ירושלים, לונדון - אנגליה, ניו דלהי - הודו (צילומים: מאניש סוראפ אי.פי, רויטרס Simon Dawson, אמיל סלמן)
ירושלים, לונדון - אנגליה, ניו דלהי - הודו (צילומים: מאניש סוראפ אי.פי, רויטרס Simon Dawson, אמיל סלמן)

זיהום האוויר בירושלים: איפה אנחנו ביחס לערים בעולם?

מנתוני המשרד להגנת הסביבה - 80 אחוזים מזיהום האוויר בירושלים מקורו בפליטות של כלי רכב מזהמים. כל הנתונים

פורסם בתאריך: 28.3.19 19:41

אוויר הרים צלול כיין? לפני שנגיע למה שקורה בירושלים – בתחילת שנת 2019 ארגון הבריאות העולמי קבע כי זיהום האוויר הוא האיום הסביבתי הגדול ביותר על בריאות הציבור.

לפי תוצאות מחקר רחב היקף של ארגון גרינפיס, שהתפרסמו החודש, בראש הערים המזוהמות ביותר בעולם – גורוגראם, פרבר של בירת הודו, ניו דלהי. רוב הערים המדורגות בין 100 המזוהמות בעולם נמצאות ביבשת אסיה – כאשר רובן בהודו ובסין.



  • תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

ומה קורה באירופה? פריז במקום ה-929; לונדון פחות מזוהמת – במקום ה-1,539; ברלין 1,588; מוסקבה – 1,993; ומדריד במקום ה-2,037.

לפי הדוח, תל אביב מדורגת במקום ה-717 בעולם, ירושלים ממוקמת טוב יותר – במקום ה-746 ואילו חיפה, מדורגת במקום ה-848. לפי הדוח אמנם חיפה פחות מזוהמת לעומת ירושלים ותל אביב. אולם, קרית אתא, ששוכנת לא רחוק מהמפעלים המזהמים שבמפרץ חיפה מדורגת במקום ה-653.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]


לפי המחקר של גרינפיס – דירוג היישובים המזוהמים ביותר בישראל: 1. ברקאי, 2. עין תמר, 3. פרדס חנה-כרכור, 4. קרית יערים, 5. חולון, 6. קרית אתא, 7. אשקלון, 8 עין יעקוב, 9. ערד, 10. ראשון לציון, 11. אשדוד, 12. שדרות, 13. תל אביב, 14. רמת גן, 15. קרית מלאכי, 16. ירושלים, 17. רעננה, 18. עפולה, 19. קרית טבעון, 20. גדרה. חיפה, שנתפסת כמזוהמת מדורגת בדוח במקום ה-24.

למרות דוח גרינפיס, מדי שנה מציינים במשרד להגנת הסביבה כי בישראל אחת הערים שסובלת מזיהום אוויר חריג היא חיפה ואזור רמת חובב ליד באר שבע. לצד אלו – גם היישובים לצד בית הזיקוק באשדוד, תחנות הכוח בחדרה, באליקים, באלון תבור ובאשקלון, סובלים מזיהום אוויר חריג.

למעשה, זיהום אוויר זה מצב שבו באוויר ישנם חומרים כימיים וביולוגיים שאינם נכללים בהרכב הטבעי שלו, ועלולים להזיק לבריאות בני האדם ולפגוע באיכות החיים שלנו. זיהום האוויר נגרם בעיקר מתיעוש ומתחבורה (זיהום אנתרופוגני).


זיהום האוויר הגבוה ביותר בישראל - לפי ארגון גרינפיס


אז מה קורה בירושלים? לפי מדדי זיהום האוויר בירושלים האוויר מלא בפליטות של כלי רכב מזהמים. לפי נתונים שהתקבלו מהמשרד להגנת הסביבה – בירושלים נרשם ריכוז גבוה של זיהום אוויר בבר אילן, שסמוך לשכונת שמואל הנביא. הסיבה: פליטות של אוטובוסים לא ירוקים.

במשרד להגנת הסביבה מציינים כי בירושלים פועלות תחנות ניטור זיהום אוויר, המשקפות את איכות האוויר בעיר: בכיכר ספרא; ברחוב אפרתה שבשכונת בקעה; בתחנה המרכזית בירושלים; והתחנה בשמואל הנביא – בר אילן, שמודדת את פליטות כלי הרכב באזור.

ממצאי ניטור האוויר של המשרד להגנת הסביבה מצביעים כי תושבי מרכז העיר חשופים לזיהום אוויר תחבורתי גבוה. זיהום אוויר תחבורתי כולל חשיפה לחומרים הבאים: תחמוצות חנקן בכלל וחנקן דו־חמצני בפרט, חלקיקים נשימים עדינים הקטנים מ־2.5 מיקרומטר – שיכולים לחדור למערכות הנשימה של בני האדם, תרכובות אורגניות נדיפות (בנזן, פורמאלדהיד 1 בוטאדיאן) ופוליארומטיים.

מהנתונים עולה כי חלקיקים הנפלטים ממנועי דיזל מהווים סיכון גבוה לבריאות, כיוון שחלקיקים אלו הם בעלי קוטר קטן מ-2.5 מיקרומטר.

בין השנים 2016-2018 בתחנת הניטור התחבורתית בציר בר אילן לדוגמה, נרשם ריכוז שנתי של חנקן דו־חמצני הגבוה ב־35 אחוז מעל ערכי הסביבה (תקן איכות אוויר). מבדיקות שנעשו בעבר בשכונות עין כרם, גילה ורמות הצביעו על ריכוזים נמוכים עד בינוניים של זיהום אוויר. נתוני מדידה בבית הכרם מציגים ריכוזים בינוניים של זיהום אוויר מתחבורה. עוד מוקד שבו נרשם זיהום אוויר הוא מסוף עליית הנוסעים בתחנה המרכזית בירושלים – במתחם זה נערכו מספר צעדים על מנת לצמצם את הזיהום הנגרם גם שם מפליטות של אוטובוסים. אחד האזורים, כאמור, שבהם נרשם זיהום אוויר גבוה הוא מרכז העיר, וזאת למרות הפעלת הרכבת הקלה באזור.

האוטובוסים והמשאיות – הכי מזהמים

"החלקיקים שעליהם אנו מדברים מתייחסים לפליטות מתחבורה", מסביר שוני גולדברגר, מנהל מחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה, "זה בדיוק הסולר ששורף חלקיקים קטנים והם מסוכנים כי הם לא נקיים, על החלקיקים יש חומרים בעיתיים. ולכן מנסים להפחית אותם מהאוויר. בנושא הזה יש שינוי וירידה ברמה הלאומית".


רחוב אגריפס ירושלים. צילום: תומר אפלבאום

רחוב אגריפס (צילום: תומר אפלבאום)


"בשנת 2018 היו אירועי אבק רבים בכל הארץ שהשפיעו על התוצאות", מספר גולדברגר, "יש חריגות, אך אנחנו באמצע תהליך. אם תשוו את זה 5 שנים קדימה תראו שהמהפכה בוצעה", מוסיף גולדברגר. "אנחנו מודדים כל מיני סוגי חלקיקים יש 10 PM כתוצאה מאובך, בנייה וכו' ו־2.5 PM אופייניים לתחבורה, שהם חלקיקים יותר דקים. מספר החריגות מושפע מהרבה גורמים וצריך לבצע ניתוח של החריגות ולראות מתי היו סופות אבק, מתי היו עומסי תנועה בגלל פרויקט וכו'. כל הדברים האלה משפיעים מאוד על התוצאות. בגדול יש הבדל בין התנועה הכללית בעיר, לבין הצירים התחבורתיים. למשל, היו צירים עמוסים ומזוהמים מאוד שביטלנו אותם, כמו התחנה ברחוב יפו באזור שקרוב לשוק, זה היה ציר הכי מזוהם בארץ לפי תוצאות זיהום אוויר. לכן כשנבנתה הרכבת הקלה, חלק מהאינטרס של המשרד להגנת הסביבה היה שתחלוף שם רכבת חשמלית, ותחליף את התור הארוך של האוטובוסים שנסעו. עשינו תחבורה יעילה והרכבת הקלה היתה הפתרון. כנ"ל בשדרות הרצל וגם בכביש תשע למרגלות שכונת רמות, היתה ירידה משמעותית בפליטות זיהום האוויר".


מוקדי זיהום האוויר בירושלים


"כיום, התחנה הפעילה היא בצומת בר אילן שתוצאות זיהום אוויר התחבורה שלה  בין הגבוהות ביותר בישראל. אך, באופן כללי אנו מורידים את הפליטות, ובהחלט יש שינוי משמעותי. אם עכשיו נמדוד את החריגות, לא נמצא את מה שהיה לפני 10 שנים ברחוב יפו", מדגיש גולדברגר.

גולדברגר מוסיף כי בירושלים, לאורך העשורים האחרונים, התעשייה המשמעותית עזבה לאזורים אחרים בארץ. הדגש של זיהום אוויר מתייחס למקור התחבורתי כגורם הכי משפיע על זיהום האוויר. "רכבי דיזל, כמו אוטובוסים ומשאיות, הכי מזהמים. הם שורפים סולר ותורמים לזיהום הסביבה. 80 אחוזים מזיהום האוויר מקורו בדיזל. היום חד משמעית הדיזל הוא הגורם הראשוני לזיהום ולכן מה שצריך לטפל בו זה רכבי הדיזל גם ברכבים הפרטיים. יש שורה של פעולות שהמשרד נקט ברמה המקומית בירושלים בנושא זה. העברנו לפני כמעט שנתיים החלטה  שאנו מקצים סכום נכבד של כסף להפחתת זיהום האוויר בעיר. כיום יש אוטובוסים מסוג יורו 6, ואני מניח שבקרוב יהיו יורו 7. אך גם כיום המנועים ביורו 6 מאוד נקיים ושורפים פחות חלקיקי פיח. אבל עדיין האוטובוסים בעיר מאוד ישנים. ובמהלך השנה וחצי האחרונות הותקנו בכל האוטובוסים שתקן היורו שלהם היה 4 ומטה פילטרים. עברנו פאזה בניקוי הרכבים הישנים, אנחנו בעצם הפעלנו מנגנונים להוציא אותם משימוש ולקנות חדשים, והתקנו פילטרים על צינור המפלט שמטרתם להוריד את הפליטה באופן דרמטי שזה גורם תחלואה מאוד מרכזי בפליטת זיהום אוויר — יש ירידה משמעותית".

הפיתרון – תחבורה ירוקה ושימוש ברכבות

עידוד לשימוש בתחבורה ירוקה – קווי רכבת קלה, רכבת מהירה ורכבים לא מזהמים — אלה הפתרונות שמציגים במסדרונות האקדמיה בירושלים. לדברי פרופ' ערן פייטלסון, מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, "בזיהום אוויר יש שני דברים שנוצרים. הראשון הוא כמה מזהמים נוצרים, והדבר השני הוא פיזור המזהמים. מקורות הזיהום, חוץ מהתחבורה, הם לא בירושלים, בניגוד לחיפה. יש מזהמים שמגיעים מאזור המרכז, אך הדבר העיקרי זה התחבורה בעיר, המשפיעה על איכות החיים. נגזר מזה פקקים, נגישות וזיהום אוויר. אם זה ברמת הליכה ברחוב, או ללכת באזור סואן, אנו נושמים מזהמים ואוסף שלם של כימיקלים שיוצאים מהאגזוז.

 


הרכבת הקלה (צילום: באדיבות סיטיפס)

הרכבת הקלה (צילום: באדיבות סיטיפס)


 

 

איך אפשר לצמצם את זיהום האוויר הנוצר על ידי תחבורה?
"אין תשובה אחת לפתור את הבעיה. אך, צריך לעודד רכבים חשמליים, תנועה לא מוטורית, תחבורה ציבורית איכותית. האוטובוס מזהם בניגוד לרכבת הקלה שהיא חשמלית. כל זה ייצור מצב סביבתי טוב יותר. יש לזכור כי מבחינת זיהום אוויר מצבנו טוב מחיפה".

"הנושא השני הינו הנושא של שטחים פתוחים. ישנן חתימות על הסכמי גג ובניית יחידות דיור, מדובר בפגיעה קשה בשטחים הפתוחים, שיוצרת פגיעה סביבתית, ומגדילה את כמות הנסיעות ברכב. לצפיפות יש מחיר, העניין הוא איזון עד כמה אפשר לצופף ובאיזה מקומות. הבעיה שבעיר אין תוכנית מיתאר המכוונת את הפיתוח לפי ראייה כוללת בירושלים, וזו בעיה קשה. כשמדברים על איך לאזן בין צפיפות ולבנות בשטחים פתוחים וקידום תחבורה ציבורית, יש צורך בראייה כוללת, שהיא אלמנט הכרחי ויכולה לסייע", מציין פרופ' פייטלסון.

פרופ' ערן פייטלסון (צילום: באדיבות פרופ' ערן פייטלסון)

פרופ' ערן פייטלסון (צילום: באדיבות פרופ' ערן פייטלסון)

ד"ר גאולה שרף, ראש החוג למדעי איכות הסביבה במכללה האקדמית הדסה, טוענת כי מצבנו לא כל כך מזהיר בנוגע לזיהום האוויר הנגרם מתחבורה ציבורית, וכי הערכים שהמשרד להגנת הסביבה מציג, אינם תואמים לרף המקובל בעולם מבחינת מדד זיהום האוויר. כמו כן, היא מתנגדת לטענה כי המצב של ירושלים טוב מחיפה. "התקן של ערך הסביבה שלנו גדול פי 2 ממה שארגון הבריאות העולמי ממליץ". מציינת ד"ר שרף. "המשרד להגנת הסביבה קבע לערכי הסביבה סף ערכים מסוים, וכל ערך מעבר למה שנקבע, מוגדר כזיהום אוויר בלתי סביר. לגבי הערך PM2.5 הוא אינו חורג מהערך שנקבע בתקן הסביבתי. ערכי הסביבה שנקבעו על ידי המשרד להגנת סביבה עבור הממוצע הינם כ-25 מיקרוגרם למטר קוב. אך ערך הסביבה המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי הוא 10 מיקרוגרם למטר קוב. אנחנו לא יכולים לעמוד בתקן שנקבע בעולם. לכן, לא להיות שלווים ולומר שאיכות האוויר טובה בעיר, זה לא נכון. למרות שלפי חוק אוויר נקי, הנתונים שהתקבלו לא עוברים את תקן הסביבה", מדגישה ד"ר שרף.

"בנוסף, הארגון בריאות העולמי קבע שאותם חלקיקים 2.5PM בכל ריכוז, מזיקים לבריאות. אין ערך סף שבריא לבריאות האדם, גם אם קבעו סף של 10—9 מיקרוגרם של מטר קוב, אז בוודאי ש-19 לא בריא. כל החלקיקים האלה נפלטים מהתחבורה ובעיקר מרכבי דיזל. אפשר לפתור את הבעיה באמצעות פיתוח תחבורה ציבורית אלטרנטיבית שעובדת על חשמל ולא על דיזל, ירושלים היא עיר עם אוכלוסייה ותחבורה צפופה, וזה המקור לזיהום אוויר. בשנת 2018 מצבנו כמו בחיפה, דווקא ציפיתי לפחות זיהום אוויר, אבל לפי בדיקתי התוצאות אינן מראות כך".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר