גוננים, קרית היובל, רחביה (צילומים: מוטי אוחנה, איתי פישהנדלר, ועד שכונת גוננים)
גוננים, קרית היובל, רחביה (צילומים: מוטי אוחנה, איתי פישהנדלר, ועד שכונת גוננים)

האם קיים פתרון למצוקת החניה בירושלים?

תופעת כלי הרכב החונים על מדרכות וחוסמים את דרכם של הולכי הרגל, הנכים וההורים עם העגלות הפכו למציאות ירושלמית - בזמן שמקדמים פרויקטים רבים של תחבורה ציבורית בעיר, כמות כלי הרכב הפרטיים עדיין ממשיכה לגדול בקצב אדיר, ופתרונות רציניים למצוקת החניה לא נראים באופק

פורסם בתאריך: 28.10.17 18:52

ברחבי שכונות ירושלים לא ניתן להתעלם מהתופעה של כלי רכב החונים על המדרכות, וזאת בשל היעדר מקומות חניה פנויים. נראה כי מדיניות ההשקעה בפרויקטים של תחבורה ציבורית, המבורכת, יש לציין, דוחקת החוצה השקעה בפתרונות למצוקת החניה הקשה מאוד שיש בעיר. אלפי משפחות ירושלמיות מחזיקות ברכב פרטי אחד לפחות, ומדי שנה עולים על כבישי העיר אלפי רכבים חדשים – אולם נראה כי בטווח הרחוק ואפילו הקרוב, פתרונות רציניים למצוקת החניה בעיר לא ממש נראים באופק. וכן, כל עוד לא תהיה תחבורה ציבורית בשבת, עבור הציבור החילוני בירושלים שעושה שימוש ברכב הפרטי ביום המנוחה היחיד, אנשים בעיר לא ימהרו לזנוח את הרכב הפרטי לטובת תחבורה ציבורית.



גוננים (צילום: ועד שכונת גוננים)

גוננים (צילום: ועד שכונת גוננים)


גורם בצוות תכנית אב לתחבורה – הגוף האמון על תכנון תחבורתי בירושלים, מדגיש השבוע בשיחה עם "כל העיר" כי "מקודמת מדיניות של עידוד השימוש בתחבורה ציבורית, וכי בטווח הארוך לא צפויים להתווסף חניונים לשירות הנהגים. בחודשים הקרובים תחל העבודה על הקו הירוק של הרכבת הקלה מהגבעה הצרפתית לגילה, והקו הכחול נמצא בתהליכי אישור".

גם בעירייה לא ממש ממהרים לקדם פתרונות חניה ומכוונים את הזרקור לעבר השקעה ובנייה של קווי רכבת קלה, נתיבי תחבורה ציבורית והפעלת שאטלים למקומות התעסוקה בעיר. אולם מי מבטיח שהנהגים הירושלמים יזנחו כל כך מהר את כלי הרכב הפרטי?


גלגל החניה האוטומטי במרכז העיר (צילום: באדיבות עדן החברה לפיתוח ירושלים)

גלגל החניה האוטומטי במרכז העיר (צילום: באדיבות עדן החברה לפיתוח ירושלים)

יחד עם זאת, לפני כשנה החל פיילוט של מתקן חניה לגובה -"גלגל חניה", שהותקן רק באזור שוק מחנה יהודה. הגלגל יכול להכיל כ־12 כלי רכב שחונים לגובה, ולדברי סגן ראש העיר עופר ברקוביץ (התעוררות) המיזם צפוי להתרחב לשכונות נוספות בעיר.

"ברור שאחד הפתרונות החדשניים והמתקדמים הוא גלגל החניה", אומר ברקוביץ. "זהו פיילוט שהובלתי יחד עם מאיר גבאי מהמרכז לקידום עסקים ואלון שפייזר מחברת עדן. המתקן הראשון הוצב סמוך לשוק לפני כמה חודשים. זהו מתקן חניה בתשלום, שבנוי לגובה על גבי שני מקומות חניה וכולל 12 מקומות חניה, זאת אומרת – כלי רכב יכולים לחנות בשטח שמתפרס על שני מקומות חניה. זהו חיסכון אדיר. הפיילוט הוכתר בהצלחה וצפוי להתרחב למקומות נוספים בעיר כגון: הר חוצבים, תלפיות, מרכז העיר, אזור העיר העתיקה ועוד.

"בטווח הביניים, לפני הקמת מערך הרכבות הקלות צריך לשפר את מערך האוטובוסים", מוסיף ומדגיש ברקוביץ. "ביקשנו ממשרד התחבורה תוספת של עשרה מוניות שירות במקומות שבהם אין שירות טוב של אוטובוסים, ועל כך שאגד לא יכולים להישאר מפעיל יחיד, צריך להכניס מפעילים נוספים".

פתרון נוסף, שטרם מיושם בעיר, הוא שירות של השכרת רכבים עירוני מוזל. "זה נקרא קאר-טו-גו", מסביר פרופ' ערן פייטלסון, מהמחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית, "זה לא מצריך חניה (פשוט שוכרים רכב פר נסיעה ומשאירים אותו ביעד אליו מגיעים. בתל אביב יש קאר-טו-גו, כמו שבתל אביב יש הרבה פתרונות שעוד לא עושים בירושלים".

"אף פעם אי אפשר לתת חניה בכל מקום לכל אחד וזה גם לא רצוי", אומר פרופ' פייטלסון. "לדוגמא, באזור העיר העתיקה ומרכז העיר, לא היינו רוצים שמכוניות ייכנסו פנימה. חניה היא מדיניות וצריך להסתכל עליה בהיבט רחב יותר, ביחד עם תחבורה ציבורית. בשכונות, אם מספקים הרבה חניה השכונה הופכת לסביבת מגורים לא נעימה, כי אנחנו רוצים גינות, ושילדים ילכו ברגל, ולא בית נטוע בתוך מגרש חניה. בבנייה החדשה בעיר החניה היא תת קרקעית. בסופו של דבר תהיה מצוקת חניה בעתיד וזה בסדר. אנחנו בונים את הכבישים באופן שיהיו בהם פקקים. אנחנו מתכננים את הכבישים לרמת שירות כזאת שבשעות העומס יהיו פקקים כי אחרת יהיו רק כבישים בלי עיר. החניה היא על אותו המשקל. אנחנו לא רוצים שכל אחד ייסע עם המכונית ויחנה בכל מקום למרות שברמה הפרטית זה נוח יותר.


קרית היובל (צילום: מוטי אוחנה)

קרית היובל (צילום: מוטי אוחנה)

"בשכונות הוותיקות אי אפשר שלכל משפחה יהיו שני כלי רכב", אומר פרופ' פייטלסון, "כי השכונות נבנו בתקופות שלא תכננו כל כך הרבה חניה, זה גם חלק מהקסם של השכונות האלה. הפתרון האמיתי הוא לשפר את התחבורה הציבורית. היסטורית נתנו תמיד עדיפות בכבישים לכלי הרכב. תופעת החניה על המדרכות זה ביטוי לכך. היום בהרבה מקומות בעולם הופכים את המדיניות הזאת – כך שקודם כל הולך הרגל הוא החשוב ביותר, אחריו אופניים, אחריו תחבורה ציבורית ומכוניות בסוף. ואז ברור שאין לכולם חניה כי המכוניות בסוף. המטרה היא שהאנשים יצמצמו את השימוש ברכב הפרטי. בירושלים מתחילים לשנות את הלך המחשבה, ומורידים את תקני החניה במרכז העיר מתוך מטרה שאנשים ישתמשו בתחבורה ציבורית. אנחנו מתחילים את השינוי אבל זה תהליך, ויש עוד לאן להתקדם. התחבורה הציבורית זוכה ליותר הכרה מבעבר וגם הולכי רגל".

ובכל זאת, אף אחד לא מבטיח שנהגים יעזבו את כלי הרכב הפרטי לטובת תחבורה ציבורית.
"ברור שמצוקת החניה תמשיך, וזה בסדר. אנחנו לא רוצים לתת מענה לחניה בכל מקום ובכל שלב, ובמקביל צריך לתת מענה בתחבורה ציבורית".

 

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

מי שחווה על בשרה את תופעת כלי הרכב החונים על המדרכות, ומתקשה להסתובב בחופשיות ובבטחה ברחובות העיר, היא שרה פרידמן, שביחד עם המרכז לעיוור עתרה לבג"ץ כנגד עיריית ירושלים לפני כמה חודשים: "המרכז לעיוור, ועוד כמה ארגונים הגישו עתירה בנושא – המצב כיום שהליכה על מדרכות העיר מסכנת את חיי התושבים. אני עיוורת שהולכת עם מקל. בלתי אפשרי ללכת ברחובות ובמדרכות, צריך ללכת בכביש. כל המדרכות עמוסות במכוניות, שתופסות את המדרכה וצריך לתמרן, לעשות זיגזגים וסללומים סביב המכוניות ולהיתקע בכל מיני מכשולים; עמודים, ענפים ופחים ובסוף גם לרדת לכביש. תנו לנו ללכת במרחב הציבורי בצורה נעימה ובטוחה זאת לא בקשה מיוחדת, אלא דבר בסיסי ביותר".

גוננים (צילום: ועד שכונת גוננים)

גוננים (צילום: ועד שכונת גוננים)

יו"ר האופוזיציה פלר חסן־נחום (ירושלמים), שהיתה ממקימי דף הפייסבוק walk in JLM, שנפתח להעלאת מודעות לנושא החניה על המדרכות, מספרת: "כחברת מועצה שהחזיקה את תיק התחבורה, קיבלתי המון פניות ובעיות סביב הנושא, נוכחתי לדעת שבעיר הזאת הולך רגל לא מקבל חצי מהיחס של הנהג. רציתי לשנות את התפיסות של האנשים וגם את המדיניות בעירייה, כי כרגע לא אוכפים חוקים שקשורים לחניה על מדרכות".

"הליכה ברגל היא לא רק מוצר משלים לנוסעי התחבורה הציבורית, אלא חלק מחוויה עירונית שכולנו לוקחים בה חלק". אומר יוסי סעידוב, ממייסדי 15 דקות – ארגון לשיפור התחבורה הציבורית בישראל. "המצב בירושלים של חנית מכוניות פרטיות על המדרכה הוא מהחמורים ביותר בערי ישראל. יש שכונות שלמות בעיר שהמדרכות בהן הפכו למגרשי חניה והעירייה לא עושה דבר, לא אוכפת ולא מגינה על הולכי הרגל. כולם נאלצים לרדת לכבישים סואנים ולסכן את החיים שלהם. יש שכונות שבהן העירייה בכלל לא אוכפת את החניה כדוגמת בקעה, גוננים, ארנונה הר חומה וקרית היובל. מצוקת חניה זה נושא שילך ויחמיר כי כמות המכוניות שעולה על הכביש מדי חודש עולה. אנחנו מבקשים מהעירייה הנגשה של המדרכות, על מנת שיהיה אפשר ללכת בה עם עגלה וכיסא גלגלים. משרד התחבורה באמצעות עיריית ירושלים הנגיש את תחנות האוטובוס בהשקעה של 25 מיליון שקל, לטובת בעלי מוגבלויות. הבעיה היא שאי אפשר לגשת לתחנות המונגשות כי מכוניות חונות עליהן מכל הכיוונים".

רחביה (צילום: איתי פישהנדלר)

רחביה (צילום: איתי פישהנדלר)


גורם בכיר בעירייה מספר השבוע ל"כל העיר" כי מדיניות משרד התחבורה הינה להפחית את כמות כלי הרכב במרכזי הערים ולהגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית. מנגד, העירייה פועלת לחיזוק החניונים הציבוריים, ומחפשת מגרשים נטושים שיוכלו לשמש כחניונים זמניים.

גוננים (צילום: ועד שכונת גוננים)

גוננים (צילום: ועד שכונת גוננים)

 


מהעירייה נמסר בתגובה: "בירושלים שכונות ותיקות רבות אשר הוקמו לפני שנים רבות וקיימת בעיה תכנונית של מדרכות צרות, הנגשה, מיקום נכון של תשתיות במרחב הציבורי ומקומות חניה. על כן פועלת העירייה כל העת, בשיתוף התושבים והמינהלים הקהילתיים לאזן באופן המקסימלי האפשרי בין צרכי התושבים מחד, לבין הצורך במעבר בטוח במדרכות להולכי הרגל ובעלי מוגבלויות מאידך. כמו כן, מבצעת העירייה אכיפה במקרים בהם קיימת סכנה ממשית להולכי רגל ולתנועה ומתחילת השנה הוגשו ברחבי העיר כ־48,500 דוחות בגין חניה על המדרכה. יש לציין כי בתכנון חדש ובשכונות בבנייה תקן המדרכה, הנגשה ומיקום נכון של תשתיות במרחב הציבורי באופן שאינו מפריע משולבים בתכנון כבר מתחילתו. כמו כן, החל מחודש אוגוסט 2016, פועלת ניידת אכיפה במצלמות ובאמצעותה מתבצעת אכיפה מוגברת נגד כלי רכב החונים על המדרכה ובמספר מוקדים הוצבו מצלמות נייחות לביצוע אכיפה (בר אילן, פייר קניג, אביזוהר, כנפי נשרים). בחודשים הקרובים יוצבו מצלמות נייחות נוספות במוקדים נוספים. עיריית ירושלים תמשיך לפעול על מנת למצוא את הפתרון הטוב ביותר הן לטווח המידי והן לטווח הארוך, אשר יביא לאיזונים הנכונים ויפתור את הבעיה במגבלות הפיזיות הקיימות".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. שמעון

    גלגל חניה – סתם צעצוע ולא פתרון היקפי. הרכבת הקלה – נוסעת לאט כמו הרכבת בגן החיות ומפריעה לתנועה בצמתים. הפתרון הוא רכבת תחתית או נתיבים לתחבורה ציבורית עם אוטובוסים יעילים.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הפתרון ל"מצוקת החניה" (בכוונה בגרשיים) הוא לשכוח מהרעיון הזה של חניה חינם ליד הבית. כמו שמשלמים שכ"ד, מעון, חשמל, מים, ג'ינס דיזל או כל מוצר לא אינסופי שאנו רוכשים, גם על חניה ליד הבית צריך לשלם. תו חניה צריך לעלות סכום לא מבוטל של לפחות כמה עשרות ש"ח או יותר לחודש, וזה לאוטו הראשון בבית. למכוניות נוספות צריך לשלם יותר. העירייה יכולה במקום התשלומים האלו שתקבל להוריד לכולנו את תעריף הארנונה ובמקום להתעסק עם ענייני החניה האלו כל היום, לספק שירותים לתושב. בלי זה, הפתרון היחיד הוא חורבן העיר לצורך בניית עוד חניונים ועוד כבישים, לא מומלץ.

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר