דוברת כלכלית-חברתית במשרד ראש הממשלה, הקמת התעוררות, חברת מועצת העירייה מטעם התעוררות, מנכ"לית ארגון הצרכנים 'אמון הציבור', מייסד ומנהלת הסטארטאפ "Crowd Action" לסיוע לצרכנים, חברת כנסת בארבע כנסות, שרה בשתי ממשלות והיה עוד נטויה. את כל אלו הספיקה ח"כ מירב כהן, השרה לשוויון חברתי, לעשות לפני גיל 40. רזומה מרשים בהחלט, שהופך למרשים עוד יותר אם מביאים בחשבון את המלחמה הציבורית שהיא הובילה כנגד עושק הקשישים – מהתופעות הבזויות שידעה המדינה בעשור האחרון ואשר טופלה על ידי כהן בשנים האחרונות במאבק איתן ובלתי מתפשר ב"לוחמת גרילה", כפי שהיא מתארת זאת.
המלחמה בעושק הקשישים פתחה בפני כהן את הדלת לכנסת ישראל, וזה היה נראה טבעי כשהיא מונתה לשרה לשוויון חברתי – תפקיד שנראה מתאים ביותר ללוחמת הצדק למען הקשישים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
כיום, כשהיא אוטוטו שנה וחצי בתפקיד (בשתי ממשלות שונות), מובילה כהן מאבק נוסף, לא פחות חשוב, למען האזרחים הוותיקים – תעסוקת מבוגרים, והיא מובילה אותו באותו הלהט שבו היא הובילה את המלחמה בעושק הקשישים.
"תעסוקת מבוגרים בגילאי 60+ זה אחד הנושאים הכי אסטרטגים שיש", מדגישה ח"כ כהן בראיון מיוחד ל"כל העיר", "אם כי בגלל הגילנות בשוק זה לפעמים נתפס לא טוב, כי אומרים שמכריחים אנשים לעבוד. צריך להבין – תוחלת החיים בישראל עלתה בכמעט 20 שנה מקום המדינה. ה-80 של היום זה ה-60 של פעם, וזה לא צחוק. אנשים מרגישים צעירים והם לא רק מרגישים צעירים – הם גם כאלה. לשלוח אותם הביתה בלי עבודה זה לא תמיד הדבר הנכון והטוב עבורם".
כאמור, ביום רביעי השבוע השיקה השרה כהן, דרך המשרד לשוויון חברתי, את תוכנית 'אפ 60+' – או בשם המובן והברור קצת יותר – מרכזי הכנה לפרישה. "יש סדר גודל של 200 אלף אנשים בריאים ועצמאיים שרוצים להמשיך לעבוד ואנחנו שולחים אותו הביתה בעל כורחם", מסבירה כהן בלהט. "זה יוצר נזק אדיר. גם כלכלית אבל לא רק. האדם קמל בביתו. סובל מבדידות וזה מוביל לבעיות בריאות. כל המחקרים מראים שיש קשר בין העצמאות של אנשים לבין בריאות. וזה לא הגיוני שזה הגורל שאנחנו גוזרים על האנשים. יש אפליה על בסיס גיל".
את התוכנית החדשה, כל לדברי השרה, מלווה הממשלה ברמת המדיניות. כך למשל, בתקציב 2022, שייכנס לתוקפו בחודש ינואר, הצליחה כהן לשנות את סעיף 'דיסריגרד' – מצב שבו אם אדם עובד מעל גיל פרישה ומשתכר בלמעלה מ-6,000 שקלים – קצבת הזקנה שלו מקוצצת. "זה אבסורד", היא אומרת, "זה תמריץ שלילי לעבודה וזה פשוט לא הגיוני. אני שמחה שהצלחנו לשנות את זה בתקציב הקרוב, וכך החל מינואר 2022 ובשתי פעימות, יעלה השכר ל-7,800 שקלים. אני מבחינתי הייתי מבטלת את התקרה, אבל גם זו התחלה".
"אני רוצה לבטל גם את גיל הפרישה", היא ממשיכה ויורה. "היום, על פי החוק, ניתן לפטר כל אדם שמגיע לגיל 67 – ואני לא חושבת שזה צריך להיות ככה. התעסוקה צריכה להיות לפי תפקוד, ממש לא לפי גיל".
ספרי קצת על מרכזי הפרישה שאתם משיקים, שהם למעשה שם קצת מטעה – כי המטרה שלהם היא להשאיר את האנשים בשוק העבודה.
"נכון. במרכזים האלו אנחנו עוזרים לאנשים לחשוב על מקום עבודה חדש, מקום התנדבות, החלטות על פנסיה, קורסים, הכשרות וכן הלאה. בחודשיים האחרונים הפעלנו פיילוט מוצלח מאוד וכעת אנחנו מתרחבים. רוב האנשים שהשתתפו בפיילוט היו בגילאי 60 עד 70. אנחנו מעדיפים שהם יגיעו בגיל 60, כי כשאדם כבר עובד – הרבה יותר קל להתחיל בהשמות ולהניע אותו לעשות דברים".
מה המצב בירושלים?
"בירושלים יש למעלה מ-100,000 אזרחים ותיקים מעל גיל 65, ובכל שנה נוספים עוד כ-7,700 אנשים שמגיעים לגיל פרישה. זה המון. בטח לאור העובדה שאני בטוחה שהיום אפשר לעבוד, אפילו בחצי משרה, עד גיל 80. במרכזים החדשים אנחנו עוזרים להם לתכנן את השלב הבא בחיים – יש סדנאות, הרצאות והכשרות".
"באחרונה השקנו תוכנית חדשה של השמות", מוסיפה כהן. "אנחנו עוזרים למבוגרים למצוא עבודה חדשה. התקשרנו עם שתי חברות – מעוף ותגבור – שמקבלות כסף מהמשרד לשוויון חברתי על עובד בגילאי 60+ שהם מוצאים לו עבודה לחצי שנה לפחות. מאז שהתחלנו עם התוכנית בירושלים – קיבלנו 1,000 פניות, וזה מראה כמה הביקוש הוא גדול. רק לשם השוואה, אל התוכנית הקודמת שפעלה בנושא – 'דרוש ניסיון' – פנו 311 אנשים בין ינואר 2020 ליולי 2021. אצלנו, מאז אוגוסט פנו 1,000. זה מראה שלא עשינו מספיק. לא פרסמנו, לא הגענו לאנשים. זה מאוד מטריד".
"אני מאוד מאוד אוהבת את ירושלים. עדיין פעילה חברתית בכל מיני מסגרות בעיר. כיכר ספרא זה מקום שתמיד רלוונטי עבורי, אבל נראה לאן החיים ייקחו אותי. איפה שתהיה הזדמנות לעשות טוב – אני אהיה שם"
כהן, תושבת שכונת בית הכרם, רק בת 38 כאמור. אל הנושא של האוכלוסייה הוותיקה והטיפול בה היא הגיעה במקרה. "הרבה שואלים אותי איך הגעתי לנושא של עושק הקשישים", היא משתפת, "חושבים שקרה משהו להורים שלי או למישהו אחר מהמשפחה. אבל לא. הנגיעה הראשונה שלי עם התופעה היתה כשניהלתי את ארגון הצרכנות 'אמון הציבור, שם ראיתי שהפניות הכי חמורות הן של מבוגרים, פניות שנחרדתי מהן. טחנו אותם בעשרות אלפי שקלים. בהתחלה הפניתי את המתלוננים לכל מי שרק אפשר – לחברות כרטיסי אשראי, לרשות לסחר הוגן במדינה, למשטרה – אבל אף אחד לא ספר אותם. התשובות היו שיודעים על זה אבל אין מה לעשות. היה כשל שוק ענק. גם כשעזבתי את הארגון לטובת הסטארטאפ "Crowd Action", המשכתי לקבל תלונות בנושא. אז אמרתי שאני חייבת לטפל בזה והחלטתי לקחת את הנושא כמן פרויקט צדדי. מהר מאוד זה השתלט לי על החיים. זה פתח לי צוהר בכלל לעולם הזקנה והיום אני מטפלת העולם הזה לא רק בהיבט של ניצול כלכלי אלא בהיבט של תעסוקה, של בדידות, של ביטוחי בריאות, ניצולי שואה. העיסוק בנושא פתח לי צוהר לעולם שלם. והכניס אותי למשרד לשוויון חברתי, שאליו הכי רציתי להגיע".
במהלך הראיון, הטלפון של כהן מצלצל יותר מפעם אחת. בצד השני – בני הגיל השלישי שסבלו מעושק ובהם היא טיפלה בעבר ושמרה איתם על קשר. "לשמחתי, יש ירידה של מאות אחוזים במספר התלונות של עושק קשישים וגם בהיקף התלונות – כבר לא רואים תלונות על מאות אלפי שקלים", אומרת כהן בגאווה. "מה שקרה הוא שעשינו מלחמת חורמה מול שרלטנים ספציפיים, שהובילו את התעשייה ומוטטנו להם את החברות. בלי בתי משפט ובלי משטרה – פשוט בשיימינג. בסוף, אם פוגעים בהם כלכלית, ואם הילד ראה שעושים על אבא שלו כתבה שהוא גנב כסף מקשישים – זה מה שעבד. זה גמר את האירוע. זה לקח שנתיים – אבל גמרנו אותם".
ועדיין, המשרד שלך מטפל בלא מעט פניות שקשורות לעוקץ?
נכון, יש עלייה בתלונות של עוקץ פיננסי. חברות שמתקשרות עם קשישים על בסיס אתרים ציבוריים כגון הר הכסף, הר הביטוח וכו'. החברות הללו יוצרות מצג שווא שהן יימצאו כספים אבודים. הבנאדם אומר מה אכפת לי, הם ייקחו חתיכה ממשהו שגם ככה לא היה לי. אבל הכסף האבוד אף פעם לא מגיע, זאת בזמן שהעמלה כן משולמת. החברות הללו, ואת זה אני אומרת אחרי בדיקה מעמיקה, בכלל לא קשורות לשוק הפנסיה וכעת אנחנו צריכים להיות עם היד על הדופק".
"בירושלים יש למעלה מ-100,000 אזרחים ותיקים מעל גיל 65, ובכל שנה נוספים עוד כ-7,700 אנשים שמגיעים לגיל פרישה. זה המון. במרכזים החדשים אנחנו עוזרים להם לתכנן את השלב הבא בחיים – יש סדנאות, הרצאות והכשרות"
אחת הפעילויות הראשונות שלך בכנסת היו לאשר את הקמת מאגר 'אל תתקשר אלי', שאמור לפתור לפחות חלק מהבעיה – מתי זה קורה?
"בעזרת השם בחודש מאי אנחנו נשיק את המאגר, שזה יהיה דבר מדהים. מדובר על מאגר ממשלתי שכל מי שרוצה – זקן או מבוגר – מיכניס את השם שלו אל המאגר, ואז לחברות מסחריות/שיווקיות אסור לפנות אליו עם הצעות. זה יהיה צעד ענק שיהפוך את האירוע לפלילי וישנה את כללי המשחק. וזה לא הכל – ממש באחרונה פורסם תזכיר ממשלתי לקידום העלאת הקנסות למי שפוגע בקשישים. בקרוב נפרסם תזכיר חוק נוסף שיחייב את חברות האשראי להפסיק לעבוד עם חברות שרלטניות שיש נגדן תלונות".
"עד היום הצלחנו להתמודד עם התופעה בדרכי גרילה", מסכמת כהן, "ועכשיו אנחנו מנסים לעגן את הכל בחוק ובצורה מסודרת".
(צילום: אורן בן חקון)
נושא אחר שנוגע לשרה כהן הן בעבודה של המשרד לשוויון חברתי והן בפן האישי-חברתי הוא הדרת נשים ופגיעה בנשים על רקע מגדרי. הדעה שלה בנושא מאוד מגובשת, אך באחרונה היא גילתה שיש לנושא פן נוסף – סבוך יותר.
"אני אתחיל בזה שאומר שנושא ההדרה מתחלק לשני רבדים – יש מקומות שהם חד משמעיים ויש כאלה שהם סבוכים יותר ומציבים אותי בדילמה", אומרת כהן ומסבירה כי "כל מה שבמרחב הציבורי הוא מבחינתי זה קליר קאט – תמונה של אישה זה ביזיון שמשיהו משחית והוא צריך להיענש. אירועים במרחב הציבורי אסור שייערכו בהפרדה מגדרית. מצד שני, כחברת מועצת עיריית ירושלים אישרנו אירוע לחרדים בבנייני האומה עם הפרדה מגדרית. אז קיבלתי את זה. בעיני משהו שהוא במרחב הציבורי הוא שונה מאירוע במקום סגור שהוא פרטי".
תסבירי בבקשה?
"אני חושבת שצריך לדעת לכבד. הרי יש את מצעד הגאווה, ואני מאוד תומכת במצעדי הגאווה לקהילה הלהט"בית, אבל אני גם מבינה שיש צורך באירועי תרבות מותאמים לחברה החרדית".
רוצים להישאר מעודכנים?
אז היכן המקומות שמציבים אותך בדילימה?
"אני אתן דוגמא שהיתה פה במשרד לא מזמן. אנחנו כמשרד מתעסקים גם בחברה החרדית. ואנחנו רוצים להכניס את המגזר החרדי לעבודה בממשלה. אבל אמרו לי שאם ההכשרות לא יהיו בהפרדה – אז החרדים לא יגיעו. הסבירו לי שניסו בעבר ושחרדים לא באו. כאן הדילימה – מצד אחד אני רוצה מאוד לשלב אותם בשוק העבודה, מצד שני הדרך לשילוב הזה עוברת בהפרדה מגדרית. אמרתי לאותם אלו שדיברו על הפרדה שהעבודה עצמה לא נעשית בהפרדה, שאין משרדים נפרדים, אין פינות קפה נפרדות. אז הסבירו לי שאצל חרדים יש הבדל בין לימודים והכשרות לבין עבודה. שאם רוצים להכניס אותם לעבודה – הפרוזדור חייב להיות בהפרדה. דילימה של ממש".
אז מה עשית בסוף?
"הקמתי צוות שיושב על זה ובודק את הנושא. זה לא טריוויאלי. מצד אחד זה יכול להיות מדרון חלקלק – שהיום קורס בהפרדה ומחר פינת קפה ומשרדים בהפרדה. מצד שני, אנחנו רוצים לשלב אותם בשוק העבודה. רוצים לפתוח הזדמנויות, להוציא אותם ממעגל העוני. זה הנושאים המורכבים. באוניברסיטה העברית אני לא אסכים שיהיו אזורים לגברים בלבד, זה ממש לא. אבל האם בקמפוס לחרדים אפשר לממן קורס שיעזור להכניס עובדים לשוק העבודה – זו שאלה שאין לי עליה תשובה חד משמעית".
"אין ספק שחסרים עוד עוגנים כאלה בירושלים. עוד מקומות שפתוחים בשבתות. אבל תוך שמירה על הגוון הייחודי של ירושלים. אני אוהבת את השקט, את החיים המשותפים. אני לא רוצה מסיבות רחוב בשבתות – אבל אפשר לעשות יותר למען הציבור החילוני"
מתווה הכותל נכלל בשאלות הקשות?
"לא. זה הכותל הוא מרחב ציבורי ואין בכלל ספק שצריך להיות מקום לכולם. גם לרפורמים. זה קליר קאט. הקושי מגיע רק במקומות שצריך לשלב ובשביל זה צריך לוותר על הערכים. החלום שלי הוא שנחיה ביחד. בעיני הדרך הכי נכונה לשלב – היא שוק התעסוקה. כולם עובדים ביחד מאוד יפה. השאלה היא איזה מחיר שווה לשלם בשביל לשלב את החרדים בשוק התעסוקה? ועל זה אין לי עדיין תשובה. בכל מקרה, כנראה שלא תהיה מתכונת שאני אהיה שלמה איתה במאה אחוז".
(צילום: אורן בן חקון)
כהן היא ירושלמית וחילונית. אחת שירושלים חשובה לי. היא היתה ממייסדי תנועת התעוררות שחרטה על דגלה את השינוי בירושלים. כיום, כתושבת העיר, גם היא מרגישה שהאוכלוסייה החילונית לא מקבלת מספיק מענה.
"ברמה האישית, לא כשרה ולא כאשת ציבור, הדבר הכי טוב שקרה לי כתושבת ירושלים הוא בית הוועד – הקפה הקהילתי בבית הכרם", היא מסבירה. זה מקום שהפך לעוגן. אני והבנות שלי נמצאות שם כמה פעמים בשבוע. אנחנו מגיעות לפעילויות, בערבים. מקום לשתות קפה ולפגוש חברים. כל כך פשוט ויחד עם זה מאוד משמעותי. זה עוגן. זה יוצר קהילה ומחזק. אבל אין ספק שחסרים עוד עוגנים כאלה בירושלים. עוד מקומות שפתוחים בשבתות. אבל תוך שמירה על הגוון הייחודי של ירושלים. אני אוהבת את השקט של ירושלים. אוהבת ללכת על פסי הרכבת ולפגוש את השכנים מבית וגן. אני אוהבת את החיים המשותפים ובשביל זה אני גרה בירושלים. אני לא רוצה מסיבות רחוב בשבתות – אבל אפשר לעשות יותר דברים למען הציבור החילוני/פלורליסטי".
באחרונה עוד החלטה הנוגעת להעברת משרדי הממשלה לירושלים – זה יכול לעזור?
"העברת משרדי הממשלה חשובה פעמיים. זה קודם כל תוספת של מקומות עבודה. היצע של משרות. אבל יותר חשוב מהמשרות – זה הביסוס של ירושלים כעיר בירה. אם ירושלים היא לא המרכז השלטוני, אנחנו מאבדים משהו מכל המודל הכלכלי. בעבר כל חברות הלובינג והתקשורת ישבו בירושלים, והם לא פה היום כי חלק מהמעמד של ירושלים נשחק. העיר היא כבר לא מרכז העניינים.
ואיך תעזור העברת יחידות הממשלה?
"אני אתן דוגמא – אנחנו בקרוב נעביר את הרשות למעמד האשיה לירושלים – יהיו עוד 20 משרות – אבל זה ממש לא העניין הגדול והמשמעותי. מה כן? זה שהכנסים והאירועים יהיו בירושלים, וזה יביא את משרדי היח"צ ומכוני המחקר לעיר – זה כבר יותר גדול ומשמעותי. החלטת הממשלה שעברה מראה שיש למהלך גב. עכשיו צריך לרדת לפרטים ולראות לאן עובר כל משרד ומשרד. זה מאוד קשה. כי העובדים נמצאים במקומם כבר שנים ולא פשוט להעביר אותם. אז צריך לתת התראות ולתכנן. בסופו של דבר זה יקרה וזה יעשה טוב מאוד לירושלים".
רגע לפני סיום, האם נראה אותך בעתיד חוזרת לכיכר ספרא – לקומה 6?
"אני מאוד מאוד מושקעת בהווה. מבחינתי לעשות את מה שאני עושה כרגע טוב. לענות על הציפיות. לעשות טוב. אני רואה במקום הזה דרך להגשים חזון ולא מדרגה בדרך. אם יגידו לי לתת פה, במשרד לשוויון חברתי, כמה שנים ולתרום ואחר כך לסיים – אני אשמח ואעשה את זה על הצד הטוב ביותר. אני לא משעבדת את הווה למען העתיד".
ובכל זאת?
"ירושלים היא המקום שהכי יקר לליבי בעולם. אני מאוד מאוד אוהבת את העיר. עדיין פעילה חברתית בכל מיני מסגרות. ספרא זה מקום שתמיד רלוונטי עבורי, אבל נראה לאן החיים ייקחו אותי. איפה שתהיה הזדמנות לעשות טוב – אני אהיה שם".
