"אם תהיה רעידת אדמה – ירושלים תחווה אתגר מאוד משמעותי"

כבר שלושה שבועות שהאדמה לא מפסיקה לרעוד. אמנם מקור הרעידות החזקות, כמו זו שהורגשה ביום שני האחרון, היא בטורקיה, אבל גלי ההדף שלהן מורגשים היטב גם בירושלים (ובישראל בכלל). בליל שני, למשל, מכל שכונות העיר דיווחו למוקדי החירום השונים – מהמשטרה דרך המוקד העירוני 106 ועד הכבאות – על תזוזות בבתים וביקשו הנחיות.

נדמה אם כן שישנה אינפלציה ברעידות אדמה בשבועות האחרונים, והן מורגשות היטב בישראל. הסיבה היא המיקום שבו נמצאת ישראל, והעובדה שלאורכה יש שני שברים מרכזיים – השבר הסורי-אפריקאי (באזור בקעת הירדן והערבה עד אילת) וישנו את שבר יגור (באזור צפון הארץ). ירושלים, חשוב לציין, לא נמצאת על השבר עצמו, ועל כן היא יחסית מוגנת, גם בשל גובהה וגם בשל העובדה שהיא בנויה על סלע חזק – דבר אשר מפחית את הסכנה.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

מחפשים דירה בדרום העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

יחד עם זאת, וכפי שכמעט כולם הרגישו וחוו, שמתרחשת רעידת אדמה שמקורה בישראל, ואפילו אלו שמקורן בטורקיה או בסוריה, גם תושבי ירושלים מרגישים את האדמה רועדת ורואים את החפצים זזים בבתיהם.

זאת ועוד – בירושלים, כידוע, ישנן שכונות ותיקות וישנות, כאלו שנבנו בשנות ה-50, ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. אז לא היה נהוג לבנות בתקן ההנדסי המחמיר שנוצר לאחר מלחמת המפרץ הראשונה עם ממ"דים וחיזוקים. השכונות הללו, כך אומרים ל"כל העיר" בכבאות והצלה ובמחלקת מהנדס העיר – נמצאות ברמת סיכון גבוה יותר במקרה של אירוע רעידת אדמה.

תרגיל קריסת מבנה בירושלים לאחר רעידת אדמה (צילום: כבאות והצלה מחוז ירושלים)

***

בשבוע שעבר, כפי שפורסם ב"כל העיר", נערך תרגיל התמודדות עם אירוע רעידת אדמה בהובלת כבאות והצלה מחוז ירושלים. התרגיל הזה, כך אומר מפקד מחוז ירושלים בכבאות טפסר שמוליק פרידמן, נקבע כבר בחודש אוקטובר שעבר, ובתזמון מקרי ודי מדהים – הוא היה אמור להתקיים 24 שעות לאחר רעידת האדמה הקטלנית בטורקיה ובסוריה, שגרמה למותם של למעלה מ-20,0000 בני אדם. בסופו של דבר התרגיל נדחה בשבוע בשל תנאי מזג האוויר הקשים ששרו באותו שבוע (הסופה 'ברברה' למי שלא זוכר).

"אמנם התזמון היה מדהים, אבל הבחירה בתרגיל רעידת אדמה היא לא מקרית, אלא מתוך הבנה שזה אחד התרחישים היותר קשים ומסובכים שלנו ככיבוי אש", מסביר טפסר פרידמן בשיחה עם "כל העיר". "חיברנו לתרגיל את כל הגופים הרלוונטיים – פיקוד העורף, משטרה, חברת החשמל, עיריית ירושלים, מד"א – וכולם היו חלק ועבדנו בשיתוף פעולה".

טפסר שמוליק פרידמן (צילום: כבאות והצלה מחוז ירושלים)

לדבריו, "רעידת אדמה היא תרחיש מאוד מסוכן. אני מכיר את הנושא באופן אישי, מאחר שבעברי הייתי קצין בפיקוד העורף, יצא לי להשתתף במשלחות והייתי בטורקיה ובאירועים אחרים. אני מודע מאוד לעניין רעידות האדמה וקריסות מבנים באופן כללי, כולל תפקוד באסון ורסאי. החשיבות ידועה וברורה לי ולכן התרגיל הזה היה חשוב מאוד".

תרגיל קריסת מבנה בירושלים לאחר רעידת אדמה (צילום: כבאות והצלה מחוז ירושלים)

איך אמור לתפקד מערך הכבאות באירוע של רעידת אדמה?
"אנחנו גוף שהוא מגיב ראשון. ברעידת אדמה קודם כל אנחנו צריכים להתעסק עם שריפות, כי אנחנו הגוף היחיד שיודע לעשות את זה. לאחר מכן להתעסק עם חומ"ס (חומרים מסוכנים) – ברעידות אדמה יכול להיות שיש דליפות ויציאות של חומ"ס שיכולים לגרום לנזק שניוני. רק לאחר מכן אנחנו מתעסקים בחילוץ, וגם אז נשתדל להתעסק עם חילוץ קל ולא על חילוץ כבד כי אין לנו את כוח האדם והכלים המתאימים. נשתדל לרוץ לכמה שיותר אירועים עם הרס קל. לפנות ולהציל את מי שאפשר. ההרס הקשה יותר יהיה באחריות פיקוד העורף".

***

בירושלים, יש לציין, ישנם למעלה מ-600 מבנים אשר מוגדרים כמבנים מסוכנים והם בפיקוח של מחלקת מבנים מסוכנים בעיריית ירושלים. טפסר פרידמן מציין כי "אין לנו כרשות כיבוי רשימה של המבנים המסוכנים בירושלים, אבל אנחנו כן יודעים איפה הם. אם יש מבנה שיש בו סדק או סכנה מיידית, כמו שקרא לא מעט פעמים בשנה האחרונה, אנחנו נגיע ראשונים, נבדוק את השטח ונקבל החלטה ביחד עם מחלקת מבנים מסוכנים איך להמשיך. אנחנו יודעים לעשות פינויים, מתורגלים בפעילות יומיומית.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

"מעבר לזה, ישנם את המבנים הישנים – אלה שנבנו בשנות ה-70-50, הם ללא התקן החדש וכולם בסכנה. ירושלים היא עיר עם הרבה מאוד שכונות ישנות, הרבה מאוד בנייה בלתי חוקית, בעיקר במזרח העיר, שגם הם יכולים להיפגע קשה ברעידות אדמה".

ולמה זה משנה?
"מה שיכולנו ללמוד מטורקיה, בעין חצי מקצוענית בעניין הזה, רוב המבנים בטורקיה הם ללא ממ"דים וללא חיזוקים וגרעין שלדי חזק, ולכן הם קרסו. מבנים כאלה יש אצלנו בבתים מאוד ישנים או במזרח ירושלים – אלו מבנים מאוד מסוכנים".

תרגיל קריסת מבנה בירושלים לאחר רעידת אדמה (צילום: כבאות והצלה מחוז ירושלים)

לדברים הללו של טפסר פרידמן מצטרף גם מהנדס העיר יואל אבן, שהוא האיש שאמור להיות האחראי מטעם העירייה במקרה של אירוע רעידת אדמה (על כך בהמשך). לדבריו: "המבנים שנמצאים בסיכון ברעידת אדמה הם אלה שנבנו לפני הרבה מאוד שנים, הם לא עומדים בתקן החדש, אין להם ממ"דים והם לא בסטנדרט שיצא אחרי מלחמת המפרץ הראשונה בשנות ה-90. מצד שני, היתרון היחסי שיכול לשמור במצב של רעידת אדמה הוא שהמבנים הללו הם לרוב נמוכים, ולכן הם בטוחים יותר".

ומה עם המבנים המסוכנים – למעלה מ-600 כאלה יש בירושלים?
"המבנים המסוכנים נמצאים במעקב ובפיקוח שוטף של מחלקת מבנים מסוכנים בעירייה. אבל מבנה שיש לו צו מבנה מסוכן הוא לא בהכרח בסכנת קריסה. זה יכול להיות לפעמים צווים על דברים מינוריים כמו סדק שהתגלה במרפסת. אז הבניין מקבל צו מבנה מסוכן כדי שהוא יהיה במעקב והדבר יטופל, אבל הדבר לא בהכרח אומר שהוא בסכנת קריסה. האתגר היותר גדול לטעמי, הוא עם המבנים בשכונות הוותיקות וגם במזרח העיר, שזה סיפור בפני עצמו".

***

עוד לפני המסוכנות של מזרח העיר ושל המבנים בשכונות הוותיקות בעיר, עולה בכלל השאלה עד כמה ירושלים נמצאת בסיכון מבחינת רעידת אדמה.

טפסר פרידמן טוען כי "ירושלים בהחלט נמצאת בסיכון מבחינת רעידת האדמה. כל רעידות האדמה האחרונות הורגשו בעיר, וברעידות הגדולות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 קרסו פה בניינים והיו הרוגים. זה לא תרחיש דמיוני.

תרגיל קריסת מבנה בירושלים לאחר רעידת אדמה (צילום: כבאות והצלה מחוז ירושלים)

"ירושלים אמנם לא נמצאת על השבר עצמו. אבל ניסיון העבר וגם הרעידות האחרונות שהיו מעידים על כך שרעידת אדמה תורגש גם בירושלים ואם העוצמה תהיה חזקה אז יש פה סכנה. העובדה שבירושלים יש מבנים ישנים ובנייה צפופה מאוד עשויה להוביל לנזק משמעותי. הנושא הזה עלה גם בדוח שהוגש למשרד הפנים בשבוע שעבר, שבו נכתב במפורש שירושלים בסיכון גבוה. את תהיה בישראל רעידת אדמה בעוצמה חזקה – אנחנו נהיה באתגר מאוד-מאוד משמעותי בירושלים".

דיברת על הסכנה למבנים הישנים, עד כמה בטוחים להבנתך המגדלים החדשים שנבנו ונבנים בעיר?
"הם אמורים להיות מאוד מאוד בטוחים. מבנים עם גמישות שאמורה לספוג את רעידות האדמה. גם אם הבניין יתנדנד הוא לא אמור לקרוס".

מה רמת המוכנות של מערך הכיבוי? האם תחנות הכיבוי מוגנות?
"תחנות הכיבוי בירושלים, למעט תחנה אחת, הן חדשות. הן אמורות להיות בטוחות ולתת מענה. המבנה הישן הוא יחסית נמוך. מעבר לכך, אנחנו כמערך כיבוי מתורגלים ביציאה מהתחנה בתוך 60 שניות – כך שבכל מקרה נדע לצאת בזמן ולהוציא את הכלים בזמן מהתחנות".

איך אתה מסכם את התרגיל הגדול שערכתם בשבוע שעבר?
"תרגלנו קריסה של מוסד חינוכי. היתה נכונות מלאה והשתתפות טובה מצד כל הגורמים בתרגיל. אנחנו בטוח ערוכים טוב יותר מלפני שהתחלנו את התהליך, ובהחלט נקווה שלא נזדקק לו".

***

כמו טפסר פרידמן, גם למהנדס העיר אבן יש עבר בפיקוד העורף, אשר תורם לו להבין את הצרכים ואת החשיבות של המוכנות לאירוע רעידת אדמה. "הייתי מהנדס חילוץ בפיקוד העורף הרבה מאוד שנים", הוא אומר ל"כל העיר", "כך שכל נושא עולם רעידות האדמה והטיפול הנדרש מוכר לי היטב".

ומה המצב בירושלים? בכל זאת, יש פה הרבה מאוד בתים ישנים ומאות מבנים שמוגדרים כמסוכנים?
"יש שני צירים מרכזים שאנחנו עובדים עליהם כדי להתמודד ולהיות מוכנים. הראשון, מחלקה למבנים מסוכנים, שנמצאת תחת הסגן שלי אופיר מאי. המחלקה מורכבת מ-15 עובדים, רבים מהם מהנדסים, שהם עושים ביקורים יזומים כדי לבדוק את מצב המבנים שמוגדרים מסוכנים. יודעים לטפל במבנים כאלה ומפקחים עד שהמבנה יוצא מהסכנה שקיימת בו.

תרגיל קריסת מבנה בירושלים לאחר רעידת אדמה (צילום: כבאות והצלה מחוז ירושלים)

"ציר ההתמודדות השני, הוא של בינוי. כפי שכולם יודעים, אנחנו כעירייה מעודדים מאוד התחדשות עירונית – פינוי-בינוי ותמ"א 38. זו דרך ההתמודדות הטובה ביותר עם מבנים משנות ה-70-50 שנמצאים בסכנה במקרה של רעידות אדמה. מדובר פה על שכונות שלמות בעיר, כמו קרית היובל, גוננים, גילה בית הכרם ועוד. פינוי-בינוי מאפשר בנייה חדשה עם ממ"דים ועם עמידה בתקנים הנדסיים מחמירים. זו התמודדות שאנחנו עושים עם שאלת החיזוק. מייצרים מבנים מודרניים וחדשים. בשנה האחרונה הוצאנו היתרים למעל 3,000 יחידות בפינוי-בינוי. בזירה הנדל"נית ירושלים נחשבת לבירת ההתחדשות העירונית, ואחת הסיבות המרכזיות היא חיזוק המבנים".

לדברי אבן, "בשכונות ההיסטוריות של ירושלים – טלביה, רחביה וכו' – אנחנו מעודדים ביצוע תמ"א 38, וזה משהו שגם הוא ייחודי לירושלים. בערים אחרות לא מעודדים תמ"א, אבל אצלנו כן מתוך רצון ובמטרה לחזק את המבנים הישנים, שאין דרך אחרת לחזק אותם".

יואל אבן (צילום: שרון גבאי)

מהי רמת המוכנות של העירייה לאירוע של רעידת אדמה?
"אני משתמש בניסיון של בפיקוד העורף כמהנדס חילוץ והצלה, ואני יודע היטב את הממשקים שבהם אנחנו צריכים להיות מול פיקוד העורף. הצלחנו לייצר מתודולוגיית עבודה סדורה. כל אחד יודע מה לעשות. יש לנו מבנה ארגוני שאני בראשו, מתחתי סגנים שכל אחד אחראי על תחום מסוים – מישהו שאחראי על השטח הוא יודע להפעיל מהנדסים, להיות מתואם עם פיקוד העורף ולשלוח לשטח את מה שצריך. אנחנו עובדים עם פיקוד העורף בשיתוף פעולה מצוין וחידוד הנהלים שעשינו בשנה האחרונה מעמיד אותנו במצב של מוכנות טובה להתמודדות עם אירוע של רעידת אדמה".

אתם יודעים להעריך כמה מבנים יקרסו במקרה של רעידת אדמה?
"אי אפשר להעריך. זה תלוי בהרבה משתנים כמו מוקד רעידת האדמה, העוצמה שלה וכו'. יחד עם זאת, חשוב גם לומר שלמרות שיש הרבה מבנים ישנים בירושלים, היתרון היחסי בשכונות הוותיקות הוא שמדובר על בנייה נמוכה, וזה מפחית את סכנת הקריסה. כפי שכבר ציינתי, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הסכנה הזו, ועל זה אנחנו עובדים בשוטף ובעצימות גבוה, היא בהתחדשות עירונית. זה האמצעי הטוב ביותר לחזק ולהתמודד עם אירוע של רעידות אדמה".

מה לגבי הבנייה החדשה עם המגדלים – אתה מרגיש ביטחון מלא?
"חד משמעי. המגדלים החדשים בנויים בסטנדרט הנדסי משודרג עם פירים מחוזקים, עם ממ"דים, עם עמידה בתקן רעידות אדמה. בנוסף, ירושלים בנויה על סלע וזה יתרון גדול. אני בהחלט מרגיש ביטחון מלא שהמגדלים הללו בטוחים".

תרגיל קריסת מבנה בירושלים לאחר רעידת אדמה (צילום: כבאות והצלה מחוז ירושלים)

למרות מה שאתה אומר, דווקא במגדלים מרגישים היטב את רעידות האדמה. הדיירים בהם מרגישים תזוזות בעוצמה גדולה יותר?
"אחת הסיבות שבהן במגדלים מרגישים את הרעידות היא הגמישות של המבנים הגבוהים. אבל זה שמרגישים את הרעידה בגובה לא מעיד בכלל על מסוכנות. יש גמישות יחסית של המבנה ולכן יש תזוזות. יש לי ביטחון גדול מאוד בכך".

איפה אתה פחות בטוח?
"במזרח העיר – שם הנושא מורכב מאוד. יש הרבה מאוד עבירות בנייה, יש הרבה מבנים בלי היתרים ובלי פיקוח. חשוב לומר, לא כל מבנה בלי היתר הוא מסוכן כי הבנייה יכולה להיות טובה – אבל ברגע שאין היתר אנחנו לא יודעים אם יש סכנה או אין.

ואיך מתמודדים עם זה?
"אנחנו פועלים שם עם צווי הריסה וצווי שיפוץ, כי אנחנו לא יודעים הרבה על איכות הבנייה ועל המבנים. מצד שני, כמו בשכונות הוותיקות במערב העיר, גם במזרח העיר היתרון הוא שהבנייה היא לרוב מאוד נמוכה – וזה מפחית את הסיכון.

"דרך התמודדות נוספת היא בעידוד התחדשות עירונית גם במזרח העיר. יש לנו פגישות עם שכונות שלמות כדי לקדם התחדשות עירונית. אנחנו מאמינים בזה מאוד. אם נצליח לעשות את זה – עשינו מעשה גדול וחשוב שייתן ביטחון לתושבים".

תרגיל קריסת מבנה בירושלים לאחר רעידת אדמה (צילום: כבאות והצלה מחוז ירושלים)

"העובדה שהייתי מהנדס חילוץ והצלה בפיקוד העורף מקנה לי ניסיון וידע בממשקים עם גורמים נוספים", מסכם אבן. "אני מכיר את החשיבות והכרתי את החוסרים – ולכן כשנכנסתי לתפקיד ידעתי מה צריך להשלים מניסיון עבר מול רשויות שמולן עבדתי. אני מרגיש ביטחון מלא במוכנות שלנו לאירוע של רעידת אדמה".

***

כאמור, בירושלים ישנם למעלה מ-600 מבנים אשר מוגדרים כמבנים מסוכנים. הפריסה שלהם היא עירונית רחבה, כשבעיקר מדובר על מבנים למגורים.

במענה לפניית "כל העיר" בנושא המבנים המסוכנים נמסר מעיריית ירושלים כי "נכון להיום, ישנם כ-636 תיקים פעילים בטיפול המחלקה למבנים מסוכנים בעיריית ירושלים. רשימת המבנים המסוכנים הידועים לעירייה מנוהלת בקפידה ונמצאת במעקב שוטף. כמובן שמתקיים דיאלוג רציף עם בעלי הנכסים ועדכון בדבר הפרטים הרלוונטיים לנכס".

עוד נמסר מעיריית ירושלים: "במסגרת ההיערכות העירונית להתמודדות עם אירועי חירום, הוכנה תוכנית כוללת למתן מענה לאירוע רעידת אדמה בהתאם לתרחיש הייחוס שהוגדר ברמה הלאומית. הוגדרו משימות לכלל גורמי החירום, הוכשרו צוותי סיוע על בסיס מתנדבים ונרכשו ציוד ואמצעים. במהלך השנה, מתקיימים תדריכים, הכשרות ותרגילים לגורמי העירייה, בשיתוף ובתיאום עם משטרת ישראל, פיקוד העורף וגורמי החירום.

מיד לאחר רעידת האדמה שהתרחשה בטורקיה, רועננו הנהלים והנחיות לכלל יחידות המטה. כאמור, העירייה מבצעת גם בקרה שוטפת אחר מבנים בהם התגלו סימני חשש ליציבות, ופועלת בהתאם לממצאים. בכל מקרה בו קיים חשד ליציבות המבנה, על התושבים לפנות ולדווח למוקד העירוני".