קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, פרופ' מיכל פרנקל (צילומים: תמר הירדני, יובל פן)
קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, פרופ' מיכל פרנקל (צילומים: תמר הירדני, יובל פן)

מחקר באוניברסיטה העברית: האתגרים בשילוב נשים חרדיות בענף ההייטק

פרופ' מיכל פרנקל מהאוניברסיטה העברית הובילה מחקר שבדק את ההשתלבות של נשים חרדיות בהייטק ואת דרכי ההתמודדות שלהן עם הלחצים בענף

פורסם בתאריך: 9.8.19 15:15

מחקר של פרופ' מיכל פרנקל מהאוניברסיטה העברית בשיתוף עם פרופסור ורדה וסרמן מהאוניברסיטה הפתוחה בדק את אסטרטגיות ההשתלבות של נשים חרדיות בעולם ההיי-טק הישראלי, כדי להבין לעומק את האתגרים העיקריים הטמונים בשילוב הנשים החרדיות בחברות הללו.

"המחקר גילה לנו את המורכבות של חיי העבודה של הנשים החרדיות", מציינת פרופ' פרנקל, "הן נמצאות בתווך בין מנגנוני שליטה שונים: מצד אחד המעסיקים, שרוצים עובדות יעילות ומסורות, ומצד שני הקהילה, שמצפה מהן לשמור על הצניעות ועל האדיקות הדתית ולהתייחס לעבודה כאל כלי להשגת המטרה – שהיא יצירת בית של תורה".


הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


המחקר מצא שלוש אסטרטגיות עיקריות בהן נוקטות הנשים כדי להתמודד עם הלחצים המופעלים עליהן: הראשונה, היא הצגת נאמנות (Visualizing loyalty): הן משתמשות במרחב כדי להציג לראווה את נאמנותן ומחויבותן למעסיקים שלהן. על אף שהן אינן נענות ל'טיפוס האידיאלי' של עובדי ההייטק, אשר מקדישים את מרבית זמנם לעבודה, הן עדיין חשות צורך להציג את נאמנותן ונגישותן לעבודה. לפיכך, הן אינן מבזבזות את זמנן בפטפוטים עם חברותיהן, הן אינן אוכלות ארוחות צהריים משותפות, הן אינן מתקשרות הביתה והן מדווחות למעסיק על כל חריגה משעות העבודה הפורמליות. עיצוב המרחב הפתוח (קיוביקל) והנראות שלהן במרחב זה מאפשרים להן להציג מחויבות זו באופן אפקטיבי.



האסטרטגיה השנייה היא הצגת אדיקות דתית (visualizing piety). חלק גדול מן העובדות רואות בעבודה בקוביות פתרון אידיאלי לצרכיהן. בתנאים אלו אין חשש לייחוד, לארגון קל יותר להושיב בכל תא עבודה אישה אחת או שתיים, וליצור תחום עבודה מופרד מבחינה מגדרית מבלי שהדבר יחייב את האישה להיות מנותקת מהדינמיקה הארגונית. החשיפה לפיקוח תמידי נתפסת על ידי חלק מן הנשים כיתרון המונע מהן להיות חשופות לפיתוי או לעיסוק בדברים לא ראויים. הן חשות כי באמצעות נראותן במרחב הן יכולות לזכות בלגיטימציה הן מהרב המפקח עליהן בארגון, הן מהבעלים שלהן והן מהקהילה שלהן.

האסטרטגיה השלישית היא הצגת הייחודיות שלהן. הן מתעקשות על מרחבים נפרדים ודואגות לעשות הבחנות ברורות בינן לבין עמיתיהן ועמיתותיהן החילוניים, כאשר חלק גדול מהן נמנעות לחלוטין מהשתתפות באירועים חברתיים של מקום העבודה ועוד.



"עולם ההייטק מתגאה בעבודת צוות ופעילויות חברתיות", מספירה פרופ' פרנקל, "החרדיות לרוב לא משתתפות ומסמנות את קו ההפרדה בינן לבין הקולגות שלהן כל הזמן. הן מספרות שהן גם לא שמות תמונות של הילדים, כדי לא ידברו איתן. המעסיקים רואים בזה משהו שמקשה על העסקתן, ומעורר אי נוחות".

על המסקנות מהמחקר אומרת פרופ' פרנקל כי "חשבנו שאחת הבעיות המרכזיות בתחום ההעסקה של החרדיות הוא שהמדינה מאמצת כאן עמדה נאו-ליברלית. המדינה רוצה שהן יצאו לעבודה בתחומים שבהם דרושים עובדים, אך לא משנה לה באילו תנאים מדובר, כל עוד התשלום הוא מעט מעל המינימום. המדינה סבסדה את ההעסקה והנשים קיבלו שכר נמוך מאוד ביחס לעובדים בתחום, מה שעורר הרבה מרמור. אבל בשנים האחרונות גם המדינה החלה לדרוש מהמעסיקים – לפחות מאלה שמקבלים סבסוד – רמה גבוהה יותר של שכר ותא עבודה אז חלק קטן מהבעיה מתחיל להפטר. אני חושבת שלמרות שהנשים החרדיות פועלות לעיתים קרובות כקבוצה מאוגדת, חשוב שהמעסיקים יתייחסו לכל אחת מהן לפי כישוריה ותרומתה, ויתגמלו אותה בהתאם, ללא קשר לסטראוטיפים שמתפתחים לגבי נשים חרדיות ככלל".

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר