הסודות של הפרלמנט הירושלמי: המקום שבו הנוסטלגיה והחומוס נפגשים

לירושלים כמו לערים היסטוריות רבות ברחבי העולם יש כמה רבדים וישויות. העיר האורבנית בשטח, העיר ההיסטורית ובתוך המיתוסים והאגדות הרבות הנקשרים לעיר עם השנים. לירושלים יש נוכחות, אומנם קצת מלאכותית, בעשורים האחרונים גם בקולנוע ובסדרות הטלוויזיה, וזאת הודות לקרן הקולנוע של הרשות לפיתוח ירושלים. הרשות מסייעת במימון סרטים וסדרות בתנאי שהעלילה תתרחש ותצולם בעיר. כך קרה בסרט "הערת שוליים" וכך קורה גם בסדרת "בני מצווה" בחינוכית. אבל מי שרוצה באמת לצלול לסיפורים הנוסטלגיים של העיר יודע שכדאי לו להגיע לפרלמנט הירושלמי של שוקי בן עמי.

הפרלמנט כבר קיים קרוב ל-40 שנה וכיכבו בו כל מספרי הסיפורים הכי ידועים של העיר. רק לאחרונה נערך שם ערב מחווה מיוחד לחברי הפרלמנט שכבר אינם איתנו ובראשם חיים בנאי, דודו קופרמן (הידוע בכינוי דודו ראש העיר, שהיה גם בעל טור מיתולוגי כאן בכל העיר) והמתווך דוד מונשיין, שאף הוציא לאור מספר ספרים בהם קיבץ את מיטב סיפוריו על העיר ועל כוכבי הבוהמה שלה בשנות השבעים. הפרלמנט החל את דרכו ברשת א' של קול ישראל ושודר בימי שישי בבוקר וכיום הוא נערך במרכז ציפורי ביער ירושלים, פעם בחודש, בימי ראשון בערב. בין לבין היו גם לא מעט הפסקות ונתקעה גם תקופה קשה של קורונה הממושכת בה הפרלמנט היווה את תוכנית הדגל של רדיו ירושלים.

"האכסניה שמארחת אותנו היום במרכז ציפורי היא מעולה, יש אווירה טובה, הם דואגים גם לכיבוד קל והכניסה היא חופשית", מספר שוקי בן עמי, "היו"ר של מרכז ציפורי עופר איובי והמנכ"ל, שמי אמסלם, אימצו אותנו בחום ודואגים לכל מה שצריך". חברי הפרלמנט הקבועים כיום, לצידו של בן עמי, הם מאיר מיכה, בעלי מסעדת פינתי הידועה, דני אגמון מקפה אביחיל ומאפיית אביחיל המיתולוגית מול קולנוע אדיסון לשעבר והסופר איציק ברוך. לצידם מלווה את הסיפורים בגיטרה דרור זאבי.

הפרלמנט הירושלמי של שוקי בן עמי (צילום: באדיבות המצלם)

"כל העיר אוהבת לשמוע אותנו"

"אנחנו מתחילים בסיפור אחד ומהר מאוד הקהל הרחב מצטרף ולכל אחד יש איזו הערה וכל אחד נזכר במשהו נוסף שחלקו באמת קשור וחלקו לא כל כך, וכך הולך ומתפתח ערב נוסטלגי של סיפורים ירושלמיים", מסביר שוקי בן עמי את סוד הקסם של המפגש, "כולנו אוהבים ומאוהבים בעיר לטוב ולרע. יש כאן פלורליזם מקומי, אבל אין צנזורה ויש חופש דיבור. ברדיו ירושלים טענו בשעתו שאנחנו פוליטיים מדי ומהיום למחר, בלי התראה מוקדמת, החליטו להוריד אותנו משידור אבל זה חי ונושם וקיים, בכל אופן כל מי שמכיר ושמע אותנו ברדיו כל השנים מוזמן להגיע וגם מי שלא שמע אני בטוח שישתלב מהר מאוד באווירה המיוחדת הזו".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

ואי אפשר לסיים בלי טעימה של סיפור ירושלמי טיפוסי. למאיר מיכה מפינתי יש סיפור מופלא שמסביר אולי על קצה המזלג, תרתי משמע, ובצורה ציורית, איך הסתבך פה, עם השנים, הפלונטר של ה"מעורב הירושלמי" ואיך יש חוסר הבנה משווע בין האוכלוסיות השונות בעיר, סך הכל חיות כאן זה לצד זה אבל כנראה אין להם אפילו שפה משותפת.

"פעם באחד מימי שישי העמוסים בפינתי האוכל כבר כמעט נגמר והעובדים כבר חשבו שאפשר להתחיל לנקות וללכת הביתה לפני שבת קודש", נזכר מאיר מיכה, "פתאום הגיע למסעדה חרדי אחד וראה שיש עוד סעודים אחרונים במקום. הוא פנה לפועל המטבח הערבי ושאל אותו אם אפשר להיכנס לאכול ואם יש עוד משהו במטבח. העובד צעק לו: 'תאכל מא פיש', זאת אומרת אין כלום בערבית. כעבור כמה דקות חזר האברך עם פנים מחויכות ויחד איתו הביא עוד קבוצה של חרדים והתיישבו בשולחן בכניסה. אמרנו לו: 'מה לא ברור, אמרו לך כבר שלא נשאר כלום'. החסיד, שחשב שדיברו איתו יידיש כשרה, אמר מה פתאום העובד שלך אמר שיש עוד חלה ודג: 'תאכל מא פיש'. בסוף סידרנו להם משהו לאכול וכולם היו מרוצים".