מסעדת לינק (צילום: ארנון בוסאני)
מסעדת לינק (צילום: ארנון בוסאני)

כל יום שישי באחת

מסעדת "לינק" המיתולוגית של יהודה אסלן ז"ל נסגרת אחרי 22 שנה | טור פרידה

פורסם בתאריך: 28.2.19 16:26

קודם נסגרו 'הצריף' ו'בסוגריים', ו'שמש' ו'פינק', ו'טעמון' ועכשיו גם ה'לינק'. אלה שיני הזמן, זאת דרכו של עולם. אנשים זקנים מתים. גם מקומות. "השנים הנהדרות ההן של ירושלים" הסתיימו כשפרצה האינתיפאדה הראשונה והכניסה לה את הבומבה, שאחריה ירושלים לא שבה יותר לאיתנה, וכשכבר היה נדמה שהיא מתאוששת לרגע, הגיעה האינתיפאדה השנייה, והעיר נסגרה.

גם הלינק.

היה לנו שולחן במרפסת בצד ימין, ובו סופרו הסיפורים הכי מרתקים והכי מצחיקים וגם כל הבדיחות האחרונות, ומה יהיה בערב ב'סיבה למסיבה', ואיזה כתבה תעשה רעש ב'יומן', ומי קרא את הספר האחרון של, לאן נטייל השבוע, ומה מבשלים לערב. ניסו וורדה שחם, שכבר אז גרו במוצא, באו ישר מהשוק עם סלים מלאים, אפרים ויפה סידון באו מהבית ברחוב מסריק, כרמית גיא ואלי שאלתיאל מהבית בנחלאות, אהרל'ה ועמיאלה גודלפינגר מתלפיות, מאיר שלו שגר בקטמון הישנה היה מגיע ברגל מהסניף של 'ידיעות במרכז העיר, יוסי אבולעפיה הגיע מגיע מהר אדר, ואשתי אביבה ואני באנו מאבו תור. תמיד היו גם אורחים "מתל אביב" ויהודה אסלן, המארח, בעל הבית והיזם הבלתי נלאה, תאב החיים, היה מוסיף עוד כיסא ויושב איתנו. לקראת שלוש או ארבע הצעירים שצבאו על השער החליפו אותנו, המוסיקה היתה מתגברת ומסיבה קטנה התלקחה בחצר וליד הבר בפנים. השבת לא עצרה בכניסה, יהודה היה מותח מפות לבנות על השולחנות הכבדים, ומגיש ארוחת שבת למי שנשאר בעיר. הכל היה נורמלי ומקסים, אבל עם תעודת פטירה שהודפסה מראש. רק התאריך היה חסר.


אליעזר יערי (צילום: אלי אטיאס)


אפרים ויפה סידון ירדו ראשונים לתל אביב, אחר כך אהרל'ה ועמיאלה גולדפינגר עברו לרמת השרון, כרמית גיא ואלי שאלתיאל עברו לרחוב אוסישקין, זה שבתל אביב, מאיר שלו עבר לגליל ולצמחי הבר, כל המכרים מהשולחנות האחרים התנדפו גם הם בירכתי הוד השרון, ורק אנחנו עברנו מאבו תור לארנונה. סגרו את 'קול ישראל' ואת הטלוויזיה, סגרו את מערכות העיתונים, וכל הילדים שלנו, כולם, גרים בתל אביב.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון


הלינק התרוקן. בימי שישי הייתי עובר שם לפעמים, המוהיקנים האחרונים היו מכונסים ליד הבר בחדר הפנימי, שותים מהבוקר, ושותקים. אחר כך גם הם עזבו, ויהודה אסלן מת. לא יכול היה לעמוד בתבוסה.

זאת תמצית הסיפור. הדור שלנו סיים את חלקו בחיי ירושלים. מי מאיתנו שנשאר נוסע לתל אביב בימים הקבועים כדי להיות עם הנכדים, רואה סרט בשלישי בשלייקעס, ארוחה במונא, הצגה בחאן, חומוס בעיר העתיקה, ותמונת המדבר מן המרפסת.



 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר