אמא ירושלמית – הטור של מיכל | אז איך היתה אסיפת ההורים אצלכם?

תחילת השנה מביאה איתה, כחלק מהכניסה למסגרות, את המפגש הנפלא שנקרא: אסיפת הורים.

אחר צהריים קסום, בו נדרשים ההורים למצוא סידור לילדים בעיצומה של השעה הכי פעילה בבית. שעת הארוחת ערב-מקלחת-טקס שינה. לעזוב הכל וללכת לפתוח את השנה עם הצוות החינוכי.

לשמוע על התוכנית הלימודית, החזון החינוכי, התכנון הפדגוגי ועוד. חשוב מאוד, אז מתארגנים, עוזבים הכל, ויוצאים.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

מגיעים אל הכיתה המיועדת בגן או בבית הספר. שם ממתינים לנוחיות ההורים כסאות במעגל אינטימי. עכשיו רגע, בואו נדבר על המעגל האינטימי הזה.

הכיסאות הקטנים לנו ממילא, כל כך נמוכים שאנחנו יכולים להניח את הסנטר ישר על הברכיים לאורך כל המפגש. הם גם מסודרים כל כך צמודים, שהישבן הבוגר שלנו שגם ככה רחב יותר מהכיסא עומד להתחכך ביושבים לצידנו. אז אם אפשר בבקשה, פחות אינטימיות ויותר חמצן, עדיף. קצת מרווחים בין הכיסאות יועילו לנו לפחות להניח את הישבן במרכז הכסא וישמרו על שיווי משקל בעוד סנטרנו מונחים על ברכנו הנמצאות אל מול פננו…. אגב, זהו חלק הכרחי עבור כל הורה, הוא מספק אימון לקראת מסיבות החגים ופעילויות ההורים שיהיו במשך השנה, בהן גם נאלץ כולנו לשבת שוב על הכיסאות הנמוכים, הצפופים והצמודים עד אפס מקום. כיף!

עכשיו מתחיל משחק הניחושים. כל הורה מנסה לנחש מי הוא היושב מולו, לצידו, עליו. כולם מחייכים ואומרים שלום בנחמדות אמיתית, כאילו מכירים שנים. אבל בינינו, לאף אחד אין מושג קלוש מי ההורה שעומד מולו. האם הוא חדש, ותיק, יש לו בן או בת. בקיצור לאף אחד אין שמץ. אבל היי, לחייך ולומר שלום זה נחמד. אז זורמים.

האסיפה מועברת על ידי צוות החינוך, עולות שאלות, תשובות, נמסר מידע, ההורים מפשירים. מציצים בעידון לשעון בכל שנייה ומקווים שיסתיים כבר המפגש. קצת מתלחששים ביניהם, ואז מגיע הרגע הגדול. בחירת הוועד. זהו הרגע בו ניתן לדעת אם בכיתה יש מנורה או פלורסנט. כי השקט שמשתרר הוא מהמצחיקים שיש. פתאום כולם עסוקים, מרוכזים, בוהים במסכי הטלפונים הניידים או בנקודה מסתורית באופק. אין קשר עין, אין צליל. דממה. עד שיתנדבו שלושה הורים, שפשוט ממש רוצים שתתפזר כבר האסיפה. או לחילופין כי ילדיהם השביעו אותם להתנדב גם השנה.

אז זה הזמן לומר לצוותים תודה רבה, שתהיה אחלה פתיחת שנה. והלוואי שכל איש חינוך יגשים את חלומו וחזונו בשמחה גדולה.

באהבה ממני, האמא שהתבקשה השנה על ידי ילדיה להיות בוועד גם אם אני לא רוצה…

מיכל

מיכל פישמן-רואה (צילום: יולי שוורץ)

• קופסת אוכל – הוראות הפעלה
• שלא נשתגע: רעיון להפעלה כיפית עם בועות סבון
• מיזם "כריך למי שצריך" הגיע לירושלים