בשבוע שעבר התכנסה ועדת משנה של הכנסת כדי לדון במתווה ללוח החופשות של מערכת החינוך. שנים של פעילות הורים העסוקים בשאלת הפער בין ימי החופשה של ההורים ובין ימי החופשה של המורות והמורים. בינתיים, בעקבות הצעת החוק של ח"כ רחל עזריה ממפלגת כולנו, נוספו שני ימי חופשה לעובדים והעובדות במשק. בדם יזע ודמעות. אחרי שמאז שנות החמישים לא השתנו התנאים. אלא שמה הם שני ימי חופשה נוספים ביחס לשישים ושמונה ימים המהווים פער בין ימי החופשה של הילדים לימי החופשה של ההורים. הצעקה מתעצמת בימי חופשה כמו איסרו חג ול"ג בעומר ורגע לפני היציאה לחופשת הקיץ הבאה עלינו לטובה בה הפער צועק.
רני חזון וייס (צילום: נעם פיינר)
נכחו בוועדת המשנה כמובן חברי וחברות כנסת, הורים, נציגות של תלמידות ותלמידים, ארגוני המורים. נחשו מי לא נכחו בוועדת המשנה. נכון – המורים והמורות עצמן. בזמן הזה הם כנראה היו בכיתות ולימדו או שכתבו הערכות לתעודות.
זהו ניסיון קלאסי לייצר מאבק בין שני ציבורים שותפים. הטיעון המרכזי של ארגוני המורים הוא כי ימי החופשה מעוגנים בהסכמים הקיבוציים וכי בהיותם כאלו, אין לגעת בהם, אלא שההסכמים הקיבוציים נכתבו בשנות השישים ומאז לא השתנו ואינם מתאימים למציאות היום יומית של שנת 2017 שדווקא כן השתנתה בנושאים הקשורים במשפחה, מגדר, תעסוקה ועוד… עלינו כחברה לתת על זה את הדעת ולפעול יחד לתיקון העוולה שלא על ידי יצירת עוולה נוספת. במסגרת ועדת המשנה עלו מספר רעיונות להתמודדות עם הפער. התמודדות כנה שאינה באה על חשבון משהו אחר והמאבק הוא מאבק משותף שהתוצאה שלו בפעולה משותפת תהיה גדולה יותר.
****
בית חולים שדה בגן סאקר: תלמידי תיכון דרור תומכים
קייטנות אוגוסט בירושלים: ב-100 גני ילדים בעיר
המחאה עולה מדרגה: ההורים השביתו של בית הספר נווה עציון
****
הניסיון להפריד בין ציבור המורות והמורים ובין ההורים הוא ניסיון קלאסי בו כל צד מתבצר ופועל למען עצמו, אלא שלמדנו מהעבר כי במקום שיש סולידריות כל הצדדים מרוויחים ובגדול ואף אחד מהם אינו נדרש לוותר.
אני מסיימת שבוע של מסיבות סיום בבית הספר. המורות והמורים שלי נמצאים עמוק בתהליך כתיבת התעודות, אז רגע לפני היציאה לחופשת הקיץ, זו הזדמנות להכרת הטוב ולאמירת תודה לצוותי החינוך וההוראה בבתי הספר הנמצאים עם התלמידות והתלמידים רוב היום והצלחה רבה בכתיבת תעודות, הערכות ומתן ציונים מתוך היכרות ועבודה אישית והיציאה לחופשת הקיץ ממש מעבר לפינה. נדרשת לקראת השנה הבאה בתפילה שנהיה ראויות וראויים.
***
ועוד מילה על סולידריות – בגן סאקר הוקם לאחרונה אוהל מחאה – בית חולים שדה שהקימו משפחות של ילדות וילדים חולי סרטן במחאה על סגירת המחלקה בירושלים. את הפיתרון בואו נשאיר לפוליטיקאיות והפוליטיקאים שלנו. בואו נהיה אנחנו בני ובנות אדם. האוהל עדין בגן סאקר והפתרון עדין לא הושג. גשו לשם. הביעו תמיכה במשפחות. בסולידריות נעשה ונצליח.
קיץ טוב, רני
רני חזון וייס, מנהלת תיכון דרור בירושלים מבית האגודה לקידום החינוך.
