"התחדשות? זו התאבדות עירונית": העירייה מעמיסה מגדלים, ובגוננים-קטמונים זועמים

חוסר אונים. בלבול. זעם. אלו התחושות ששוררות בקרב תושבים בשכונות קטמונים-גוננים, אשר חרדים לעתיד שכונתם. התושבים הפעילים במאבק המתגבש נגד עיריית ירושלים מספרים על ""בריונות תכנונית", כשהם מכוונים לריבוי תוכניות הבנייה, שצצות בחודשים האחרונים כמו פטריות אחרי הגשם.

הפעילים מספרים על תכנון וקידום של עשרות פרויקטים עצומי היקף של מגדלים בני 30 ו-30 קומות אשר מתעתדים לקום בשנים הקרובות – מרבית הפרויקטים הללו בקטמונים ח'-ט', אבל ישנם גם מגדלים לא מעטים שמתוכננים לקום על ציר הרכבת הקלה העתידי בגוננים א'-ו'.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

מחפשים דירה בגוננים? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

השבוע החליטו התושבים לקחת את המאבק שלהם צעד אחד קדימה, ואחרי ניסיונות לנהל שיח מול גורמי התכנון, שיח שלא צלח ולטענת הפעילים הם לא באמת זכו להקשבה, הם הפכו את המאבק לפומבי עם קיום הפגנה בכיכר ספרא והעלאת דרישות התושבים בישיבת מועצת העירייה שהתקיימה ביום ראשון. "זוהי רק יריית פתיחה למאבק קיומי על עתיד שכונתנו", הם אומרים ל"כל העיר".

***

הטענות של תושבי קטמונים-גוננים מזכירות מאוד את אלו שהעלו תושבים וגורמי תכנון קהילתיים בקרית היובל בשנתיים-שלוש האחרונות. בדיוק כמו שקורה כעת בקרית היובל, שם במקום כל מבנה מתוכנן לקום מגדל רב קומות, זו התוכנית של עיריית ירושלים לקטמונים-גוננים. זה החל ביתר שאת בקטמונים ח'-ט', שם כבר החלו ביצוע של פרויקט פינוי-בינוי אחד. התוכנית העירונית היא להרוס את מבני השיכון המיושנים (והמכוערים, יש להודות) בקטמונים ח'-ט' ולהקים תחתם רב קומות חדישים, ובכך למעשה לתת מענה לשתי בעיות – האחת הצורך הבהול לחדש את המבנים הללו והשני לתת מענה למצוקת הדיור ולמחסור העצום בדירות למגורים.

מבט מכיוון מלחה על קטמונים-גוננים (צילום: מערכת GIS העירונית)

גורמי התכנון (בעירייה וברמה הארצית) מציגים, כידוע, את ההתחדשות העירונית כדרך מצוינת לשקם מבנים ישנים תוך הוספת דיור נחוץ לעיר – הכל בעלות אפסית לדייר. אידיאלי.

אולם האידיאל הזה לא תמיד לוקח בחשבון את האדם הקטן, זה שמתגורר בדירה שלו, שאותה הוא אוהב, בבניין מגורים, שגם אם מיושן, קטן ומתאים למידותיו. פעילים בשכונות הקטמונים חוששים כעת כי בחסות התחדשות העירונית שכונתם תוחרב. הם מתלוננים על מיזמי ענק של מגדלים בני 30 קומות המקודמים על ידי העירייה כאיום קיומי על האופי המיוחד של הקהילות ועל איכות החיים.

"גוננים-קטמונים היא שכונה ירושלמית למופת. שכונה שיש בה את הכל – חילונים, דתיים וחרדים. רווקים, משפחות לפנסיונרים. אשכנזים, ספרדים וגם ערבים", אומרת מלי ששון, יו"ר הוועדה הפיזית של מינהל קהילתי גוננים, שמשתפת פעולה עם התושבים במאבק. "המגדלים המתוכננים מאיימים על כל השכונה. בניה בהיקפים כאלו תערער את השכונה כולה ותפגע קשות בתושביה".

האם התושבים מגזימים? הרי גורמי התכנון משוכנעים כי התחדשות עירונית היא דבר טוב – הזדמנות לשקם בניינים ולהשביח נכסים תוך תוספת דירות נחוצות לעיר הבירה. אז ממה בדיוק חוששים התושבים? התשובה היא שהם חוששים מהעמסת יתר של יחידות דיור על השכונה ועל התשתיות שלה והם רוצים להיות שותפים בתכנון של שכונת מגוריהם.

הדמיית הבינוי המתוכנן בקטמונים-גוננים (עיבוד לצילום ממערכת GIS העירונית)

"אנחנו לא נגד התחדשות או ציפוף אבל חשוב להבין שמה שמתוכנן בשכונה אינה התחדשות עירונית. היא התאבדות עירונית", אומרת י', אחד ממובילות המאבק. "בשכונות אחרות, העירייה מאפשרת פרויקטים של הריסת מבנים ובנייתם מחדש בתוספת קומות בודדת. זה מה שמתוכנן גם לשכונה שלנו בתוכנית-האב. אבל העירייה פשוט החליטה למחוק את הקטמונים ולהחליף אותה במשהו אחר. היא אינה מאפשרת בניה נורמלית שמתאימה לשכונת מגורים – רק בניה מגלומנית של גורדי שחקים על העננים".

בגוננים-קטמונים מוסיפים טענה נוספת – "יש יחס מפלה מובהק כלפי השכונה מצד הגורמים בעירייה", הם מציינים. "השוואת הפרויקטים המתוכננים לשכונה לאלו שמתוכננים בשכונות הסמוכות כגון קטמון הישנה, המושבה הגרמנית, בקעה או רחביה, מראה כי שם לא מתוכננים מגדלים וגורדי שחקים. מה שקורה אצלנו זה לא פרויקטים ביוזמת דיירים שרוצים לחדש ולשקם את הבניין שבו הם מתגוררים, אבל קידום פרויקטים על ידי כרישי נדל"ן שמקבלים גיבוי מהעירייה".

"זה בכלל לא בניה שמתאימה לשכונת מגורים", מוסיף א', דור שלישי בקטמונים. "זאת בניה של מרכז עסקים. מבנים עד השמיים. בתי ספר מעל חנויות – מי שמע על דבר כזה? את זה ראש העיר מקדם דווקא אצלנו ולא בשכונות הסמוכות. היתה כאן החלטה מכוונת להרוס את שכונתנו ולהחליף אותה במשהו אחר. אבל אף אחד לא בדק מה דעתנו על זה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

א' אומר דברים מדם ליבו, אך הוא לא בקיא בכל הפרטים, כי היה מי שבדק. פעילי המאבק בקטמונים-גוננים מספרים ל"כל העיר" כי "בשנת 2010 ערך משרד השיכון והבינוי סקר בגוננים א'-ו' ושאל את דעתם של התושבים על בנייה לגובה. התשובות היו חד משמעיות – 5 אחוזים בלבד תמכו בבניה מעל 10 קומות. העירייה דוחפת לפרויקטים שעומדים בחוסר התאמה לרצונם המוצהר של התושבים וגם בסתירה לתוכנית האב שקיימת לשכונה".

הדמיית פרויקט פינוי-בינוי מתוכנן ברחוב יוסי בן יועזר בגוננים (צילום הדמיה: עיריית ירושלים)

י', פעילה במאבק נגד הבנייה המסיבית, מוסיפה: "ראש העיר יודע שאנו מתנגדים בתוקף לבניה הזאת ולכן הוא מנסה לקדם אותה מאחורי גבינו. העירייה עושה 'שיתוף ציבור' ימים ספורים לפני שהיא דנה בתוכניות אחרי שכבר התקבלו כל ההחלטות. רק מסמנת וי ואז בונה מה שנראה לה – בניינים מפלצתיים שישנו את השכונה מקצה לקצה. זה שכונת מגורים לכל הרוחות – לא דאון-טאון טוקיו".

למה אתם בעצם מתנגדים? מה רע בחידוש של השכונה ומתן מענה למצוקת הדיור בירושלים?
"יש הרבה דרכים שמגדלים כאלו משפיעים לרעה: הם מחשיכים את כל הבניינים הסמוכים. הם מביאים צפיפות נוראית. הם יוצרים משטר רוחות, חוסמים קליטה לפלאפונים והם כמובן מפגע ויזואלי חמור. אבל אצלנו בקטמונים ההתנגדות מגיעה גם מהמקום החברתי. אצלנו בשכונה יש יחסי קהילה מאוד פוריים. חלק גדול מזה מושפע מהמבנה של השכונה. מגדלים יוצרים ניכור והם יהרסו את כל אורח חיינו".

כדי לחזק את טענתה מספרת י' על מחקרים שונים שפורסמו, בהם של כלת פרס נובל אלינור אוסטרום, רחל אלתרמן, ודורית גרפונקל בנושא השפעתם ההרסנית של מגדלים על קהילות וגרימתם לניכור העירוני.

פינוי בינוי בר יוחאי בקטמונים (הדמיה: ישר אדריכלים)

ק', שהגיע לקטמונים לפני מספר שנים מספר: "אני ואשתי חיפשנו שנים עד שמצאנו קהילה כזאת. ועכשיו ראש העיר רוצה למחוק את הקהילות היפות האלו ולהחליף אותם במגדלים מפלצתיים. אף אחד לא דיבר איתנו על השינוי הזה – לא היה דיון כלשהו או הזדמנות להביע התנגדות. הבנייה תהרוס את חיי הקהילה, תמרר את חיי התושבים ולא חשבו אפילו להודיע. פשוט מצפצפים עלינו".

***

פעילי המאבק, כאמור, מתוסכלים וזועמים על העירייה ועל דרך התנהלותה. הם טוענים שוב-ושוב שמרבית התושבים מתנגדים למיזמי הענק ולהקמת המגדלים. אבל עובדה היא שבכל פרויקט שמאושר ישנם לפחות שני שליש מהדיירים שמביעים את הסכמתם. כך כידוע דורש החוק.

"כולם אומרים שיש בחירה", נמסר מוועד הפעולה. "אבל זה שקר מוחלט. ראשית כל, העירייה החליטה לחסום את הדרכים האחרות לשיקום מבנים מסוכנים בשכונתנו. למעשה אומרים 'או שתסכימו לגור במגדל ענק או שתישארו בבניין מסוכן'. איזה מין בחירה זאת? ובכל זאת, רוב התושבים אינם מוכנים. אז מנסים להכריח אותם. יש כמובן אנשים שחותמים מרצונם. אבל הם אינם מייצגים את השכונה – או שהם לא מבינים על מה חותמים, או שהם עושים לכיס שלהם. הם מתכוונים למכור, או שמלכתחילה היו אלו דירות להשקעה. אנחנו לא מכירים אף תושב שמתכוון לגור בגורד שחקים".

הדמיית הפרויקט בגוננים (צילום הדמיה: רונה-כהן אדריכלים)

ג', שמתגורר אף הוא בקטמונים – שם מתוכננים לקום עשרות מגדלים בני 30 קומות ואף למעלה מכך, טוען כי "תושבים רבים מרגישים מאוימים. יזמים ומארגנים מתחילים להחתים אנשים ואז הולכים עם החתימות לשכנים אחרים ומפעילים עליהם לחץ. אומרים להם שיכריזו עליהם כסרבנים ושיתבעו אותם. במקרים אחרים מגייסים דייר או שניים שיהיו אלה שיפעילו את הלחץ, והדבר מוביל למריבות ולהרס של השכונות הטובה והנעימה. יש לי שכנה, קשישה כבת 90, שאינה מעוניינת בפינוי-בינוי בשום מצב. היזמים לא מפסיקים לדפוק על דלתה ולהפעיל עליה לחץ תוך הפניית ה"אש" של חלק מהשכנים".

את האשמה הוא לא מפנה ליזמים. "מבחינתי כל הבריונות הזאת היא בחסות עיריית ירושלים שאינה מוכנה להתערב להגן על התושבים", אומר ג'. "פנינו לראש העיר והוא התנער מאחריות בלי בושה. הוא עלה ברדיו והגיב לנו: 'האמא והאבא של הפינוי-בינוי זה היזמים'. פשוט בזיון".

***

אחת הטענות המרכזיות של התושבים היא בכך שמדיניות התכנון הנוכחית, של מגדלים רבי קומות, נוגדת את תוכנית האב המאושרת לשכונה. בעירייה, כך טוענים המתנגדים לבינוי, עוקפים את תוכנית האב בנוהל שהוצא לפיו לאורך ציר הרכבת הקלה ניתן להרים מגדלים בני 30 קומות. הם דורשים כעת לעצור את קידום התוכניות הפרטניות ולקדם, ביחד איתם ועם המינהל הקהילתי, תוכנית אב חדשה לשכונה – כזו אשר מצד אחד תענה על הצורך בהתחדשות עירונית ובציפוף עירוני אבל גם שייתן מענה לצרכים של התושבים ולבעיות שהם מעלים.

"זה פשוט הזוי שאנחנו בכלל צריכים לבקש את זה", אומר א' מהקטונים. "יש שתי תוכניות אב מאושרות – אחת לגוננים א'-ו' ואחת לקטמונים ח'-ט', והעירייה מצפצפים על שתיהן בצורה מחפירה. מקדמים בנייה מפלצתית שחורגת מהתוכניות הללו, והכי גרוע שנראה שמקדמים תוכניות בלי שום ראייה כוללת".

י', שמתגורר בגוננים מוסיף: "בתוכנית האב של גוננים א'-ו' אין זכר לבניינים מעל 7 קומות. העירייה מקדמת פרויקטים פי 5 בגובהם מזה בשכונה – יותר מ-30 קומות. אבל בגלל שהפרויקטים על מגרשים שלא הוגדר לגביהם מודל בניה ספציפית בתכנית האב, הם טוענים שזה אינו חורג. זו הטעיה מכוונות והצדקה בזויה".

בכל העיר בונים מגדלים על ציר הרכבת – מה הבעיה עם זה?
"עצם התכנון של הרק"ל – שבכלל לא התחילו לבנות אותה – אינו הופך שכונה למרכז עסקים שמתאים לגורדי שחקים. בכללי, זאת רק עוד דרך להתייחס אלינו כתושבים סוג ב'. העירייה אומרת: 'אנו יודעים שהכבישים לא יכולים לשאת בעומס הזה המתוכנן אבל אין לנו שום כוונה לטפל. תצטרכו לנסוע כולכם ברכבת'. כאילו דווקא לתושבי השכונה שלנו שוללים את הזכות להתנייד ברכב. לאחרים מותר לנסוע ברכב ולנו לא".

***

ביום ראשון האחרון, כאמור, קיימו התושבים הפגנה בכיכר ספרא, זאת לפני ישיבת מועצת העירייה שבה העלה יו"ר התעוררות אדיר שוורץ הצעה לסדר בנושא (שנדחתה על ידי ראש העיר בלי דיון). תושבי גוננים-קטמונים שהגיעו לישיבה הביעו את מחאתם והם טוענים כי "ראש העיר הפגין אטימות וחוסר הערכה לאופי הייחודי של שכונות ירושלמיות".

התושבים, כאמור, יצאו מתוסכלים מישיבת המועצה. ההתנגדות שלהם למה שהם מכנים "התאבדות עירונית ולא התחדשות עירונית", צפויה להימשך בחודשים הקרובים. "זאת היתה יריית פתיחה", מדגישה נ', תושבת גוננים. "אנחנו נאבקים על הבית ועל השכונה. לא ניתן לראש העיר להחריב אותה. נילחם בכל הכוח".

אדיר שורץ יו"ר האופוזיציה והתעוררות: "העלינו לסדר את מאבקם של תושבי שכונת הקטמונים שנמאס להם להרגיש שקופים מול העירייה. ההתחדשות העירונית מתבצעת תוך התעלמות מוחלטת מאופי ומרקם השכונה היחודי ורומסת את איכות החיים של התושבים שלה. אנחנו נלחם בכל כלי אפשרי עבור תושבי ירושלים".

חברת המועצה לורה ורטון (מרצ) מתייחסת אף היא לנושא ואומרת: "אני מתנגדת לבנייה בהיקפים גדולים בשכונות הקטמונים וקרית היובל, כמו גם בשכונות אחרות שאינן מסוגלות לשאת את העומס של תוספת משמעותית של תושבים. העירייה מקדמת בנייה מסיבית, בצפיפות מוגזמת, דבר שיוביל לתנאים בלתי נסבלים לתושבים. לכן התנגדתי לכך בישיבות של הוועדה המקומית והמחוזית. יחד עם זאת, חשוב להבין כי המהלך של 'התעוררות', העלאת הנושא במועצת העיר, הוא מהלך פופוליסטי שעלול לפגוע קשות בתושבים. להעלות את הנושא בישיבת מועצת העיר, שאין לה סמכות לדון בו, וכשברור שיהיה רוב מוחץ בעד הבנייה, זו טעות. במקום להשאיר את הנושא מעורפל, תהיה תמיכה רחבה דווקא לתומכים בבנייה, ולכן התושבים ייפגעו. בכל שנותיי באופוזיציה, נמנעתי מצעדים כאלה, למרות שהם נראים טוב לרגע, כי הם פוגעים בהמשך המאבק".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "במסגרת המדיניות העירונית, מקדמת עיריית ירושלים תוכניות התחדשות עירונית בעיר בכלל ובשכונות המוזכרות בפרט, זאת על פי תוכניות אב מוסדרות ומאושרות. התוכניות מציעות החדשות עירונית במאפיינים מגוונים, תוך התחשבות במאפייני המתחם ומענה לכלל הצרכים השונים הנובעים מכך – תשתיות, תחבורה, מבני ציבור ועוד. הראייה כללית, ברמת השכונה וגם ברמת המתחם. כך, מציעה תוכנית האב עבור שכונת הקטמונים בינוי לגובה ותוכנית האב עבור גוננים מציעה קידום תוכניות התחדשות עירונית במתחמים שונים. במקרים מסוימים גם לגובה, תוך הפרשת שטחי ציבור בהתאם".

בעיריית ירושלים מוסיפים ואומרים כי "לשם ריכוז הצרכים השונים, מונה פרויקטור שכונתי וצוות יועצים, אשר דואגים לעיבוי השלד הציבורי ומתן המענה הרלוונטי לצרכים השונים. כך, מפותחים בשכונה תשתיות תחבורה מתקדמות, בינהן הרכבת הקלה, אשר יהוו אלטרנטיבה משמעותית לשימוש ברכב פרטי, לצד פיתוח שטחים פתוחים, כדוגמת פארק אלמליח, ומתחמי חינוך לטובת התושבים.

"ההשוואה לשכונות הסמוכות אינה רלוונטית, זאת מכיוון שמדובר בשכונות בעלות תוכניות אב שונות, אשר ברוב שטחן הן בתוך העיר ההיסטורית ואינן מאפשרות בניה לגובה.

"העירייה מזמינה את תושבי השכונות לפנות לגורמי התכנון הרלוונטיים, לרבות המינהלת להתחדשות עירונית ולקבל את כלל המידע אודות הפתרונות השונים אותם מציעה העירייה, במטרה לקדם תהליך התחדשות עירונית בו ירגישו התושבים שותפים מלאים לתכנון סביבת המגורים שלהם".