ההפסד בשבת שעברה לבני יהודה בא בדיוק בזמן עבור בית"ר. אומנם הפסד הוא תמיד כואב, אבל לפחות הגיע לפני פגרת הנבחרת.
לא הופתעתי מההפסד לבני יהודה, כי הכתובת הייתה על הקיר. גם במשחקים נגד הפועל ת"א וחדרה הקבוצה נראתה לא טוב במשך פרקים ארוכים.
נגד חדרה הספיקו 30 דקות של כדורגל כדי לנצח, אבל זה לא תמיד יעבוד .יש לא מעט בעיות בסגל וסלובו-ברדה קיבלו בירושה מרוני לוי ובניון סגל שערורייתי ולא מאוזן ואיתו הם צריכים לצאת למלחמה.
לצמד המאמנים יש המון שחקני התקפה שלא עושים כלל פעולות הגנה ורובם רוצה את הכדור לרגל ולא עושים כלל תנועה, מה שמגביל את משחק ההתקפה. המשחק נראה אנמי, מפוזר ומאוד מסורבל. לגבי ירדן שועה – חלוץ הרכש לא יכול להוליך את התקפת בית"ר לבדו והוא לא פיגורה כמו חלוצים בולטים אחרים שהיו בליגה כדוגמת קיארטנסון או אפואדו ממכבי תל אביב. ללא חלוץ טוב, בית"ר שוב תסתפק במקום השלישי לכל היותר.
מה שיאפיין את בית"ר העונה זה חוסר יציבות. הסגל כאמור לא מאוזן ובית"ר לא נראית כמו קבוצה שמסוגלת ללכת עד הסוף, מלבד התפוצצות של משחק פה, משחק שם.
אני מתנחם בכך שלפחות בעידן של דראפיץ' את ברדה נראה כדורגל התקפי ויוזם יותר, מאשר התגוננות. גם משהו. בעזרת שינויים קוסמטיים כמו החזרת ורדאסקה לעמדת הבלם, מעבר לשיטה של חמישה שחקני הגנה, כדי לנצל את צמד המגנים ההתקפי אוקמפוס ואורן ביטון והעברת עידן ורד בחזרה לאגף ימין, נוכל לראות בית"ר משופרת. אך לצערי, עדיין לא כזו שתממש את חזון האליפות של חוגג.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
