השר אלקין ל"כל העיר": "אין סיבה שבשכונות הערביות בירושלים ילמדו את מה שלומדים בשכם"

מערכת החינוך בירושלים היא אחת מהמערכות המורכבות ביותר, לא רק בישראל אלא בעולם כולם. הסיבה: ריבוי הזרמים והשוני המהותי ביניהם – חינוך ממלכתי, חינוך ממלכתי-דתי, חינוך חרדי, חינוך ממלכתי-חרדי, חינוך במגזר הערבי, חינוך בלתי פורמאלי ועוד. הזרמים הרבים הללו מובילים למורכבות גדולה מאוד, כאשר עם מרביתה מתמודדים במשרד החינוך ובמנח"י.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

יוצא דופן הוא החינוך במגזר הערבי בדגש על מזרח ירושלים, כאשר בהתמודדות עם המורכבות הגדולה שלו מנסים לטפל במשרד ירושלים ומורשת. בשיחה עם "כל העיר" בנושא חינוך – זאת במסגרת חודש החינוך של ירושלים ולקראת ועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים, שתיערך ב-21.8 בטרמינל במתחם התחנה בהפקת "כל העיר", מתייחס שר ירושלים ומורשת ח"כ זאב אלקין (ליכוד) לתוכנית החומש המיוחדת שאותה מוביל משרדו לשדרוג ולשיפור מערך החינוך בשכונות הערביות בירושלים, בדגש על ניסיון להכניס למוסדות החינוך בשכונות הערביות את תוכנית הלימודים הישראלית.

"בעיית החינוך בשכונות הערביות בירושלים מהווה את אחד מהשורשים העמוקים מהבעיות הכלליות שיש במזרח ירושלים", אומר השר אלקין. "יש לכך סיבות שונות, בראשן העובדה שמרבית מוסדות החינוך בשכונות הערביות בירושלים לומדות את תוכנית הלימוד הפלסטינית. זה קורה, חשוב להדגיש, במימון ישראלי מלא או במימון של 70 אחוזים בחינוך הבלתי פורמאלי, וזה קורה למרות שזה מנוגד כמובן לחוק הישראלי באופן ברור".

"ההשלכות של האבסורד הזה הן רציניות", ממשיך השר אלקין ומסביר. "תוכנית הלימודים הפלסטינית כוללת לא מעט הסתה כנגד המדינה, ואנחנו, ישראל, מממנים את זה ואחר כך מתפלאים שיש עלייה בקרב מבצעי הפיגועים שמתגוררים בשכונות הערביות בירושלים. אם פעם מזרח ירושלים היתה יחסית שקטה בכל הנוגע לאירועים אלימים, הרי שבשנים האחרונות הפכו השכונות הערביות במזרח ירושלים למובילות בהפרות הסדר וגם ביציאה לפיגועים. בגל הפיגועים שהכה בשנת 2015, כמעט 50 אחוזים מהפיגועים יצאו ממזרח ירושלים ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא ההסתה שספגו אותם צעירים בגלל תוכנית הלימודים הפלסטינית. אנחנו, ישראל, העלמנו מזה עין ושילמנו מחיר".

אלקין ממשיך עם המשנה הסדורה ומציין כי תוכנית הלימוד הפלסטינית אינה תורמת למגזר הערבי במזרח העיר, מכיוון שלא נלמד שום תוכן בשפה העברית ומאחר שהיא אינה דומה בכלל למקבילה הישראלית. סיבות אלה גורמות לחסמים כלכליים וחברתיים של האוכלוסייה הערבית. "בגלל תוכנית הלימודים הפלסטינית, הבוגרים למעשה חסומים מבחינת כניסה לשוק העבודה הישראלי כי הם לא יודעים מספיק עברית", מציין אלקין, "כאשר הם בבעיה גם מבחינת כניסה למוסדות האקדמיים כי אין להם בגרות ישראלית. המצב הזה גורם לכך שבפועל ההמשך של המצב הקיים והנצחתו, והוא זה שמוביל, כאמור, לבעיות הביטחוניות והוא זה שמהווה חסם לשיפור המצב הכלכלי בשכונות הערביות בעיר".

זאב אלקין (צילום: אמיל סלמן)

הפתרון, כך מאמין אלקין, הוא שינוי תפיסתי והעברת מוסדות החינוך בשכונות הערביות של ירושלים לתוכנית הלימודים הישראלית למגזר הערבי. "מחקרים רבים שנערכו בנושא הראו כי כ–50 אחוזים מההורים בשכונות הערביות במזרח ירושלים מעדיפים שילדיהם ילמדו בגרות ישראלית, אולם בפועל רק אחוזים בודדים לומדים את התוכנית הישראלית, בגלל שבמוסדות החינוך מפחדים לעשות את השינוי".

איך בכל זאת ניתן לעשות את השינוי ולהחיל את התוכנית הישראלית?

"צריך לפעול בחכמה על מנת להוביל לשינוי. התפיסה שלנו היא שלא צריך לשנות בכוח, אלא לתת להורים ולתלמידים זכות בחירה בתוך בתי הספר. אנחנו מובילים בשלב הראשון למהלך שבו לכל אחד תהיה אפשרות לבחור בין התוכנית הישראלית לבין התוכנית הפלסטינית. אני מאמין שדרך כך נראה עלייה במספר התלמידים שלומדים את התוכנית הישראלית, שהיא אטרקטיבית יותר".

"אנחנו פועלים בשני מישורים", מציין אלקין, "כל כיתה חדשה שנפתחת וכל בית ספר חדש מחויב ללמד את התוכנית הישראלית למגזר הערבי. בנוסף, אנחנו מתמרצים את בתי הספר הקיימים במטרה שיעברו לתוכנית הישראלית ואנחנו גם מנסים לפעול בכלים המשפטיים שעומדים לרשותנו. חשוב להבין, אין הרבה היגיון בכך שהמדינה והמערכת המשפטית מתייחסות בשוויון נפש למוסדות חינוך שמקבלים מימון ישראלי ללמוד תוכנית לא ישראלית. זו טעות ואם זה היה קורה בבני ברק או במאה שערים, בתי הספר האלה היו נסגרים".

התוכנית שמוביל משרד ירושלים היא תוכנית חומש שאושרה על ידי הממשלה לפני למעלה משנה. מדובר על תוכנית כוללת לשדרוג ולפיתוח מזרח ירושלים בהיקף של כשני מיליארד שקלים, כאשר פרק מורחב ומיוחד מתייחס לנושא החינוך. "פרק גדול בתוכנית מדבר על הקצאות תקציביות לעידוד תמיכה בהוראת עברית בכל בתי הספר בשכונות הערביות וגם עידוד מסיבי להכניס את תוכנית הלימודים הישראלית", מדגיש השר אלקין. "המטרה היא להביא לגידול משמעותי של כיתות בתוכנית הלימודים הישראלית. בינתיים אנחנו זוכים להצלחה לא מבוטלת – כאשר אנחנו רואים גידול משמעותי במספר הכיתות שמצטרפות לתוכנית הלימודים הישראלית. כך למשל, בשנת הלימודים תשע"ח הצטרפו 28 כיתות לתוכנית הישראלית, בשנת הלימודים תשע"ט המספר עלה ל–40 ואנחנו מאמינים שהשנה המספר יעלה שוב. ועדיין, מבחינתנו זה לא מספיק. אנחנו חייבים להמשיך ולעודד את המגמה הזו".

תוכנית החומש, יש לציין, לא מתעסקת רק בעידוד מעבר כיתות ללימודי התוכנית הישראלית, אלא גם בעידוד הוראת עברית בשכונות הערביות, חינוך בלתי פורמלי בזמן הפנוי של הנוער בשכונות הערביות, קידום השכלה גבוהה ועוד.

מזרח ירושלים (צילום: מוחמד מוסא שהואן, מתוך ויקפידיה)

התוכנית מדברת גם על הקטנת ומניעת הנשירה במזרח העיר?

"כן, מדברים על הקטנת הנשירה. יש חלק מיוחד שמדבר על סיוע לתלמידים מוחלשים, חלק דרך חינוך בלתי פורמלי וחלק דרך סיוע לימודי. הנשירה, כפי שאנו מבינים אותה, נובעת בחלקה בגלל הכלכלה, חוסר פיקוח פדגוגי על עבודת בתי הספר, וגם בגלל שהבגרות הפלסטינית לא רלוונטית. בכל הדברים הללו אנחנו מטפלים ואנחנו מאמינים שהנתונים ישתנו בשנים הקרובות".

איך אתה רואה את מערכת החינוך בשכונות הערביות בסיום תוכנית החומש?

"לא בטוח שחמש שנים יספיקו, אבל החזון הוא מערכת חינוך נורמלית כמו שיש בכל הארץ. אין שום סיבה שהשכונות הערביות בירושלים יהיו חריגות ממה שקורה בערים הישראליות. יש תוכנית לימודים למגזר הערבי, ומה שמתאים לנצרת צריך להתאים גם לשכונות הערביות במזרח ירושלים. אין סיבה שבשכונות הערביות בירושלים ילמדו את מה שלומדים בשכם ולא את מה שלומדים בנצרת. אנחנו מייחסים לנושא הזה חשיבות גדולה מאוד, עד כדי כך שאני וראש העיר משה ליאון מקיים פגישות חודשיות רק בנושא החינוך במזרח ירושלים".

מה עולה בפגישות הללו?

"אנחנו בודקים את עצמנו מבחינת עמידה ביעדים והנתונים מצביעים על מגמה חיובית. בחינוך העל יסודי אנחנו מקדימים יעדים שהממשלה קבעה ותכננה. לעומת זאת, בחינוך היסודי, בכיתות א', אנחנו עדיין לא מצליחים לעמוד ביעדים. אנחנו ממשיכים לפעול כדי לעמוד ביעדים הללו שקבענו – חשוב מאוד לעמוד בהם על מנת להביא לשינוי כלל מערכתי".

למה אין הצלחה בכיתות א'?

"כי יש מנהלי בתי ספר שמפחדים לעבור לתוכנית הישראלית. מופעלים עליהם לחצים פוליטיים. בנוסף, אנחנו שומעים גם על משפחות שסובלות מלחצים דומים. אנחנו פועלים כדי למנוע את הלחצים הללו ומנסים להפיג את החששות. אני חושב שאם המדינה תהיה מספיק נחושה בקידום התוכנית, נוכל לבצע את זה".

שכונת סילוואן (צילום: אולבייה פיטוסי)

לא בכדי מדבר אלקין על החינוך במזרח ירושלים. זהו המנדט שהוא קיבל מהממשלה מכורח תפקידו כשר ירושלים ומורשת. "קיבלנו מנדט לפעול במזרח ירושלים בכלל התוכנית ההיקפית בשכונות הערביות", הוא מסביר, "ואחד הנושאים המרכזיים הוא חינוך".

יחד עם זאת, לאלקין יש גם מה לומר על החינוך במערב העיר. "באופן כללי, כמי שמסתכל על ירושלים, אני חושב שהחינוך הוא אחד הדברים החזקים בעיר שמשאירים את האוכלוסייה כאן", מציין אלקין. "בין השאר בגלל שירושלים היתה חלוצה בנושא של פתיחת אזורי הרישום, דבר שכיום כל המדינה הולכת אליו. יחד עם זאת, יש למערכת החינוך בעיר גם אתגר גדול של בינוי. יש בירושלים בתי ספר טובים שיכולים לקלוט הרבה תלמידים, אך יש להם בעיות בינוי ואין מספיק מקום".

אלקין ממשיך ומדבר על המחסור בכיתות גם בהקשר של החינוך החרדי בעיר: "יש מחסור חמור בכיתות במערכת החינוך החרדית, כשבנוסף צריך לקדם במגזר החרדי את לימודי החול, וזאת על מנת לשלב את האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. משרד ירושלים פעיל בתחום השילוב בעבודה אבל לא רמה הבית ספרית, אלא בסמינרים שאנחנו מקיימים כדי לעודד את האוכלוסייה החרדית לצאת לשוק העבודה".

עד כמה לדעתך חשוב נושא החינוך הממלכתי–חרדי?

"זהו תחום נוסף שירושלים היתה חלוצה בו, אך הוא לא מתפתח לדעתי בקצב מספק. ממה שאני יודע, יש ביקוש גדול לחינוך שמשלב בין לימודים חרדיים לבין לימודי חול ברמה, אבל אין מספיק בתי ספר שעונים על הצורך הכמותי. זה נושא חשוב מאוד מכיוון שהוא יוביל לשילוב של המגזר החרדי בשוק העבודה ויחזק את המצב הסוציו-אקונומי של העיר. חשוב שהאוכלוסייה החרדית תהיה חלק ואני משוכנע שזה אפשרי".