות שהתקבלו אצלנו מהורים מירושלים: בספר הלימוד של כיתה ה' במקצוע תרבות יהודית ישראלית, הציונות מוצגת כתנועה דתית. דוגמא נוספת – יום הזיכרון לחללי צה"ל מוצג בספר כפולחן דתי, הקשור בהבטחה האלוהית על הארץ. בתחילת השנה, נשאלו התלמידים בכיתה מה הם עושים ביום הכיפורים. שאלה לגיטימית, אלא שאין סיבה שהמורים יתנו תחושה רעה לתלמידים שלא צמים, ובעקבות השיעור אותם תלמידים צריכים להכריז בבית שאסור לרכוב על אופניים. למה? כי כך אמרה המורה.
רוצים להישאר מעודכנים?
כאדם חילוני, יש לי בעיה עם מערכת החינוך, שפוסלת את אורח חיי ומציגה יהדות חד ממדית.
אני פונה אליכם ההורים: תהיו מעורבים יותר בתכנים אותם לומדים ילדיכם. בהמשך, הרחבת הדיון בנושא זה ודוגמאות נוספות.
מנשה שרביט (צילום: שמעון יאיר כהן)
מנשה שרביט,
הורה ומחנך בחטיבה עליונה מזה 20 שנה בירושלים,
מרכז את הפורום החילוני הירושלמי.
