הקבוצה האדומה של ירושלים, שהיתה רחוקה צעד קטן מעלייה לליגת העל בעונה שעברה, עברה טלטלה לא קטנה הקיץ.
למעלה מ-12 שחקנים משמעותיים עזבו את קטמון. השלד הטוב שהיה לה נעלם כאילו לא היה. נראה שיהיה קשה מאוד לקבוצת האוהדים לשחזר את העונה הקודמת. הלאומית היא אולי הליגה הצמודה ביותר באירופה, כבר שנים. ליגה מאוד קשה ותחרותית, הבדלי הרמות בין הקבוצות לא משמעותיים. למאמן הקבוצה זיו אריה יש עבודה רבה ולא פשוטה: הן בפן המקצועי – שנחלש בשנה שעברה; והן בפן המנטלי – שנפגע עוד יותר בעונה האחרונה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
מי שיוביל את הקבוצה יהיה לא אחר מהחלוץ הנהדר, וויליאם אגאדה. מסתמן שהוא האיש שעליו תקום ותיפול העונה של קבוצת הכדורגל האדומה, אבל הוא חייב לעשות את המקפצה האישית שלו. הניגרי יחגוג בספטמבר את יום הולדתו ה-20, אך על אף גילו הצעיר, בהחלט מצפים ממנו העונה לשדרג את המספרים (8 שערי ליגה בעונה שעברה) ולהיות בורג מרכזי יותר.
מי שעוד עשוי להיות ה"אס" של שי אהרון העונה הוא החלוץ רועי פדידה, שותפו של אגאדה להתקפה, שהגיע מקבוצת הנוער של היריבה העירונית, שם כבש בעונה האחרונה 16 שערים.
התחזית שלי לעונה הקטמונית: מקומות 8-5.
ליאור אליאב (צילום: פרטי)
הלאה, בית"ר: את העונה האחרונה הצהובים ירצו לשכוח מהר מאוד. עונת 2019/2020 יוצאת לדרך ועמה אווירה של שינוי, של חשיבה שונה והגיונית, של גישה נכונה יותר, של הרגשה מיוחדת ושל אמונה אמיתית בהצלחה.
עושה רושם שמשה חוגג באמת רוצה לחגוג בסוף העונה. מספר שלבים שבוצעו בהכנות של הבוס נראים בשטח.
בראש – ההחתמה הגאונית של יוסי בניון כמנהל מקצועי. השחקן הישראלי הגדול בכל הזמנים, שעבר וראה הכל בכדורגל. בית"ר תהנה מ"ילד הפלא", שכבר מזמן לא ילד.
ההתעקשות שלא להחתים מאמן ישראלי מהשורה היא החלטה סופר חכמה. רוני לוי מבחינתי הוא קלאסה אירופאית, אין לו את האופי של ה"מאמן הישראלי", וזה דבר שמאוד מתאים לבית”ר החדשה, ומתחבר בצורה אבסולוטית עם מינויו של בניון כמנג’ר המקצועי. את נושא אי העלאות השכר, חידוש החוזים וקיצוץ השחקנים אני זוקף לזכותו של חוגג.
הדבר הבא: הסמל. כרטיס הבית”ריסט שיצר, חוגג גורם לאוהדים להחזיר את האהבה לבית"ר ואת הבית"ריסטיות ליציע – פעולה שתורמת להרגשה הכללית של האוהדים. אלו הדברים שמחברים קהל לקבוצה.
לסיום – עלי מוחמד. מדובר במהלך סנסציוני. פשוט כך. חוגג גם הביא שחקן ערבי ללבוש צהוב וגם שיתף פעולה עם ארגון "לה פמיליה" המזוהה כל כך כנגד המהלך ובכך גרם לקהל ולשחקנים להאמין שיש אור בקצה המנהרה. מוחמד עולה על הדשא ומקבל תשואות ואהבה ענקית. זה לא מובן מאליו ביציע המזרחי.
יש שחקנים מאוד מגוונים ויצירתיים בצהוב-שחור, אם הם יתחברו לקבוצה אחת – השמים הם הגבול.
התחזית שלי לעונה הבית"רית: מקומות 3-1.
