חג המים: שלוש המלצות לטיולי מעיינות בירושלים

חג השבועות מסדר לנו סוף שבוע ארוך וחמים, המתאים במיוחד לטיולי מים מרעננים. למרבה המזל, כמה מהמעיינות היפים והנעימים ביותר לטבילה נמצאים ממש מסביב לירושלים, ואין צורך להרחיק יותר מדי כדי ליהנות מהם. שבועות, שידוע גם בשם חג המים, חל בדיוק בתקופה בשנה בה הדבר המתאים ביותר הוא רחצה במים צוננים, ויש לא מעט אפשרויות למקומות בהם ניתן למצוא מקורות מים בלב הטבע. נעמי צור, יו"ר שדולת ירושלים בת קיימא, ממליצה על שלושה מעינות כאלה, שיתאימו לטיול של כל המשפחה.

עין כסלון

"מדובר במעיין קטנטן, אך עם אופי נהדר", אומרת צור, "הוא גם מאוד רומנטי בלילה, למחפשים אלטרנטיבה להצטנן גם בלילות החמים".

עין כסלון (צילום: אמיל סלמן)

אם עוד לא השתכנעתם, יצוין כי מי המעיין צוננים ונובעים לבריכה קטנה בעומק 1.5 מטרים השופעת צמחיית מים כמו קנה מצוי, פטל, נענע, גרגר הנחלים ועוד. ניתן לשלב את הביקור במעיין גם במסלול טיול בנחל רזיאל ועין רזיאל.

אפשר לעשות זאת במסלול טיול של שני קילומטרים, הכולל את נחל רזיאל ועין כסלון, לו ניתן להוסיף גם ביקור בעין רזיאל (מעיין שהכניסה אליו אסורה כיום, אך עדיין הוא נאה למראה) המוסיף עוד 500 מטרים לטיול. אפשר להתחיל את הביקור ברמת רזיאל, שם ברחוב נורית, ישנה ירידה לבוסתן שבקצהו נמצא מעיין עין רזיאל. מעיין עין רזיאל נובע ממבנה אבן עתיק ובאמצעות צינור מועברים המים לשתי בריכות רדודות. במקור הוא נקרא עין רזיאל על שם מפקד האצ"ל דוד רזיאל על שמו קרוי היישוב כולו, שהוקם על ידי יוצאי האצ"ל וגרעין בית"ר. בהמשך שונה שמו של המעיין ל"עין עופר", על שם עופר פז, בן היישוב שנפל. כעת המקום מתפקד כאתר הנצחה.

עין כסלון (צילום: אוליבייה פיטוסי)

משם ניתן לחזור לכביש כסלון ולרדת בדרך עפר למורד נחל רזיאל. הצמחייה במקום מגוונת וכוללת אורנים, ברושים אלון ואלה, זיתים ורימונים. לאחר כקילומטר ניתן לראות מצוק יפה בצד הדרומי ואחרי עוד 200 מטרים מגיעה הדרך להתפצלות שבה יש לבחור ללכת לכיוון ימין ולהתרשם מסוג אחר שעצי הנגלה לעיני המטיילים: עצי חרוב ואלת מסטיק המחליפים את האורנים והברושים, ובאביב פריחה מרשימה של רקפות ועיריות. הדרך מובילה לעין כסלון, שהוא מעיין שכבה שנובע ממערה וסביבו צמחיית מים. מעיין שכבה הוא הסוג השכיח של המעיינות באזור ההר בישראל. מדובר במעיין הנוצר כאשר מי אקוויפר פורצים החוצה בשל חשיפות השכבות התחתונות (מה שמתרחש בצלע הר). המים נובעים מהמערה לבריכה קטנה בצורת בוטן שנבנתה ב-2005 ניתן לרדת במדרגות, ולהישמר שלא להחליק. לפעמים אפשר לראות במקום צפרדעים העומדות על האבנים. רוב שעות היום הבריכה עצמה מוצלת הודות לצלע ההר אליו היא צמודה ולעץ התאנה תחתיו היא ממוקמת.

עין מבשר

פינה קסומה נוספת עליה ממליצה צור בחום לביקור בימי שבועות החמים היא עין מבשר. "מתחת לעלי תאנה ובתוך צל מזמין בהחלט נמצאת הפינה הנפלאה הזו", היא אומרת, "המעיין שוכן בתוך מבשרת ציון וממש מתחת לכביש, ולכן הוא קטן יותר מהפוטנציאל שלו. יחד עם זאת הוא בהחלט שווה ביקור".

עין מבשר (צילום: דינה פיימן ואריאל כהן רשות הטבע והגנים)

מדובר במעיין מוכר יחסית לתושבי הסביבה אך פחות לקהל הרחב. אחד היתרונות של המקום הוא היותו מוצל בשעות החמות של היום. המעיין נמצא מתחת לרחוב אורן במבשרת ציון. ניתן להגיע עם רכב לרחוב אורן, בסמוך לקופת חולים כללית, ולרדת במדרגות לכיוון מזרח, שם למרגלות הכביש, נמצא המעיין. המעיין שופץ לזכר עמנואל מורנו, סגן אלוף בסיירת מטכ"ל, שנפל במלחמת הלבנון השנייה.

המעיין נובע מתחת לכביש הראשי. באמצעות צינור מוזרמים המים לבריכה רדודה בעומק של כחצי מטר, בה ניתן לשכשך (בשכיבה או לטבול רגליים) בצל עצי הדולב והתאנה. האחראי לשיפוץ הבריכה הוא אייל הרוש, שהשקיע ארבע שנים תמימות בפרויקט, וזכה בזכות השקעתו הרבה במגן השרה לאיכות הסביבה למתנדבים מצטיינים.

זהו מקום נהדר לשבת, להכין קפה וליהנות מהנוף הנהדר שנשקף מהמקום לכיוון עמק מוצא ושכר בית זית. אם אתם מעוניינים בטיול קצר, בהמשך ניתן לחזור אל הרכב ולנסוע עד לבית הכנסת העתיק של מוצא. מדובר במבנה מעניין שנמצא לצד שרידים ארכיאולוגיים מהתקופה הישראלית ומתקופת בית שני, ובשילוב עם המעיינות שבאזור הובילו את החוקרים לסברה שסביבו שכנה העיר המקראית מצה. במאה ה-19 תפקד המקום כחאן דרכים. במאורעות תרפ"ט בתחילת המאה ה-20 בית הכנסת ננטש ובשנות ה-60 חזר לתפקד כבית כנסת. המקום יכול להיות נקודת מוצא להמשך טיול, וממנו ניתן לרדת במורד ההר שעליו טראסות ועצי תאנה, שקד, גפן ורימון.

עין איתמר

אחד המעיינות המומלצים ביותר לביקור באזור, עליו ממליצה גם צור הוא עין איתמר, שנמצא ליד היישוב אורה. "עין איתמר הוא אחד מהמעיינות היפים ביותר בהרי ירושלים", היא מבטיחה, "הבריכה צלולה במיוחד, ובמקום ישנם ספסלי אבן, שיאפשרו לכם לשבת בנוחות ולטבול את הרגליים גם מבלי להיכנס".

לעין איתמר כמה שמות שונים, ומלבד עין איתמר הוא נקרא גם עין אל בלד וגם עין אורה. את השם "עין איתמר", קיבל על שם איתמר דורון ז"ל, חסיד ברסלב שנרצח במקום בפיגוע בשנת 1998. במושב אורה שכן בעבר גם "קפה איתמר" שנקרא אף הוא על שמו.

עין איתמר (צילום: אמיל סלמן)

עין איתמר הוא המעיין השלישי באותו ערוץ נחל. מעליו נמצא עין מערה ומעיין נוסף הנקרא עין עוד מלבדו שנהרס ונבנה מספר פעמים. עוד שם משותף שיש למעיין יחד עם שני המעיינות באותו הערוץ הוא מעיינות וולג'ה, על שם הכפר הערבי שהיה ממקום באזור עד למלחמת העצמאות.

למעיין מגיעים ברכב, בנסיעה בכביש 3877 לאורה ועמינדב. לאחר פחות משלושה קילמוטרים הכביש מסתעף לכיוון שמאל, לאחר אתר הנצחה לתורמי יער בר כוכבא ואחריו פניה שמאלה, שם ניתן להסתובב ולחזור לכביש הצדדי שמצד ימין המסומן בסימון שבילים שחור. יש להמשיך בירידה עד כקילומטר שם ישנה דרך עפר המובילה למעיין. לא כדאי לרדת ברכב למעיין אלא להשאיר אותו לפני דרך העפר, היכן שישנו סימון שבילים כחול.

חשוב לדעת כי אין פינות צל מסודרות במעיין, ולכן מומלץ שלא להגיע בשעות שבהן השמש כבר קופחת, אלא בשעות הבוקר או אחרי הצהריים. מה מצפה לכם שם? בריכה עמוקה (מטר-מטר וחצי) השוכנת במורדות ואדי ובו טרסות עתיקות.

עין איתמר (צילום: אמיל סלמן)

אפשר לשלב את הביקור בעין איתמר עם המעיין השני באותו ערוץ נחל, עין מערה. הסיבה שבגללה ישנם הרבה מעיינות ברכס אורה עמינדב (כמו עין סעדים, עין שריד, עין חנדק ועין לבן) היא שהוא יושב על קרקע שחלקה העליון הוא גיר שדרכו חודרים מים, וחלקו התחתון אטום. עין מערה נקרא גם עין סיף. המעיין נובע בתוך מערה, המוצפת במים בגובה של 30 ס"מ. המערה היא בצורת ר' המזכירה במבה, ולכן המערה מכונה גם עין במבה. היא נמצאת על אותו שביל המסומן בסימון שבילים כחול, כמו עין איתמר. במרחק שני קילמוטרים משם נמצא עין לבן, גם הוא אחד מהמעיינות הפופולריים באזור.

בסופי שבוע (ימי שישי במיוחד) ובסוף השבוע הקרוב בפרט, צפויים להגיע לא מעט מבקרים למעיינות באזור ירושלים ובארץ כולה. חשוב מאוד להקפיד לשמור על הניקיון באתרים השונים. לרווחתכם, לרווחת המטיילים האחרים ולמען הטבע.