ביום שלישי האחרון נפרדה הפועל רשמית מקאדין קרינגטון, אחרי ארבע שנים מוצלחות למדי מבחינה מקצועית. בשנתיים האחרונות הוא גם הפך למתאזרח משמעותי עבור המועדון ונבחרת ישראל, אבל למרות התרומה שלו על הפרקט, הקדנציה של קרינגטון תיזכר בעיקר בגלל הדרך שבה הסתיימה.
זה לא רק הכישלון המקצועי, ובמיוחד ההדחה הכואבת ביורוקאפ. ברגע החשוב ביותר של הפועל בשנים האחרונות, במשחק הנוקאאוט מול טורק טלקום אנקרה, קרינגטון לא היה שם. אמנם יש נסיבות מקלות – אישתו כרעה ללדת וילדה יום לפני המשחק. אבל גם היו לא מעט פתרונות אפשריים למצב שנוצר, והוא ידע היטב עד כמה המועדון רצה לנצח, לזכות ביורוקאפ ולהעפיל ליורוליג, ובכל זאת נשאר לצד רעייתו ולא נסע ולו לזמן קצר להיות עם חבריו. יכול להיות שכבר אז ידע שלא ימשיך?
אבל הסיפור המכוער ביותר הוא הבחירה שלו לעונה הבאה – המעבר להפועל תל אביב של עופר ינאי, היריבה הישירה, למרות שקיבל מהפועל הצעה כספית אדירה. מבחינתי, זו היתה סטירת לחי למועדון שנתן לו הכול.
הפועל עמדה מאחוריו לאורך כל הדרך. היא שמרה עליו כשהוטחה בו ביקורת על תהליך ההתאזרחות ועל הטענות שפעל ממניעים כלכליים. היא תמכה בו, נתנה לו גב ודאגה לו ולמשפחתו. בסופו של דבר, הוא בחר לעזוב בלי למצמץ.
אני מודה, קשה לי מאוד לקבל את הדרך שבה הדברים הסתיימו. לכן אני אומר בצורה ברורה: את ההתנהלות הזאת לא אשכח, וגם לא אסלח. האכזבה ממנו עצומה. אני משוכנע שכאשר יגיע לארנה במדי הפועל תל אביב, הוא יזכה לקבלת פנים קרה במיוחד מצד הקהל הירושלמי. מבחינתי, אין סיבה לפרידה חגיגית. הוא לא ראוי לה. רק שריקות בוז וקריאות נגדו.
גם ערב סדרת הגמר הוא הוסיף לתחושת הניכור, כשמשך זמן והותיר סימני שאלה אם ישחק או לא, בזמן שכבר היה סגור במקום אחר. בסופו של דבר הוא עלה לפרקט, אבל התחושה היתה שהוא עושה טובה למועדון. כך לא נפרדים ממקום שהיה עבורך בית במשך ארבע שנים.
שלום ולא להתראות.
רוצים להישאר מעודכנים?
ועכשיו הגיע הזמן להסתכל קדימה. נכון לעכשיו, הפועל עדיין לא ביצעה מהלכים משמעותיים בשוק ההעברות, פרט לג'אלין סמית'. יש לא מעט שמועות, כולל שמו של תמיר בלאט ושחקנים נוספים מהכדורסל האירופי, אבל אני מאמין שעוד צפוי לנו קיץ מעניין.
אני נותן את מלוא האמון במאמן הסרבי החדש. אני מאמין שהוא יבנה כאן קבוצה איכותית, רעבה ותחרותית, כזו שתוכל להתמודד על כל התארים, ואולי אפילו להגשים את החלום הגדול: זכייה ביורוקאפ והעפלה היסטורית ליורוליג.
ג'וחא
צודק בכל מילה. גם לי עצוב בלב על דרך העזיבה שלו אחרי שקיבל בקבוצה כל כך הרבה כבוד ויחס מיוחד.
מור
כך יורקים לבאר ממנה שתית.מביש מקומם ובעיקר – די מסריח) כמו בכל דבר בו ינאי נוגע(
דני
חברים,אני לא יודע מה איתכם אבל הירידה ביכולת לא התחילה בסדרהמול הפועל ת,א. האמת אני מרוצה שהוא עזב הפועל תל אביב כי הם יבינו ומהר שזה לא קרינגטון מהימים הטובים והוא מתקשה גם כשהוא טוב מול קבוצות גדולות…..
אדום
כל עוד אדלסון בעלים לא נגיע לכלום, חושב שהפועל צעצוע פרטי שלו ומתנכר לקהל. מקווה שלפחות יתן לאובראדוביץ לעבוד.