בשן ובעין, מכבי חיפה צריכה להגיד תודה ליושב במרומים, מנגד, בית"ר ירושלים עושה עוד צעד בדרך למטרה. הצהובים-שחורים, בחמישים אחוז יכולת, פירקו את מכבי חיפה החלשה – וכעת כל העיניים נשואות למשחק העונה נגד הפועל באר שבע.
כ־27 אלף אוהדים הגיעו אמש (ראשון) למשחק הבית הראשון של בית"ר עם קהל מאז החזרה לשגרה, ונתנו רוח גבית כמו שרק אוהדי בית"ר יודעים לתת. האמת? לפני המשחק חששתי מאוד. פחדתי שמכבי חיפה תבוא להילחם על הכבוד שלה, במיוחד אחרי מיקומה בטבלה וההדחה מחצי גמר הגביע, ושתנסה לשטוף את כר הדשא. לשמחתי הרבה, התברר שלמועדון גדול כמו מכבי חיפה יש כיום קבוצה קטנה, עם אוסף שחקנים בינוניים – כאלה שבימים גדולים כלל לא היו מגיעים לכרמל.
אבל את הבעיות של מכבי חיפה נשאיר לצוות המקצועי שלה, ונתמקד בצהובים-שחורים. בית"ר, יש לציין, לא הציגה משחק מבריק או מדויק במיוחד, אבל עדיין פירקה את מכבי חיפה עם שלושה מסמרים בארון.
ירדן שועה, ששב להרכב לאחר חמישה כרטיסים צהובים, כבש ובישל והיה מעורב בלא מעט התקפות. ועדיין, הוא יודע שהיה יכול וחייב לסיים את המשחק עם לפחות שלושה בישולים. למעשה, ה-3:0 עושה חסד עם מכבי חיפה – היא יצאה בשן ובעין, כי התוצאה משקרת.
בית"ר הייתה יכולה לרשום תוצאה היסטורית נוספת בעונה ההיסטורית שעוברת עליה. זוכרים את ה־6:2 על מכבי תל אביב בבלומפילד? את ה־8:2 המהדהד באצטדיון מרים על מכבי נתניה רגע לפני "שאגת הארי"? את ה־5:2 על הפועל פתח תקווה בעשרה שחקנים? אלו תוצאות שאוהדי בית"ר לא זוכרים שנים, אולי רק מתקופות של אלי אוחנה כקפטן, יוסי בניון כיריב, ובעיקר ימי משה דדש ודרור קשטן ז"ל. הכדורגל של בית"ר הנוכחית מזכיר נשכחות, את סוף שנות ה־90, אז בית"ר רקדה על המגרש. גם אמש היא רקדה וניצלה את מכבי חיפה החלשה של העשור האחרון.
לו בית"ר הייתה חדה יותר בשליש האחרון, היא הייתה יכולה לכבוש גם שישה או שבעה שערים לרשת של ירמקוב הבינוני. אני מודה – יש בי גם אכזבה, כי אם זה היה הפוך, הירוקים לא היו מרחמים. לבית"ר הייתה הזדמנות היסטורית "להכות בברזל" עד הסוף, וגם לשפר את הפרש השערים מול היריבה הישירה למאבק האליפות – הפועל באר שבע.
כרגע המירוץ צמוד מאוד, והעונה כולה עלולה להיות מוכרעת על הפרש שערים. אני רק מקווה שבית"ר לא תתחרט על ההחמצות מאמש בטדי.
גם הקהל הבית"רי נתן קונצרט ביציעים והיה שם לאורך כל תשעים הדקות. במיוחד במחצית השנייה, כאשר ברבע השעה הראשונה, בעקבות חילופים של ברק בכר, מכבי חיפה השתלטה על המשחק והגיעה למצבים, אך בזכות עירנות של מיגל סילבה, בית"ר שמרה על שער נקי.
הניצחון על מכבי חיפה חשוב פי כמה גם בגלל ההמשך: בית"ר יוצאת לטרנר ללא אוהדיה, בעקבות העונש שספגה אחרי המשחק מול בני סכנין, כשהיא מגיעה עם מאזן של אפס נקודות מתוך שש מול הקבוצה של אלונה ברקת.
המשחק במוצאי שבת הקרובה הוא משחק על עונה שלמה. להגיד את האמת – מבחינתי גם תיקו הוא תוצאה לא רעה, כי אז ההכרעה תעבור לטדי, שם בית"ר תגיע עם ביטחון ותמיכה של למעלה מ־25 אלף אוהדים. ועדיין, בית"ר צריכה לבוא באומץ, להאמין בעצמה, ולהבין שזה אפשרי לחזור מטרנר עם שלוש נקודות.
רוצים להישאר מעודכנים?
אחרי 18 שנה ללא תואר, ובמיוחד כשבית"ר רשמה ניצחון חוץ אחד בלבד על הפועל באר שבע ב-12 השנים האחרונות – הגיע הזמן להוריד את הקוף מהגב.
הכי חשוב – לא להפסיד. הפסד יפתח פער של חמש נקודות, שיהיה קשה מאוד לסגור. ניצחון, לעומת זאת, ישבור את המחסום המנטלי מול באר שבע ואולי יסמן את הדרך לאליפות.
גם עבור המאמן ברק יצחקי זה לא עוד משחק. הפועל באר שבע ורוני קוז'וך הם היחידים שיצחקי עדיין לא ניצח בקדנציה שלו בבית"ר. עכשיו, יותר מתמיד, זו ההזדמנות לעשות את זה.
תגובות