אדם נולד, רוכש השכלה, צובר חוויות וזיכרונות לאורך חייו. נעים להיזכר ברגעינו היפים, אך מה קורה כאשר מופיעה מחלת דמנציה?
דמנציה היא מצב של ירידה בתפקוד עקב היחלשות הזיכרון ותפקודים מנטליים אחרים כמו היכולת להתרכז, לקרוא ולחשב. לרוב, מתקדמת המחלה באיטיות. בתחילתה בולטת הירידה בזיכרון, ובהמשך מצטרפים סימנים נוספים כמו חוסר התמצאות במרחב. בשלב מאוחר יותר יכולים להופיע גם הפרעות התנהגות ושיפוט בלתי תקין של מצבים. סוג שכיח של דמנציה הוא אלצהיימר.
כיצד ניתן לזהות סימני אזהרה להופעת מחלות אלו?
1. אבדן זיכרון המקשה על התנהלות תקינה בחיי היומיום. למשל חזרה על שאלות או שכחת שמות של חברים קרובים.
2. קשיים בביצוע מטלות מוכרות. פעולות יומיומיות שאדם נוהג לבצע במשך כל חייו כמו לנהוג למקום מוכר או להתלבש.
3. בעיות בשפה. שכחה של מילים פשוטות או הכנסת מילים מחוץ להקשר המשפט.
4. חוסר התמצאות בזמן ובמרחב. לא לדעת מה היום בשבוע או ללכת לאיבוד ברחוב המגורים.
5. ליקוי בשיפוט. התעלמות מבעיות רפואיות הדורשות תשומת לב או פיזור כספים באופן לא מתאים.
6. בעיות בחשיבה מופשטת. חוסר יכולת להבין מה משמעות המספרים המופיעים במחשבון או קושי לעקוב אחרי הוראות של מתכון.
7. איבוד חפצים. הנחת חפצים במקומות מוזרים, כמו מגהץ במקרר או שעון יד בצנצנת הסוכר.
8. שינויים במצב הרוח ובהתנהגות. תנודות קשות במצב הרוח כמו מעבר חד ממצב בו האדם סבלני ורגוע למצב בו הוא רגזן וחם מזג, או הבעת חוסר עניין בתחביבים קודמים.
9. שינויים באישיות. התנהגות לא אופיינית כמו חשד באנשים או הימנעות ממפגש עם אנשים.
10. אבדן יוזמה. אובדן עניין בחברים, במשפחה ובפעילויות אהובות.
לא כל ירידה בזיכרון קשורה במחלה ניוונית כמו מחלת האלצהיימר. יש להבדיל בין דמנציה לבין תסמונות קליניות אחרות המלוות בירידה בזיכרון כמו הפרעת קשב של הילדות שעלולה לחזור בגיל מבוגר.
מצב הבריאות בירושלים: 30 אחוז מהילדים בעיר סובלים מעודף משקל
האם ישנה דרך לרפא מחלות דמנציה?
חוקרים רבים עוסקים בחקר המחלה, אך למרבה הצער טרם נמצאה תרופה שמונעת התפתחות דמנציה.
הבשורות הטובות הן שניתן לעכב את החמרת המחלה. מה שטוב ללב טוב למוח. צריך לווסת את כל הגורמים הווסקולרים: איזון הסוכר, כולסטרול ומשקל, ביצוע פעילות גופנית שלא רק מגנה על הלב אלה גם מגנה על המוח. מעבר לתזונה ים תיכונית שכוללת ירקות פירות, שמן זית ואגוזים במקום בשרים.
מחקרים שונים מצבעים על קשר בין החמרת המחלה להפעלת המוח. מרבית בני האדם, בגיל מתקדם, מקיימים סדר יום מוקפד הכולל פעולות קבועות ולא משתנות. חשוב לצאת מהשגרה, לאתגר את המוח ולאלץ אותו לעבוד: קריאה, תשחצים וסודוקו מסייעים רבות למוח להיות פעיל אך לא רק. גם פעילות חברתית מסייעת רבות למניעת התפתחות הדמנציה.
מחלת דמנציה כגון אלצהיימר ודמנציה ווסקולרית פוגעת במטופל ובסביבתו הקרובה, ולמרות שטרם נמצא טיפול תרופתי ניתן לטפל בתסמיני המחלה ולהקל על החולה ומשפחתו:
– פנאי, סביבה תומכת ועזרה – קיימת חשיבות רבה עבור המטופלים להמשיך בפעילות סדירה. קיימים מרכזי יום ומועדונים שמיועדים לחולי דמנציה, מסייעים לחולים לטפל ולהכיר את המחלה ומגבלותיה ולהגביר את ביטחונם האישי שנפגע בשל המחלה.
המרכז הרפואי שערי צדק (צילום: דוברות שערי צדק)
– תמיכה והדרכה למשפחות – ניתן להצטרף לקבוצת תמיכה שמסייעת לבני המשפחה לתמוך במקורב שסובל מדמנציה. הטיפול היום יומי שוחק את המשפחה שצריכה מצד אחד להמשיך את חייה ומצד שני לטפל ולסייע למטופל. קבוצות הסיוע מורכבות ממומחים, אחיות ועובדים סוציאליים המנסים לסייע למשפחה להתמודד עם המחלה והשלבי התפתחותה. יש גם תמיכה פרטנית גם דרך קופות החולים ועמותות שכן הטיפול לעיתים מחייב שהייה מלאה עם החולה.
– טיפול בדיכאון – בשלבים הראשונים של המחלה, החולה אינו מבין מה עובר עליו וישנה סכנה לדיכאון, לכן ישנה חשיבות רבה לשלב בין מספר גורמים כגון תרופות, פעילות גופנית ותמיכה מקצועית שתסייע למטופל לא להישאב למחזות הדיכאון.
– טיפול תרופתי – התרופות הקיימות מסייעות לעכב את קצב הידרדרות המחלה, אך אינן מרפאות ואין בכוחן להחזיר את החולה למצבו הקונטיבי והגופני שלפני המחלה. תופעות הלוואי של התרופות משפיעות על מערכת העיכול ומובילות לעיתים לצרבות או שלשולים.
הפרעה התנהגותית
מחלה דמנטית מובילה לעיתים קרובות לשינוי בהתנהגות המטופל: אי שקט, אגרסיביות, אפתיות ואפילו פסיכוזה, שמובילה לבלבול אצל המטופל וליצירת מטענים אצל בני המשפחה שחשים פגועים מהתנהגותו. לא פעם אנו נתקלים בתחושות קשות של בני המשפחה, שמספרים כי המטופל מאשים אותם בגניבה, או שהוא אינו מזהה אותם, מסרב לפתוח את הדלת ועוד.
מרפאת הזיכרון הרב תחומית במרכז הרפואי שערי צדק מתמחה באבחון המחלה ובפתרונות לא תרופתיים להפרעה ההתנהגותית. הפתרונות כוללים מוזיקה, טון חיובי ומעודד, זיכרונות מהעבר, גישור, והסחת דעת. השאיפה היא להזכיר למטופל מי הוא היה, מי הם בני משפחתו איזה מוזיקה הוא אהב ועוד.
המרפאה שמה דגש על הדמנציה וההפרעה הקוגניטיבית שמשפיעה על איכות החיים והתפקוד של המטופל והסביבה שלו. צוות המרפאה כולל מומחים בגריאטריה, נוירולוגיה, ופסיכיאטריה וכן אנשי מקצוע מתחום העבודה הסוציאלית המספקים מידע על זכויות המטופל ובני משפחתו, ריפוי בעיסוק ואחות מומחית בתחום הגריאטריה המסייעות למשפחות להתמודדות עם המצב החדש.
האבחון של חולה הדמנציה כולל שלושה מפגשים: תחילה עם הרפואה והמרפא בעיסוק, לאחר מכן עם עובדת סוציאלית ופסיכיאטר ולבסוף מקיים הצוות ומשפחת המטופל דיון על ההמלצות הצוות בנוגע למצב ודרכי הטיפול הרלוונטיים. מפגשי ההמשך ועדכונים בנוגע למצב המטופל מתקיימים בהתאם להמלצת הצוות הרפואי.
עומסים קשים בבתי החולים בירושלים: הדסה – 125 אחוז תפוסה; שערי צדק – 115 אחוז תפוסה
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכן שיווקי
