לאחר שנות טיפול באמצעות עדשות מגע מיוחדות, שהפסיקו לסייע ואף גרמו לכאבים, אדמומיות ולחץ בעיניים, היא מצאה את עצמה מתקשה לבצע פעולות יומיומיות פשוטות.
"הפסקתי לנהוג, לבצע משימות פשוטות ויומיומיות", היא מספרת. "אני מורה במקצועי והייתי אמורה לעבוד לא מעט על המחשב, אבל אחרי חמש דקות מול המסך לא יכולתי יותר. היו מתחילים לי כאבי ראש חזקים ובלתי נסבלים. החיים כפי שהכרתי אותם פשוט השתנו וסבלתי מאוד".
לדבריה, גם ניסיונות חוזרים להשתמש בעדשות נכשלו. "כל פעם שניסיתי, העיניים שלי היו מאדימות והלחץ היה בלתי נסבל."
הפגיעה באיכות החיים הלכה והעמיקה. "לפעמים הייתי מועדת או מקבלת מכה כי לא הייתי רואה את הדלת בבוקר. פעם אחת אפילו פספסתי את הטיסה שלי כי לא הצלחתי לראות את לוח הזמנים בשדה התעופה."
גם בעבודתה כמורה נאלצה להסתמך יותר ויותר על עזרת הסובבים. "דברים פשוטים התקשיתי מאוד לעשות. למשל כשלימדתי, נאלצתי פשוט להתקרב ללוח מאוד."
הפנייה ששינתה הכול
איה כלל לא ידעה שקיים עבורה טיפול מתקדם. כשהגיעה לאופטומטריסט לצורך החלפת עדשות שגרתית, הוא המליץ לה להיבדק בבית החולים.
כך הגיעה לפרופ' דוד סמדג'ה, מנהל יחידת הרפרקציה במערך העיניים של הדסה.
"הוא הבין את מה שאני עוברת בלי יותר מדי הסברים", היא משחזרת. "לאחר הבדיקות הוא סיפר לי שקיים ניתוח שיכול לעזור לי. הרגשתי מיד שאני בידיים טובות ומקצועיות".

פרופ' דוד סמדג'ה (צילום: הדסה עין כרם)
הניתוח החדשני: טבעת מרקמת קרנית אנושית
פרופ' סמדג'ה מסביר כי במקרים מתקדמים של קרטוקונוס נהוג להשתיל טבעות פלסטיק זעירות בתוך הקרנית כדי לשטח אותה ולשפר את צורתה, אולם מאחר שמדובר בחומר מלאכותי, עלולים להתפתח לאורך השנים סיבוכים הקשורים לשתל. במקרים חמורים יותר נדרשת לעיתים השתלת קרנית מלאה.
"ההליך החדש שאנחנו מבצעים בהדסה מציע גישה שונה", מסביר פרופ' סמדג'ה. "במקום להשתיל טבעת פלסטיק, משתמשים בטבעת המיוצרת מרקמת קרנית אנושית של תורם. באמצעות לייזר פמטו־שנייה מתקדם חותכים טבעת מדויקת מתוך קרנית התורם, ובמקביל יוצרים תעלה עדינה בתוך הקרנית של המטופל. לאחר מכן מושתלת הטבעת בתוך הקרנית המעוותת, שם היא מסייעת לייצב אותה, לשטח את צורת החרוט ולשפר את איכות הראייה".
לדבריו, היתרון המרכזי של השיטה הוא השימוש ברקמה ביולוגית טבעית במקום בחומר סינתטי, מה שמאפשר השתלבות טובה יותר בקרנית ומפחית חלק מהסיבוכים האפשריים של שתלים מלאכותיים.
"מטרת ההליך היא לשפר באופן משמעותי את הראייה ואת איכות החיים של המטופלים, ובמקרים מסוימים אף לדחות או למנוע את הצורך בהשתלת קרנית מלאה בעתיד".
"כבר במהלך הניתוח הרגשתי שאני רואה"
איה מספרת כי השינוי הורגש כבר בזמן הניתוח. "זה לא היה ניתוח בהרדמה מלאה. הייתי ערה, נוכחת כולי, והרגשתי את הראייה שלי משתפרת עוד תוך כדי הניתוח. ידעתי שפרופ' סמדג'ה יודע מה הוא עושה".
רוצים להישאר מעודכנים?
לאחר מספר ימי התאוששות בלבד חזרה לשגרת חייה. "הדבר הראשון שהשתפר היה הלחץ בעיניים. פתאום יכולתי לראות את הסביבה שלי בצורה הרבה יותר טובה. ראיתי צבעים מחדש, הכאב נעלם, מצב הרוח השתפר פלאים. חזרתי אל החיים שלי – משהו שכבר פחדתי שלא יקרה".
לדברי הרופאים, לפני הניתוח עמדה ראייתה של איה על כ-10 אחוזים, ואילו כיום היא עומדת על כ-90 אחוזים עם משקפיים.
"לא רק הראייה שלי השתפרה", היא מסכמת. "קיבלתי בחזרה את העצמאות שלי".





Avshalom
ואם נשאל אותה מה היא רוצה שיהיה הילד שלה? היא תגיד מיד:
שאניד…