רבע מאה חלפה מאז אסון אולמי ורסאי באזור התעשייה תלפיות, שבו קרסה רצפת אולם האירועים וגרמה למותם המצמרר של 23 בני אדם ולפציעתם של מאות נוספים – אך נראה שהלקחים המרכזיים שוב הופקרו. דוח דרמטי וחמור של מבקר המדינה, שפורסם השבוע, קובע כי עיריית ירושלים אינה מנהלת מעקב שוטף אחר מבני הפל־קל המסוכנים שבשטחה, אינה מעדכנת את הרשימות ואף הפסיקה להעביר דיווחים כנדרש למטה הפל־קל הממשלתי לפחות מאז שנת 2018.
הביקורת המקיפה מטעם מבקר המדינה, שנערכה בין החודשים מאי עד אוקטובר 2025, העלתה תמונת מצב קשה בכל הנוגע לאחריות הרשות המקומית לבטיחות המבנים הציבוריים והפרטיים בעיר. על פי המבקר, עיריית ירושלים אמנם מחזיקה ברשימה תיאורטית של מבני פל־קל שנבנו בתחום שיפוטה, אך בפועל הרשימה הזו לא עודכנה מזה שנים בשל היעדר מעקב.
אחד הממצאים החריפים ביותר בדוח נוגע לכך שעיריית ירושלים החליטה על דעת עצמה שלא ליישם את מתכונת המעקב השנתי המחייבת שנקבעה בחוזר מנכ״ל משרד הפנים. בשל הסתייגויותיה מהחוק, כך על פי הדוח, העירייה פשוט הותירה את מבני הפל־קל שבתחום שיפוטה ללא כל מעקב והשגחה הנדסיים במשך שנים רבות. המבקר קובע חד-משמעית כי התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם אחריותה הבסיסית של הרשות להבטיח את בטיחותם של המשתמשים במבנים הללו.
מבני חינוך בסכנה ותקציבים שנעלמו
תמונת המצב הארצית שמציג המבקר מדאיגה לא פחות ומצביעה על דעיכה מוחלטת של המנגנון הלאומי שהוקם לאחר האסון ב-2001. לפני כשני עשורים הועברו לטיפול מטה הפל־קל כ־1,400 מבנים חשודים ברחבי הארץ. נכון למועד הביקורת, הטיפול טרם הסתיים ב־769 מהם – שהם כ־55 אחוז מכלל המאגר, כאשר כ־300 מבנים חשודים עדיין לא עברו אפילו בדיקת זיהוי ראשונית שתקבע האם הם מהווים סכנה מיידית לציבור.
חמור מכך: במסגרת פרויקט מיפוי ארצי שקידם מטה הפל־קל מאז שנת 2018 למבנים שנמצאים בבעלות המדינה והרשויות המקומיות, אותרו 32 מבנים ציבוריים שנמצאו טעונים חיזוק הנדסי דחוף. מתוכם, לא פחות מ-15 הם מבני חינוך ובתי ספר בהם שוהים ילדים מדי יום. למרות הסכנה הברורה, נכון למועד הביקורת טרם דווח כי הטיפול או החיזוק במבנים אלו הסתיים.
במקביל, משרד המבקר מותח ביקורת חריפה גם על תפקודו המשותק של מטה הפל־קל עצמו, הגוף שאמור לרכז את כלל הפיקוח במדינה. התברר כי המטה לא התכנס כלל במשך למעלה מחמש שנים (בין סוף ינואר 2020 לאוקטובר 2025), לא העביר שום דיווח תקופתי לוועדת השרים לענייני פנים כנדרש בהחלטות הממשלה, ומאז הקמתו נוצלו רק כ־46 אחוז מהתקציב שיועד לפעילותו המצילה חיים. בעקבות הממצאים, קבע מבקר המדינה כי על משרד הפנים, מינהל התכנון ומשרד השיכון להסדיר מיד את מעמדו וסמכויותיו של מטה הפל-קל כדי למנוע את האסון הבא.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים פועלת לאורך השנים לטיפול במבנים שנחשדו כמבני פל-קל, בשיתוף מטה הפל-קל ובהתאם לסמכויותיה על פי דין. כל המבנים הרלוונטיים מתוך הרשימה המקורית אותרו ונבדקו, והרשימה העירונית, המפורסמת באתר העירייה, כוללת את סטטוס הטיפול בהם. על פי המידע המצוי בעירייה, אין כיום מבנה המוגדר ככזה שטרם טופל, ולא התקבל מידע על מבנים חדשים או תיקים פעילים בנושא. במסגרת הטיפול, נדרשו בעלי המבנים להציג חוות דעת הנדסיות ובדיקות מתאימות. במקרים שנדרש לכך, בוצעו חיזוקים או הוצגו דוחות שקבעו כי המבנה אינו מסוכן. במקרה הצורך, מבצעת העירייה אכיפה כנגד בעלי מבנים מסוכנים על פי חוקי העזר הקיימים.
"באשר לנושא המעקב והדיווחים, העירייה העבירה למטה הפל-קל את המידע שנדרש ותמשיך לפעול בתיאום עם הגורמים המוסמכים. לצד זאת, עמדת העירייה היא כי נדרשת חקיקה ראשית ייעודית שתסדיר את הנושא ותעניק לרשויות המקומיות כלים משפטיים ואכיפתיים ברורים.
"עיריית ירושלים מכבדת את מוסד מבקר המדינה, מתייחסת בכובד ראש להמלצותיו וטענותיו, ותמשיך לפעול באחריות לשמירה על בטיחות תושבי העיר ומבקריה".





תגובות