פסגת זאב (צילום: טס שפלן)
פסגת זאב (צילום: טס שפלן)

חברה שסירבה למכור דירה לבני זוג ערבים בפסגת זאב – תפצה אותם כספית

בית המשפט העליון הכריע בערעור של החברה הקבלנית "מי טל הנדסה" וחייב אותה לפצות בני זוג ערבים ב-40 אלף שקלים, לאחר שסירבה למכור להם דירה בשכונת פסגת זאב בירושלים; השופט מני מזוז: "האפליה צפה במלוא כיעורה"

פורסם בתאריך: 21.8.19 21:29

החברה הקבלנית "מי טל הנדסה", שסירבה למכור לבני זוג ערבים דירה בפסגת זאב, תפצה אותם כספית בסכום של 40 אלף שקלים. בית המשפט העליון פסק השבוע בערעור שהגישה החברה הקבלנית על פסק דין שהתקבל בבית המשפט המחוזי. השופטים דחו למעשה את ערעור החברה והחליטו כי היא צריכה לפצות אותם כספית.

במהלך החלטת השופטים בעליון עלתה מחלוקת בעניין חוק איסור אפליה – האם הוא חל במצב שבו קבלן פרטי מסרב למכור דירה? השופט מני מזוז טען כי החוק תקף בשיווק דירות להבדיל ממכירה פרטית, וציין: "נדירים המקרים כמו המקרה שלפנינו, שבו האפליה צפה במלוא כיעורה ללא שהיא מסוות באמתלה כזו או אחרת מצד ספק המוצר הוא השירות".


הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


בהחלטת העליון נקבע כי כי השוויון הוא ערך יסודי עליון בכל תפיסה דמוקרטית המכבדת זכויות אדם, ובלעדיו חברה לא תיחשב כחברה דמוקרטית. במסגרת הערעור היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו שבה גרס כי על קבלן פרטי שבונה על קרקעות המדינה ומשווק אותן, מוטלת החובה לנהוג בשוויון. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר בעמדתו, שהוגשה באמצעות הפרקליטה לימור פלד, מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, כי הותרת החובה שלא להפלות על המדינה בלבד תעקר מתוכן את חובתה להקצות מקרקעין באופן שוויוני.


בית המשפט העליון בירושלים (צילום: אורן בן-חקון)

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: אורן בן-חקון)


כמו כן, צוין בעמדת היועץ המשפטי לממשלה כי רשות מקרקעי ישראל הוסיפה לחוזי ההתקשרות שלה עם יזמים פרטיים תנאי מפורש לפיו היזם מתחייב להימנע מהפליה בעת שיווק הדירות, וכי הפרת התנאי תקנה לרשות זכות לבטל את זכייתו במכרז ואת החוזה שנחתם עמו. מזווית האכיפה – רמ"י קבעה כי במידה וחברה קבלנית תפלה רוכש היא תשלם לו פיצויים מוסכמים בסך 15 אחוזים מסכום התמורה המשולמת.

השופט אלכס שטיין קבע בהחלטה כי הוא היה מוסיף על הפיצוי שפסק בית המשפט המחוזי בסך 40 אלף שקלים – אך בגלל שהזוג לא הגיש ערעור על גובה הפיצוי, נותר הסכום על כנו.

עו"ד יעקב אמסטר, שמייצג את חברת "מי טל הנדסה" מסר ל"כל העיר": "כעורך דין אני לא חי בשלום עם פסק הדין הזה. בתחום הקניין – נכון שהקרקע נמכרה לקבלן על ידי המדינה, וקרקע זה משאב מרכזי של המדינה, אבל מאותו הרגע שהיא נמכרה לקבלן בלי שום הטבות, בלי שום ייחוד – כשהקבלן שילם מחיר מלא עבור הקרקע, היא בבעלות הקבלן, והוא רשאי לנהוג כאדם פרטי לכל דבר ועניין. אין שום מקום מבחינה משפטית לעקוב אחר ההיסטוריה של השתלשלות הקרקע – מאין היא הגיעה, כי בדרך הזו אפשר להגיע גם לאברהם אבינו".



"יש פה עניין כלכלי וקנייני", מוסיף וטוען עו"ד אמסטר, "אדם השתתף במכרז, זכה בו וקנה במחיר מלא. זה הופך להיות קניינו, ולכן  הזזת השאלה לתחום של קרקע שנמכרה על ידי המדינה הוא לא רלוונטי. אלא אם בחוזה המכר של המדינה ישנה הוראה מפורשת שמגבילה או אוסרת על הקבלן מלהתנהג בצורה כזו או אחרת, דבר שבמקרה הזה לא היה, דבר כזה קיים בחוזים החדשים של רשות מקרקעי ישראל ואז הבחירה בידי הקבלן היא להשתתף או לא להשתתף במכרז. זו פגיעה עמוקה בחופש הפרט ובזכות הקניין, ואם כתוצאה מהקביעה הזו הקבלן ייפגע כלכלית ותיפגע יכולת השיווק של הפרויקט – המדינה לא תפצה אותו. זה חוסר איזון לטעמי מבחינה משפטית וזו פגיעה בקניין הפרטי ובחופש הפרט. שלא יתפרש שאני בעד הפלייה, אבל אני בהחלט בתחום של הקניין בדיוק כמו שההתנהלות החברתית מצדיקה את קיומן של שכונות לאוכלוסיות דתיות וחילוניות. האבחנות האלו הן מציאות ואי אפשר לקחת ולעוות אותה על יסוד עקרונות על שהיישום שלהם פוגע בפרט".



תגובות

7 תגובות
7 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מזוז בכל פסיקה שלו מוריד את מפלס האמון של הציבור בבית המשפט העליון…

  2. משה

    במקום המשפט שמה האטימות והטיפשות
    ממליץ לכבוד השופט לנסות לרכוש דירה בכפר ערבי
    ולראות מה יעלה בגורלו

  3. א.א

    ימכרו להם דירה ואח כ יצטרכו לבנון להם מסגדים
    שופט אטום
    רק אחרי שתשמע את פסטיבל ללה וואכברה חמש פעמים ביום תבין

  4. אספרנסה

    סוף סוף מעט צדק. הלאה הגזענות והלאה הכיבוש! רוצה לחיות כאן בשויון ובשלום עם האחיות והאחים הפלסטינים שלי. מי שמפריע לו אין לו כאן מקום.
    לקורא משה, רעיון מצויין, כדי לבחון הלכה למעשה מה זה לחיות תחת כיבוש.
    לקורא א.א: בתי הכנסת הם קוץ בישבן.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    בית המשפט העליון יצר כאן תקדים שיהווה בסיס לקו תביעות המוניות של ערבים, שיפנו במכוון לקבלנים, לכאורה במטרה לקנות דירה, מתוך ידיעה שיסורבו, כדי לקבל פיצויים.
    ברור לכולם שתביעה כזאת מצד זוג יהודי שהיה מנסה לקנות דירה מקבלן בשכונה ערבית, היתה נדחית.

  6. אורי

    בית המישפט העליון מנותקים ממציאות גם ככה מחירי. הדירות
    גבוהים והם גורמים לעליתם חיים בלללנד …
    אין מציאות שיהודי יקנה אצל הערבים ביית סוף הציונות
    איפה עיקרון השיויון אצלם חבל מאוד.אין להם ערכים יהודים

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר