פסגת זאב, רחביה, גילה, רמות (צילומים: אמיל סלמן, טס שפלן, אוריה תדמור)
פסגת זאב, רחביה, גילה, רמות (צילומים: אמיל סלמן, טס שפלן, אוריה תדמור)

יום ירושלים ה־50: למעלה מ־865,700 תושבים בעיר

כמה יהודים, כמה מוסלמים, כמה נוצרים; כמה כלי רכב יש בירושלים; ואילו שכונות התחרדו בעיר? כל הנתונים

23.5.17 17:55

מחר, רביעי, 24.5, תציין העיר 50 שנה ליום ירושלים. לפי נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות בסוף שנת 1967 מנתה אוכלוסיית ירושלים 266,300 תושבים. מאז היא גדלה בקצב מהיר, ובסוף 2015 היא מנתה 865,700 תושבים – מדובר בגידול של למעלה מפי שלושה.

לפי הנתונים, לצד הגידול באוכלוסייה, גדל גם שטח ההשתרעות שלה ונוצרה שכנות גאוגרפית עירונית בין שכונות בהן מתגוררים יהודים ושכונות בהן מתגוררים ערבים. ביום 5.6.1967 שטח השיפוט של העיר עמד על 38.1 קמ"ר, וב־28.6.1967 השטח עמד מד על 108.0 קמ"ר. כיום, ירושלים שנת 2017, עומד השטח על 125.1 קמ"ר.

61 אחוז מאוכלוסיית העיר הם יהודים,37 אחוז הם מוסלמים ו-2 אחוזים נוצרים. שיעור האוכלוסייה המוסלמית נמצא בעלייה מתונה, והוא עמד על 34 אחוז לפני עשור בשנת 2005. מספר הלידות בירושלים בשנת 2015 היה 23,600, והן היוו 13 אחוז מהלידות בישראל.

פסגת זאב (צילום: טס שפלן)

פסגת זאב (צילום: טס שפלן)

לפי הנתונים, מספר כלי הרכב הפרטיים הרשומים בירושלים עלה בשנת 2015 בשיעור חד של 6.2 אחוזים והגיע ל־170,860 כלי רכב. סך כל כלי הרכב הרשומים בעיר (כולל משאיות, אופנועים, מיניבוסים, מוניות, אוטובוסים ורכב מיוחד) מגיע ל־211,400. הגיל הממוצע של המכוניות הפרטיות בירושלים (8.6 שנים) גבוה בהשוואה לישראל (6.6).

לפי הנתונים בשנת 2015 היגרו לירושלים ממקומות אחרים בארץ 10,300 אנשים, אך את העיר עזבו באותה שנה 18,100 תושבים, כך שמאזן ההגירה היה שלילי, ועמד על 7,800-. מאז שנת 1992 מאזן ההגירה של העיר יציב, וברוב השנים הוא נע בין 6,000- לבין 8,000-. ירושלים, כמו ערים גדולות אחרות בישראל ומחוץ לה, לא מסוגלת להכיל את כל גידול האוכלוסייה שלה, ולכן המאזן הכולל הוא שלילי.

רחביה (צילום: אמיל סלמן)

רחביה (צילום: אמיל סלמן)

קבוצת הגיל הגדולה ביותר הן בקרב המהגרים אל העיר והן בקרב העוזבים אותה היתה בני 29-20. בקרב הנכנסים לעיר היוותה קבוצת גיל זו 4,020 אנשים, או 38 אחוז מהמהגרים, ובקרב העוזבים הם היוו 6,570, או 35 אחוז.

מי עובר להתגורר בירושלים? בעיקר תושבים מבני ברק, מתל אביב-יפו, מבית שמש, ממודיעין עילית, ממעלה אדומים, בית"ר עילית, גבעת זאב, חיפה, אשדוד, מבשרת ציון, נתניה ופתח תקוה. ולאילו יישובים מהגרים הירושלמים? בית שמש, תל אביב- יפו, מודיעין עילית, גבעת זאב, בית"ר עילית, בני ברק, מודיעין-מכבים-רעות, מעלה אדומים, מבשרת ציון, חיפה, רמת גן, נתניה, פתח תקוה, אשדוד ורחובות.
נתון מדאיג – 46.5 אחוז מתושבי ירושלים חיו בשנת 2015 מתחת קו העוני. בקרב היהודים עמד אחוז זה על 26.6 אחוז ובקרב הערבים על 78.5 אחוז.

כלכלה מקומית: 67 אחוז מתושבי ירושלים בגילאי העבודה העיקריים (25-64) השתתפו  בכוח העבודה (עבדו או חיפשו עבודה באופן פעיל). בקרב היהודים הנתון עומד על 77 אחוז ובקרב הערבים על 51 אחוז. בירושלים 38,300 עסקים פעילים, המהווים שבעה אחוזים מהעסקים הפעילים בארץ. בשנת 2015 נפתחו בעיר 3,440 עסקים ונסגרו 2,520.

גילה (צילום: אמיל סלמן)

גילה (צילום: אמיל סלמן)

במכון ירושלים למחקרי מדיניות מציינים כי אחד המשתנים המגיבים בצורה המהירה ביותר לשינוי של אופי האוכלוסייה בשכונה הוא דפוסי ההצבעה. במיוחד אמורים הדברים בכניסה של אוכלוסייה חרדית, שדפוסי ההצבעה שלה שונים מאלו של אוכלוסיות אחרות, משתנים המגיבים מאוחר יותר הם הרשמה למוסדות חינוך, שינוי בשיעור הילודה באזור ועוד.

במכון בדקו השבוע שתי מערכות בחירות את זו של שנת 2003, מול הבחירות לכנסת ה־20 בשנת 2015. בשכונת קרית היובל, המהווה מוקד של קונפליקט בנושא התחרדות, נמצאה עלייה משמעותית בין שתי מערכות הבחירות. ב־2003 בקרית היובל צפון הצביעו 10 אחוזים למפלגות החרדיות (יהדות התורה וש"ס) ובקרית היובל דרום – 7 אחוזים. לעומת זאת, בבחירות 2015 בצפון השכונה נרשמה עלייה בדפוס ההצבעה למפלגות החרדיות – 18 אחוז, ובקרית היובל דרום – 12 אחוז.

ברחביה, לעומת זאת לא נרשם שינוי בדפוס ההצבעה – הן בשנת 2003 והן בשנת 2015 הצביעו 8 אחוזים מהתושבים למפלגות החרדיות. מעניין לראות כי בשכונת ארמון הנציב נרשמה ירידה בהצבעה למפלגות החרדיות – מ־9 אחוזים בשנת 2003, ל־6 אחוזים בשנת 2015.

לפי הנתונים אחת השכונות שבה תהליך ההתחרדות הוא המואץ ביותר היא נוה יעקב. בשנת 2003 הצביעו 36 אחוז מהתושבים בשכונה למפלגות החרדיות, וב־2015 מזנק הנתון ל־65 אחוז.

רמות (צילום אוריה תדמור)

רמות (צילום אוריה תדמור)

גם ברמות אלון נרשם הליך של עלייה. בשנת 2003 הצביעו 60 אחוז מהתושבים למפלגות החרדיות ובמערכת הבחירות האחרונה ב־2015 הצביעו 72 אחוז.

ומה אומרים המספרים בשכונות הקצה? בפסגת זאב: בשנת 2003 הצביעו למפלגות החרדיות 10 אחוזים מהתושבים וב־2015 הנתון עמד על 11 אחוז; בשכונת גילה נרשמת עלייה – ב־2003 הצביעו 11 אחוז מהתושבים למפלגות יהדות התורה וש"ס, ואילו ב־2015 – 14 אחוז מהתושבים.

"ניתן לראות כי במספר שכונות ישנה עלייה בשיעור ההצבעה למפלגות חרדיות", מסכם ואומר השבוע יאיר אסף־שפירא, מצוות ירושלים במכון ירושלים למחקרי מדיניות. "אך בחלק גדול מהן העלייה היא בשיעור נמוך מאשר היינו אולי מצפים. אבל המציאות המתבטאת בנתונים איננה הגורם היחיד, וגם לא העיקרי, המעצב את תפיסות התושבים בירושלים לגבי שכונתם. המציאות הנתפסת על ידי מי שהולך ברחוב, שוהה בגינה ציבורית, או משוחח עם שכן, בדרך כלל משפיעה הרבה יותר על תפיסות, ובעקבותיהן על התנהגויות התושבים בשכונה".

 

***

ההייטק הירושלמי מתרחב: מגדל של 30 קומות לחברת מובילאיי

המאבק הצליח: מופע מזרקות בפארק טדי יערך גם בשעות הערב

זהב גלאון: "מצחיק לחגוג 50 שנות שחרור, כשמתעלמים מהפלסטינים"

 

כל הידיעות החמות בעיר אצלך במייל

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר