אמש, כ"א באב (4.8.26), ציינה ירושלים בכבא גדול 23 שנים לאחד מפיגועי הטרור הרצחניים והמזעזעים ביותר שידעה העיר – הפיגוע הנתעב באוטובוס בקו 2 של אגד, שהפך לאחד הסמלים הכואבים והמדממים ביותר של ימי האינתיפאדה השנייה בבירה.
האסון התרחש ביום שלישי, כ"א באב תשס"ג, סמוך לשעה 19:00 בערב. האוטובוס, שעשה את דרכו ברחובות הבירה, היה עמוס לחלוטין בנוסעים, משפחות, הורים וילדים קטנים שניצלו את ימי "בין הזמנים" של המגזר החרדי לטיול משפחתי בעיר. כשהאוטובוס הגיע לצומת הרחובות שמואל הנביא ומשה זקס, מחבל מתאבד שהתערבב בין הנוסעים פוצץ מטען חבלה עצום ממדים ורווי רסיסים. מעוצמת הפיצוץ נרצחו 23 בני אדם, בהם תינוקות רכים, ילדים, נשים וגברים, ולמעלה מ-130 נוסעים נפצעו בדרגות פציעה שונות.
כוחות ביטחון, הצלה ורפואה אדירים זרמו לזירה בתוך דקות בודדות. מתנדבי ארגון זק"א שהגיעו למקום מצאו עצמם מול מחזה אימים שלא נתפס בדעת האנושית. המתנדבים פעלו במקום במשך שעות ארוכות, תחת חשיכה, תוך שהם מטפלים במסירות נפש ובחרדת קודש בכבוד המת, אוספים ממצאים ומביאים את הנרצחים לקבורה על פי ההלכה, תוך שהם מלווים את המשפחות ההרוסות ברגעיהן האפלים ביותר.
זירת הפיגוע הקטלני בצומת שמואל הנביא (צילום: דוברות זק"א)
"אני עובר שם כל יום ונזכר"
גם בחלוף למעלה משני עשורים, רבים ממתנדבי זק"א שניהלו את הזירה נושאים בלבם צלקות נפשיות עמוקות וזיכרונות חיים וקשים מאותו הערב.
בנצי אוירינג, מפקד זק"א מחוז ירושלים, מי שטיפל בזירת הפיגוע באופן אישי ומנהל אותה, שיתף במונולוג מטלטל: "אסון קו 2 היה מהאירועים הקשים והטראומטיים ביותר בהם טיפלנו במחוז ירושלים במהלך כל שנות האינתיפאדה. רבים מהמתנדבים הצעירים והוותיקים שפעלו איתי שם בזירה עדיין זוכרים כל פרט – את הקריאה הראשונה הבהולה שהתקבלה במוקד הקשר, את רגע ההגעה לזירה המפויחת ואת המראות הקשים של חלקי האוטובוס הפזורים".
אוירינג שחזר את הרגע שלא עוזב אותו עד היום: "כשאני הגעתי באופן אישי לזירה, התחלנו מייד בפעולות החייאה לתינוק בן 11 חודשים בלבד. ליבו שב לפעום לרגע אחד קצר, נתן לנו תקווה – ואז נדם והוא נפטר. כמעט כל יום שאני נוסע או עובר בצומת שמואל הנביא אני נזכר בפיגוע הזה, ומתפלל מדי יום שלא נדע עוד לעולם זירות קשות כאלה".
תגובות