תלמידי בית הספר גבעת גונן קיימו ביום שישי שעבר האחרון פעילות להצלת הפסל השכונתי – "מלאווין", שנמצא בגן אלמליח (בין מרכז הטניס לאצטדיון טדי). חלק מהפסל מיועד להריסה לצורך בניית חדר חשמל עבור הקו הכחול העתידי של הרכבת הקלה.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- ההכרעה הדרמטית – הרכבת הקלה: בעמק רפאים או בפארק המסילה?
במהלך הפעילות פגשו הילדים את הפסלת שיצרה את הפסל, אור-נה רן, שסיפרה להם על יצירת הפסל. שיא הפעילות היה כשהילדים שיחקו והתרוצצו על פסיפס הפרח הגדול שבקצה הפסל, ולאחר מכן ציירו וכתבו בקשות מהרשויות, למנוע את הרס המקום.
"מלאווין הוא לא רק פסל, אלא גן שלם, הכולל שבילי הליכה ברגל ורכיבה על אופניים, פסלים וצמחיה, והוא משמש את תושבי השכונה, ההולכים דרכו ברגל לאצטדיון טדי או לקניון מלחה, וכן חובבי ריצה ורכיבה על אופניים מכלל רחבי העיר". אומר איתמר שמעוני, אבא לתלמידים בגבעת גונן, וממשיך, "הגן נבנה תוך שימוש חוזר באבנים שהוצאו משכונת ממילא שפורקה. אנחנו עוברים במקום הרבה מאוד, כדיירים בשכונה, וחבל לנו מאוד שמקום כזה מקסים שמשמש נווה מדבר בין הכבישים הסואנים ייהרס, במיוחד לאור העובדה שיש חלופות".
(צילום: ראובן הרמתי)
לדברי יוצרת הפסל, אור-נה רן, "קיימת חלופה למיקום תחנת השנאים – חלופה שהיא מוצלחת ואף זולה יותר, ולא צריך להרוס בשבילה שום דבר. לדוגמא ליד הרמפה של בגין, או בפינת טדי, או מאחור ליד מובל רחביה. העבודה על הפסל ארכה כשנה וחצי שהתפרסה על פני יותר מ-25 שנים. הפסל משמש את אוכלוסיית כלל העיר, את מי שהולך כיוון הקניון, לכיוון מלחה ולכיוון האצטדיון. יש לו מסלול אופניים, והוא מחבר את כל השטחים הירוקים של ירושלים. זה הורס את החוויה של הפסל כי הפסל הוא סביבה שלמה שמורכבת מגינון. ופיסול ואווירה שהוא יוצר. ברגע שהם מורידים את הקיר הוא צריך להיות על בניין, הפסל מאבד מהערך שלו. אבל לא יכולים לעשות את זה כי אני צריכה לשתף פעולה, ואני לא אשתף פעולה עם זה. כבר לא יהיו עצים וצמחים, והכל יהיה מינורי. מעבר לזה שמדובר בפסל, זה יוצר סביבה שנעים להיות בה, כי היא מדברת וחיה. לא יכול להיות שההיגיון לא ינצח ושהחלם ימשיך לחגוג".
תגובות