בספרייה הלאומית בירושלים שמורים פריטים נדירים במיוחד המאירים פרק דרמטי בתולדות יהדות איראן: כתובות, סידורי תפילה וזוג תפילין עתיק ששימש את קהילת אנוסי משהאד, יהודים שנאלצו לחיות כמוסלמים במשך יותר ממאה שנה אך המשיכו לשמור בסתר על אמונתם ועל קיום המצוות.
קהילת יהודי משהאד שבצפון מזרח איראן נוסדה במאה ה־18, כאשר שליט פרס נאדיר שאה הביא לעיר 17 משפחות יהודיות כדי לנהל את אוצרותיו. לאחר הירצחו מצאו עצמם היהודים בעיר שיעית קנאית, וחיו בגטו מחוץ לחומות העיר.
בשנת 1839 התחוללה בעיר פרשת דמים קשה בעקבות עלילת דם. המון מוסלמי תקף את בתי היהודים, שרף בתי כנסת ורצח עשרות מבני הקהילה. למחרת הועמדו היהודים בפני ברירה אכזרית: להתאסלם או למות. בני הקהילה קיבלו כלפי חוץ את דת האסלאם ונקראו מאז "ג'דיד אל אסלאם" ("המוסלמים החדשים").
במשך כמאה שנה ניהלו אנוסי משהאד חיים כפולים: מוסלמים כלפי חוץ ויהודים בתוך ביתם. תפילות נערכו בסתר, בשר כשר נשחט בחשאי, ומצוות, ובהן גם הנחת תפילין, קוימו הרחק מעיני השלטונות והשכנים.
מסגד מקדש האימאם רזא במשהאד שבאיראן, שנות ה־50 של המאה הקודמת. (מתוך אוסף היהדות בספרייה הלאומית ע"ש חיים וחנה סלומון)
לנשים היה תפקיד מרכזי בשמירה על המסורת. הן הבריחו תשמישי קדושה, ארגנו תפילות מחתרתיות ודאגו לקיום המצוות בתוך המשפחה. כלפי חוץ נהגו בני הקהילה כמוסלמים אדוקים. הם צמו ברמדאן, השתתפו בתפילות והתלבשו בהתאם למנהגי הסביבה, אך לכל ילד היו שתי זהויות: שם מוסלמי גלוי ושם יהודי סודי שנשמר בתוך המשפחה בלבד. לעיתים, אף חברים קרובים גילו את שמו היהודי של אדם רק בעת הכנתו לקבורה.
כדי להימנע מנישואי תערובת נהגו בני הקהילה לערוך "אירוסי עריסה" – שידוך ילדים כבר בגיל ינקות, ולעיתים לפני גיל ארבע או חמש, כדי למנוע מצב שבו מוסלמים יבקשו לשאת את הבנות. נערה בת 16 כבר נחשבה לרווקה מבוגרת, והמשפחה חששה כי תיאלץ להינשא מחוץ לקהילה.
רוצים להישאר מעודכנים?
הדמיון בין חלק ממנהגי האסלאם והיהדות הקל על ההסתרה, למשל בנושא ברית המילה, אולם בתחומים אחרים נדרש זהירות רבה. כדי שלא לעורר חשד נהגו בני הקהילה לרכוש בשר טרף, אך לאחר מכן היו משליכים אותו לבעלי חיים או נותנים אותו במתנה לשכנים מוסלמים.
בספרייה הלאומית בירושלים נשמרות כיום עדויות מוחשיות לאותם חיים בסתר: ספר תורה שהוסתר, סידורי תפילה, כתובות שנכתבו בחתונות שנערכו בחשאי, וכן זוג תפילין בני כמאתיים שנה.
התפילין נתרמו לספרייה על ידי ד"ר ג'ו לוין, חבר דירקטוריון אגודת הידידים של הספרייה בארצות הברית, רופא מלונג איילנד המטפל ביהודים שברחו מאיראן והצליחו להבריח עמם את הפריט. לדבריו, מדובר בעדות חיה לאומץ הלב ולדבקות במסורת של יהודי משהאד, שהצליחו לשמור על זהותם גם תחת סכנת חיים מתמדת.
בשנות ה־40 של המאה ה־20 עזבו אחרוני בני הקהילה את העיר והיגרו לטהראן, לישראל ולמדינות נוספות. כיום לא נותרו יהודים במשהאד, אך סיפורם ממשיך להדהד דרך העדויות ההיסטוריות והחפצים, שחלקם שמורים כעת בספרייה הלאומית בירושלים.
תגובות