מיכל דליות (צילומים: אלדד רפאלי, אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
מיכל דליות (צילומים: אלדד רפאלי, אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

סופר משימה: איך גורמים לילדים לצאת מהניידים ולהשתתף בקייטנות הקיץ?

יועצת ההורים ואשת ההוראה והחינוך מיכל דליות, שמוכרת לכולם כ"סופר נני", מבהירה בשיחה עם "כל העיר": "מה זאת אומרת אם הילד רוצה או לא רוצה. זו החלטה הורית"

פורסם בתאריך: 28.6.19 07:24

ביום שני הקרוב, 1.7.19, יחל החופש הגדול של תלמידי בתי הספר היסודיים בכיתות א'-ו' בירושלים. תלמידים רבים ברחבי העיר, צפויים לקחת חלק בקייטנות השונות והמגוונות, אליהן נרשמו למשך כשלושה שבועות. זאת על מנת לשמור ששגרת הילדים וההורים תמשיך להתנהל כסדרה עד כמה שאפשר בחודשי הקיץ המורכבים. וכמדי שנה עולה השאלה, מהי חשיבותן של קייטנות הקיץ? מה עושים עם ילדים שלא רוצים ללכת לקייטנה ורק רוצים לשחק במחשב ובפורטנייט כל היום? האם צריך להכריח את הילדים להשתתף בקייטנה?

"קייטנה זה דבר נפלא ומדהים, שגורם לילדים לנוע, לרוץ ולראות ילדים אחרים", כך אומרת בשיחה עם "כל העיר" אשת ההוראה והחינוך מיכל דליות הידועה כ'סופר נני', בעלים של המרכז להכשרת יועצות משפחה ולהדרכת הורים. "קייטנה זה דבר חיובי. השאלה היא לא אם ללכת לקייטנה או להישאר בבית מול המסכים. עד גיל 10, ההורים יכולים לכפות על ילדיהם ללכת לקייטנה, בטענה שלא יישארו לבד בבית. גם אם הם לא צופים בטלוויזיה ואין להם טלפון נייד, אין לזה קשר אחד עם השני. אם ההורים רוצים שהילד יילך לקייטנה – אז הוא צריך ללכת".



  •  תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


"יש החלטות שהן החלטות הוריות, והקייטנה היא אחת מהן. מה זאת אומרת אם הילד רוצה או לא רוצה. זו החלטה הורית שתואמת את אורח חייהם. זה קשור לאם ההורים רוצים את הילד במסגרת, או שזה בסדר גמור שיהיה בבית. השאלה היא מה הוא עושה בבית? יש ילדים גדולים יותר שנשארים בבית, אבל הולכים לעבוד בעבודות משרדיות במשרדים של ההורים, שטיפת מכוניות במוסך של הדוד וכו'. יש חשיבות מאוד גדולה לזה שהילדים בגילאי 9-8 לא יסתובבו ברחוב או בבית בחוסר מעש, ויש חשיבות לנושא המסגרת. הקייטנות הומצאו כדי שמבוגרים יוכלו להמשיך ללכת לעבודה, וכדי שמבוגרים ילכו לעבודה הילדים שלהם צריכים להיות במסגרת. אם הולכים לקייטנה על פי יכולת כלכלית ועל פי העדפה של הילד זה כיף חיים".

ילדים (צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

ילדים (צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

לדברי דליות ההחלטה לא לרשום את הילדים לקייטנה, צריכה להיות החלטה של ההורים ולא של הילדים. אך מדובר בדבר שמאוד חשוב על מנת לצלוח את הקיץ בשלום. "אם יש הורים שרואים את הקייטנה כבזבוז זמן, ולא את הישיבה בבית מול המסכים כבזבוז זמן, לדעתי זו תפיסה מעוותת. כן לרשום ילד לקייטנה או לא לרשום אותו לקייטנה, זה בדיוק כמו לתת לו עוגה או לא לתת לו עוגה? זו החלטה של ההורים. יכול להיות שהורים מפאת חוסר יכולת לממן את הקייטנה, יגידו שזה בזבוז זמן, והם לא יודו בבעיה הכלכלית. זו החלטה של ההורים אם הם חושבים שלילד או לילדה לא יהיה מעניין בקייטנה, ואין בעיה כמה שעות להישאר בבית ואחר הצהריים להשקיע ולעשות כיף לילדים".

"אבל האם לצאת בהחלטה גורפת שקייטנה לילדים זה לא חשוב? מה פתאום", ממשיכה ואומרת דליות. "שההורים יעשו כל מה שחושבים לנכון בתנאי שאין פגיעה בילדים. הורה מכיר את ילדו ואם לדעתו להיות 7 שעות לבד יום אחרי יום במשך חודשיים זה טוב, והוא סומך עליהם שיישארו בבית, אבל אם ההורה יודע שהילדים שלו אנרגטיים ושובבים, והם יהיו משועממים חודשיים בבית שיחשבו לבד מה עלול לקרות. יש כאן החלטות הוגנות ושקולות של המבוגר שלוקח החלטות. כנ"ל ילד שלא רוצה קייטנה בשום אופן, ההורה צריך למצוא דרך לשחד את הילד ולשכנע אותו להירשם לקייטנה".


מיכל דליות (צילום: אלדד רפאלי)

מיכל דליות (צילום: אלדד רפאלי)


שמענו נכון – 'לשחד'?

"כן, בתקווה שהילד ייהנה וילך בשמחה כל יום בחופש, סך הכל קייטנה נועדה לעשות כיף לילדים".

פרופ' משה טטר, מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית אומר כי לקייטנות יש יתרונות רבים וכי הן עדיפות על פני ה'מסכים'. אך, טטר טוען כי יש לשים דגש על התכנים המועברים בקייטנה. "אין לי ספק שמסגרות חברתיות עדיפות לילדים שהם מכונסים כל כך במסכים ובסלולאריים. השאלה היא מה התוכן המועבר במסגרות?", מציין פרופ' טטר. "כלומר אי אפשר לומר שכל קייטנה בגלל שהיא קייטנה, עדיפה על חלופה אחרת. צריך לראות איזה חלופות יש להורים, ובנוסף ההוצאות הכספיות מאוד משמעותיות, אני חושב שלחלקם לפחות זה הגורם המכריע. הדבר השני מהו התוכן של הקייטנות? באופן עקרוני התכנים שמזמינים את הילד רק ל'שרוף את הזמן' הן לא תמיד עדיפות. העניין של שמירת שגרה כמו בשאר השנה שהולכים לגן או לבית ספר זה עניין משמעותי בפני עצמו – אך לא מכריע.

לדעתי, השיקול המרכזי להעדפה של מסגרת חברתית על פני מסגרת ה'מסכים' הינו התכנים המועברים. יש קייטנות שמעשירות את הילד בתחומי מענה לסקרנות שלו וכדומה".

"במידה והילד מסרב ללכת לקייטנה ולהישאר בבית, זה בגלל שחבריו גם לא הלכו לקייטנה ונשארו בבית". מסביר פרופ' טטר. "כשיש תיאום ועידוד עם הורים אחרים שרוב הילדים ילכו ביחד לאותה קייטנה, היום זה גורם מכריע אם להשתתף בה".

ילדים בבריכה (צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

ילדים בבריכה (צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)


פרופ' משה טטר (צילום: דוברות האוניברסיטה העברית)

פרופ' משה טטר (צילום: דוברות האוניברסיטה העברית)


מה אתה ממליץ להורים על מנת לעבור בשלום את חופשת הקיץ עם ילדיהם?

"יש כאן שני עניינים משמעותיים, הדבר הראשון שאני מאמין בדיאלוג עם הילדים. לא צריך להתחיל בדיאלוג לקראת השבוע האחרון של סוף השנה, אלא זה צריך להתפרס על כל ימות השנה ולנסות לשכנע ולדובב אותם. דבר שני, יש לקחת בחשבון שהעולם החדש הדיגיטלי מאפשר לילד להישאר בבית עם החברים בטלפון וזאת הבעיה המרכזית . גם כשהילד אומר אני נשאר בבית, בעצם הרבה פעמים הוא לא לבד כי הוא עם הטלפון וכולם שם. עניין מעגלי התיאום עם ההורים האחרים ושיחות פתוחות עם הילדים, שהרבה פעמים אפשר להגיע איתם למשא ומתן ולקביעה של סדר. למשל: קייטנה של שלושה שבועות ואז לקבוע לו"ז מסודר להמשך. תכנון של החופש זה המפתח. בשורה התחתונה, לרוב הקייטנות יש עדיפות ויתרונות רבים על ה'מסכים' שיש כיום לילדים".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר