אביה, תושבת דימונה בת 28, חוותה לידה שונה לחלוטין מזו שתכננה. למרות המרחק מהדרום, לא היה לה ספק היכן תרצה ללדת את בתה השנייה – בהדסה עין כרם בירושלים, אותו בית חולים שבו ילדה את בנה הבכור לפני שנה ושלושה חודשים בלבד.
"הייתה לי שם חוויה מדהימה", מספרת אביה. "הלידה הראשונה שלי הייתה ארוכה מאוד ונמשכה 36 שעות, והצוות בהדסה היה איתי בכל רגע. דאגו שארגיש בטוחה, עטפו אותי מכל כיוון, וידעתי שבלידה הבאה אני רוצה להיות רק שם".
עם הופעת הצירים הראשונים החלו בני הזוג להיערך למימוש התוכנית – נסיעה מדימונה לירושלים ולידה בהדסה. כאשר ירדו המים והצירים התחזקו, הם יצאו מיד לדרך. ברכב: אביה עם צירים עזים, תינוק בן שנה ושלושה חודשים שבוכה במושב האחורי, ובעל שנוהג.
"באופן מפתיע, דווקא הוא, שבדרך כלל נוטה ללחץ, הפגין קור רוח מוחלט", מעידה אביה על בעלה. "הוא הרגיע את הבן שלנו, הרגיע אותי, והפך את הדרך להרבה יותר נסבלת".
אלא שבאמצע הדרך הבינו בני הזוג כי לא יצליחו להגיע לירושלים בזמן. "בעלי אמר שנעצור בסורוקה", מספרת אביה, "אבל לא הסכמתי בשום אופן. לא רציתי לשנות את התוכניות שלי. רציתי ללדת רק בהדסה".
השלב הפעיל של הלידה החל במהירות, ולא נותרה ברירה אלא לעצור. אביה של אביה, שליווה אותם ברכב נוסף, עצר בצד הדרך בתחנת כיבוי האש "נס הרים" באזור בית שמש. אביה עברה לרכבו, ובתוך דקות ספורות ילדה את בתה.
רוצים להישאר מעודכנים?
מדובר בלידה מהירה במיוחד: בתוך כעשר דקות בלבד התינוקת כבר הייתה בזרועות אמה. פרמדיקית צעירה של מד"א, בת 20 בלבד, שהוזעקה למקום, היא זו שיילדה את התינוקת. "הזמנו בדרך את כל מי שהיה קרוב", מספרת אביה בחיוך. "הגיעו גם צוותי כיבוי והצלה, אבל הפרמדיקית הייתה פשוט מדהימה. היא הרגיעה אותי, ביקשה שאסמוך עליה ואמרה לי שהכל יהיה בסדר".
לאחר הלידה פונו האם והתינוקת באמבולנס להדסה עין כרם, להמשך השגחה וטיפול. "למרות שבפועל לא ילדתי בהדסה הפעם, החוויה בבית החולים אחרי הלידה לא הייתה פחות טובה", מסכמת אביה. "קבלת הפנים שעשו לי גרמה לי להרגיש שהכל קרה בדיוק כמו שצריך. הצוות עטף אותי, דאג לי, ונתן לי תחושה שאני בידיים הכי טובות שיש".
לתינוקת קראו מיה, והמעגל, מבחינת האם, נסגר בדיוק במקום שאליו התכוונה להגיע מלכתחילה, גם אם בדרך שונה לחלוטין מזו שתכננה.
תגובות