הנקה (צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיבINGIMAGE)
הנקה (צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיבINGIMAGE)

הטיפ השבועי של שערי צדק: 'שביל החלב' להנקה נכונה

לרגל שבוע ההנקה הבינלאומי, הלה קאופמן, יועצת הנקה ראשית במרכז הרפואי שערי צדק, עם כל העצות להנקה טובה

פורסם בתאריך: 31.7.18 12:40

שבוע ההנקה הבינלאומי מצוין בימים אלה ברחבי הגלובוס. לציון השבוע החשוב הזה לכל אם מניקה ולא פחות חשוב לילדים היונקים, מגישה הלה קאופמן, יועצת הנקה ראשית במרכז הרפואי שערי צדק את כל העצות להנקה טובה.

נתחיל במעט היסטוריה. בעבר תינוקות היו ניזונים אך ורק מחלב אם. כולן היו מניקות, הידע עבר מאם לבת ובתוך המשפחה, ומי שלא יכלה להניק מסיבה כזו או אחרת, נעזרה במינקת – אישה המניבה הרבה חלב שהניקה בשכר תינוקות נוספים, כשעדות ראשונה לכך ניתן לראות עוד בימי ספר בראשית, שבו מתועדת המינקת של רבקה אימנו.

באמצע המאה ה-9, חלה התקדמות טכנולוגית ומדעית משמעותית בתהליך ייצור הפורמולות לתינוקות, דבר שאפשר הישרדות טובה יותר של התינוקות שלא ינקו. מאז החל שיווק חזק של חברות הפורמולה, שנכנסו לשוק עם מסרים שונים שהפורמולות בריאות יותר עבור התינוק לעומת חלב אם ומסוגלות כביכול ל"החליף" את חלב האם. בבתי החולים והיולדות נושא ההנקה היה שולי, והזמן המשותף בין התינוק לאם היה קצוב, על אף שקיימים עדויות של מחקרים עוד משנת 1905 המראים כי תינוקות יונקים בריאים יותר מתינוקות המוזנים בפורמולות מלאכותיות. רופאים רבים טענו לאורך הזמן כי הזנת תינוקות בתרכובות המבוססות על חלב פרה, בשילוב תנאי היגיינה טובים, טובה לא פחות מהנקה ואף חוסכת במאמץ. כל אלה ועוד גרמו להפחתה בסביבה תומכת הנקה. עם הזמן פחות נשים הניקו ונוצר דור כמעט שלם שלא הניק ודור שלם שכמעט לא ינק.

במהלך שנות ה-50 של המאה הקודמת, שנים שבהם שיעור ההנקה היה בשפל, נוסדו קבוצות תמיכה פרטיות לנשים מניקות, פורסמו מחקרים רבים וספרי הורות שתמכו בהנקה. בסופו של דבר נוצרו גופי תמיכה ביניהם ליגת לה-לצ'ה שהוקמה בארה"ב ב-1956, בהמשך החלה הסמכת יועצות הנקה מקצועיות. מתחילת שנות ה-2000 חלה עלייה חדה במודעות לחשיבות ההנקה ועלייה ברצון הנשים להניק.

הלה קאופמן, יועצת הנקה ראשית במרכז הרפואי שערי צדק (צילום: דוברות שערי צדק)

עם הידע שנצבר בנושא ומחקרים, שהוכיחו קשר בין תחליפי החלב ועליה בתחלואה של מחלות כגון סרטן, אלרגיה והשמנה, ארגון הבריאות הבינלאומי הציב לעצמו מטרה להעלות את שיעורי ההנקה ואת משך ההנקה לצורך קידום בריאות והפחתת תחלואה.

אז היום כבר יודעים כי הנקה מפחיתה סיכון להתפתחות סרטן שד, סרטן רחם, מפחיתה תחלואה כמו סוכרת, בעיות לחץ דם ולב אצל האם, ומחקרים חוזרים ומראים כי לתינוקות יונקים יכולת קוגניטיבית טובה יותר, מערכת חיסונית חזקה, סיכויים פחותים לחלות במחלות מעיים, דלקות אוזניים ומחלות של דרכי הנשימה העליונות. יותר ויותר נשים רוצות להניק ועם זאת, זה לא פשוט וטבעי כמו שהיינו רוצים שזה יהיה.

אז מה עלול להשתבש בדרך מהשד אל הפה?
יולדת לפני לידה ובכלל כהורים לקראת לידת תינוק, אנו מצפים לאיזו שהיא פנטזיה של תינוק מתוק עגלגל רגוע שישן ואוכל. אנו רוצים שהעריסה והעגלה היפה שרכשנו יתחבבו על התינוק ושיהיה מרוצה בהתאם להשקעה שלנו. אך במציאות, לתינוק יש רצונות משל עצמו. הוא זקוק להמון מגע ומה שהוא מצפה לאחר הלידה הוא להרגיש את אמו קרוב אליו. כך לאט לאט הוא מסתגל לחיים מחוץ לרחם.

מגע עור לעור – הינה דרך בה מניחים את התינוק ללא הבגדים על חלק העליון של אמו במגע ישיר עור לעור, חזה לחזה ומכסים את שניהם ביחד. בדרך זו התינוק מרגיש את חום גופה של אמו, שומע את קולות הדופק והנשימה שלה, המוכרות לו עוד משהייתו ברחם והוא מרגיש "בבית". בדרך זו הרפלקסים של התינוק מתעוררים, הוא נצמד טוב יותר אל השד, הוא רגוע יותר וסימניו החיוניים מתייצבים. הדבר תורם לא רק לתינוק אלא גם לאם, בתנוחה זו, היא מתחברת לתינוק, כמות החלב שלה עולה ורמת הכאב פוחתת, דבר המסייע להחלמה טובה יותר לאחר הלידה. תנוחה זו מומלצת לביצוע כמה שיותר בשלב ההתחלתי כדי לעורר את התינוק ליניקה יעילה כמה שיותר, מה שסולל את הדרך להצלחה בהנקה. בהמשך, אם התינוק לפתע לא מוכן לינוק ללא סיבה הנראית לעין, מומלץ לחזור לאותה תנוחת מגע עור לעור, המקום הכי מוכר לו. זה בדרך כלל עובד נהדר.

הלה קאופמן וצוות ההנקה במרכז הרפואי שערי צדק (צילום: דוברות שערי צדק)

הכיני את עצמך – נשים רבות לא נחשפו לפני כן להנקה ואינן יודעות למה לצפות. אין ספק שהכנה להנקה משפיעה על המוטיבציה והתגייסות לתהליך בבוא העת, כשהאישה ההריונית יודעת למה לצפות ומבינה את הצורך של התינוק, יודעת איך החלב נוצר בשד, ואיך הוא גדל בכמות לפי דרישת התינוק. הידע הזה מאפשר להתגבר על ה"מכשולים" בשלב ההתחלתי. חיבור והצמדה נכונה חשובים מאוד בכדי למנוע את הכאב (כמובן שיש רגישות וכאב במידה מסוימת אך הרגישות הנורמאלית בפטמות צפויה לחלוף לאחר כשבועיים מהלידה).

התחילי להניק מוקדם ככל האפשר – מחקרים הראו שככל שההנקה מתחילה סמוך ללידה כך תהליך ייצור החלב מתבסס טוב יותר. טווח הזמן הקריטי הינו בעיקר בין שעה לשש השעות הראשונות שלאחר הלידה ובכלל היומיים הראשונים שלאחר הלידה. זהו מן "חלון הזדמנויות", זמן שיא שבו מתקיימים תהליכים רבים בגוף האם ולתינוק אינסטינקט חזק ליניקה. בשעה הראשונה שלאחר הלידה הקולוסטרום – החלב הראשוני שנוצר עוד בהריון בכמות המותאמת לתינוק וכל גירוי ליניקה מביא להגברת הכמות בהתאם לצורכי התינוק.

 

קבלי עזרה והדרכה להצמדה נכונה – עם היניקה הראשונה עלולה להופיע מעט רגישות באזור הפטמות, אך תחושה זו אמורה לחלוף ובמקומה תורגש תחושה של משיכות התינוק את הרקמת השד לפיו. כשהתינוק שלך נצמד היטב לשד, ההנקה אינה צריכה לכאוב. אם כי, רגישות בפטמות שכיחה עד למשך שבועיים מהלידה. התינוק אמור לתפוס את מירב ההילה עם השפה התחתונה שלו. אם כעבור כדקה מההצמדה את עדיין חשה כאב ייתכן והתינוק אינו נצמד היטב. במקרה זה, עצרי, נתקי אותו מהפטמה הרחיקי אותו מהשד ונסי להצמיד אותו בשנית רק כשהוא פותח פה גדול ותופס את כל ההילה. יש להקפיד להביא את התינוק אל השד ולא "להכניס לו לפה". שימי לב שבסיום ההנקה הפטמה צריכה להראות עגולה ויפה כפי שנכנסה (אל פה התינוק). במידה והכאב מתמשך מומלץ לפנות לקבלת עזרה מקצועית מיועצת הנקה.

המרכז הרפואי שערי צדק ( צילום: דוברות שערי צדק)

המרכז הרפואי שערי צדק (צילום: דוברות שערי צדק)

התינוק קובע את הקצב – שאלות רבות וערפל גדול סביב אופן, מועד ומשך ההנקה. כל כמה זמן צריך להניק? מתי התינוק שבע? ובאיזה צד מתחילים? ההמלצה הרווחת בעבר היתה הנקה כל 3 שעות, 10 דקות בכל צד. אך למעשה, הזמנים אינם קבועים ומשתנים מיום ליום ומאישה לאישה. כמו כן, משך ההנקה אינה מדד לכמות החלב אותה התינוק קיבל וגם לא להצלחת ההנקה. פעמים רבות יושבת האם במסירות ואוחזת את התינוק בתנוחת יניקה ובפועל התינוק רדום, חלק ניכר מהזמן. אם ההצמדה אינה נכונה כמות החלב הרצויה לו מתקבלת לאט יותר. בימים הראשונים משך ההנקה ארוך יותר בהתאמה לצורך של התינוק להיות במגע מתמשך עם אמו, בין היתר לצורך ביסוס כמות חלב להמשך. מיום ליום כמות החלב גדלה וזמני הנקה מתקצרים. לתינוקות פחות בשלים ייקח זמן רב יותר לבסס הנקה. גם לאחר שההנקה כבר מתבססת יהיו במשך היום הנקות קצרות ובשעות הערב יניקות אורכות יותר. חשוב מאוד לעקוב ולהסתכל על איך התינוק יונק ופחות על השעון. הזמן אינו מהווה פונקציה של יעילות ההנקה.

אז איך אדע שההנקה יעילה? אם התינוק יונק בתדירות הנכונה – לפחות 8 פעמים ביום, שהאם מרגישה את ההנקה ואת השד לפני ואחרי ההנקה. אם נראה טיטולים רטובים ומלאים כמצופה לפי גיל התינוק ועליה במשקל בהתאם. הנקה מספקת לא רק אוכל עבור התינוק. דרך ההנקה הוא מקבל הגנה חיסונית, חום ,מגע, קרבה והסתגלות לחיים מחוץ לרחם. זהו תהליך למידה עבור האם והתינוק, שצריך לקבל באהבה ברצון ובסבלנות. למי שאינה מתחברת לרעיון של הנקה, תמיד ישנה אפשרות לשלב הנקה עם מתן בקבוק, ניתן גם לשאוב חלב ולתת חלב אם בבקבוק.

במרכז הרפואי שערי צדק ישנו מערך הנקה נרחב עם צוות יועצות הנקה מקצועי ומנוסה הפועל בכל מחלקות אגף האם והילוד כולל טיפול נמרץ יילודים הנותן מענה, תומך ומעודד הנקה לכל המעוניינת והחפצה בכך.

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר