בשקט אבל עם הרבה מוטיבציה ורצון להצליח החלו בבית"ר נורדיה להיערך לעונה הקרובה, שבה תשחק הקבוצה לראשונה בהיסטוריה הקצרה שלה בליגה א'.
בנורדיה מכוונים מאוד גבוה, כשהמטרה המוצהרת ערב פתיחת העונה ועוד לפני השלמת הסגל היא להיאבק בצמרת ולהיות פקטור בהתמודדות על כרטיס העלייה לליגה הלאומית דרך משחקי הפלייאוף.
ל"ספורט כל העיר" נודע כי תקציב הקבוצה לעונה הבאה אמור לנוע סביב שני מיליון שקלים, אך בקבוצה גם מדגישים כי יכול מאוד להיות שהתקציב יגדל ככל שהעונה תתקרב ואולי אף במהלכה. "אנחנו מתחילים לגבש תקציב, שיהיה בסביבות שני מיליון שקלים, אבל אי אפשר לדעת לאן נגיע", מדגיש גורם בנורדיה ומוסיף ש"הכל תלוי בשחקנים הפנויים שנמצא בשוק. אנחנו בהחלט מכוונים גבוה ורוצים להיות גורם משמעותי בליגה א'. המטרה כרגע היא להתברג באחד המקומות שמובילים לפלייאוף, אם נצליח לעשות יותר מזה וממש להיאבק על עלייה זה יהיה בונוס. מעבר לכך אנחנו מתכוונים לשים דגש השנה על פיתוח מחלקת הנוער ועל קיום וארגון פעילויות קהילתיות רבות יותר".
בינתיים, בין כל המפגשים והדיונים סביב התקציב, בנורדיה עדיין אין הסכמה בנוגע לעמדת המאמן. מרבית הסיכויים הם שעמית ברבש, שהעלה, כידוע, את הקבוצה שתי ליגות בשנתיים האחרונות, ימשיך אך ל"ספורט כל העיר" נודע כי ישנם גורמים בכירים שמתנגדים לכך ומעדיפים לראות מאמן אחר על הקווים.
גם המנהל המקצועי משה בן ארוש צפוי להמשיך בתפקידו, אך גם לגביו אין החלטה סופית, כשגם במקרה של בן ארוש יש קולות שתומכים ואחרים שמתנגדים.
איציק אלפסי (צילום: הדר אלפסי)
באשר לסגל, בינתיים אף אחד משחקני העונה הקודמת עדיין לא חתם על חוזה חדש פרט לשוער היהודי-קנדי בן אור, שזכה באחרונה בהארכת חוזה. עם שאר השחקנים ייפתח משא ומתן בהתאם להחלטות הצוות המקצועי שימונה.
בנורדיה גם סימנו מספר שחקני רכש לקראת העונה הבאה: הקשר ההתקפי אוהד אדלשטיין מכפר קאסם, שהיה אחד המצטיינים בליגה א' דרום; המגן הימני יונתן זאדה מהפועל קטמון; הקשר האחורי שי מזור מהפועל כפר שלם; המגן השמאלי מתן טולדנו מהפועל ירושלים; כשבקבוצה מפנטזים גם על אקס בית"ר שי חדד, ששיחק בעונה החולפת בהפועל קטמון.
עם שחקני הסגל הקיים, כאמור, עדיין לא נפתחו שיחות, אך בקבוצה יודעים לספר כי צפויים לא מעט שחרורים.
בין השחקנים שצפויים לקבל הצעה להמשיך בנורדיה נמצא החלוץ ליאור עדיקה (בן 26), שהצטרף לנורדיה בתחילת העונה שעברה וכבש שבעה שערים.
ליאור עדיקה (צילום: ינון פוקס)
עדיקה החל את דרכו במחלקת הנוער של הפועל, אך בגיל נערים עבר לאקדמיה שהוקמה באותם ימים בבית"ר. הוא סומן כפוטנציאל גדול, אך הקרבה לדת ובעיקר טרגדיה אישית שפקדה אותו לפני כחמש שנים, אז נפטר אחיו הגדול איציק ממחלת הסרטן, עצרה לו את הקריירה.
כעת, אחרי שלוש עונות בליגה ב', שבהן כבש 39 שערים, הוא רוצה להמשיך ולהתפתח, ואם אפשר אז ביחד עם בית"ר נורדיה.
"אני רוצה להתקדם לליגות הגבוהות", אומר עדיקה בשיחה עם "ספורט כל העיר". "אני בן 26, עברתי הרבה מאמנים ועברתי גם תקופה לא פשוטה, הייתי בחור שחור והקריירה שלי נעצרה. כעת אני אחרי זה ואני מאמין שאני יכול לשחק בליגות גבוהות יותר מליגה ב'".
אתה רוצה להמשיך בנורדיה?
"אני מאוד רוצה להמשיך. כיף לי שם בקבוצה, התחברתי להנהלה, לאוהדים ולשחקנים. אבל הכרטיס שלי שייך להפועל ירושלים ואצטרך לשבת איתם ולראות מה קורה. יש לי גם הצעות נוספות ובקרוב אצטרך לקחת החלטות. אני מאמין שהגיע הזמן שלי להצליח ולפרוץ. עבדתי קשה, גם מנטאלית ואני מוכן ורוצה להתפתח".
בוא נחזור רגע לעונה שהיתה בנורדיה, למרות העלייה זה לא היה קל?
"עברה עלינו עונה קשה. פתחנו את העונה לא משהו והיו חילופי מאמנים, אבל בסופו של דבר, בישורת האחרונה, עמית ברבש הצליח לחבר אותנו ולהפוך את העונה הזו למתוקה".
אתה חושב שהלחץ שהיה עליכם, עלייה בכל מחיר, היה מוגזם?
"ממש לא. הלחץ בנורדיה היה לגיטימי כי בקבוצה הושקע הרבה כסף. אני חושב שבסופו של דבר הצלחנו לקחת את הלחץ למקום חיובי ולא נתנו לו להשפיע עלינו".
עדיקה, מעבר לעיסוקו ככדורגלן, משמש גם כמדריך בפנימיית הנוער "בית הצייר" בעיר, ואף מייעץ לצעירים ירושלמים, שמסיימים גילאי נוער בקבוצות השונות בעיר, למצוא את דרכם בענף. עדיקה מסביר כי הנושא מאוד קרוב לליבו, גם בגלל הדרך שהוא עצמו עבר.
הבעיה, כך לדברי החלוץ, היא ש"כמעט ואין לשחקן ירושלמי צעיר לאן להתקדם. אמנם באחרונה נוספו לשחקנים הצעירים עוד אפשרויות בנורדיה ובהפועל קטמון, אבל אי אפשר להשוות את זה למה שקורה במקומות אחרים, כשלשם השוואה במרכז יש משהו כמו 20 קבוצות מליגה א' ומעלה. המחסור הזה בקבוצות עוצר את ההתקדמות של השחקן הירושלמי".
"חוויתי את הקשיים האלה על בשרי", מוסיף עדיקה. "זה לא קל לשחקן בגילאי 20-18, שמרוויח מאות שקלים כחייל, להסתובב באוטובוסים במקומות שהוא לא מכיר וללא שום תמיכה. זו הסיבה שהרבה מאוד שחקנים צעירים נעצרים ויורדים לשחק בליגות ב' ו־ג' ובקבוצות חסרות שאיפות. הם למעשה גומרים לעצמם את הקריירה. אם קבוצות הפריפריה כמו בית שמש, מודיעין, מעלה אדומים וגבעת זאב היו מכוונות להצלחה היו מתגלים הרבה מאוד כישרונות ירושלמים צעירים".
