שוב חזרו הימים הקרים. ההימנעות מיציאה אל הקור המקפיא, ולעתים אף אל רטיבות הגשם, משאירים אותנו בבית שעות רבות ומעניקים לנו הרבה "זמן בית".
אחת הפעילויות שאני אוהבת בימים כאלה, היא אפיית עוגיות עם הילדודס. אפשר לשלב קורצנים מדליקים (ילדים עפים על זה) הבית מתמלא בניחוח מחמם לב (ובטן) וזה מעסיק אותם יופי בפעילות משפחתית מגבשת. שזה תכלס הכי כיף.
- שבוע מטלטל עם טרגדיות לא קלות: איפה זה תופס אותנו כהורים?
- חיי הזוהר של ההורים: האם באמת שינה זה לחלשים?
- מזל טוב על התינוק החדש, עכשיו אל תשכחו לפנק את היולדת
בכל הטוב הזה יש בעיה אחת, כמה עוגיות אפשר כבר לשמור בבית? כמה אפשר לאפות ולאפות רק עבור משפחה קטנה? הפתרון הוא לשלוח איתם לכיתה, לגן, לחוגים. לצייד אותם בקופסת עוגיות מפנקת לחברים ולצוות המבוגרים.
וכך אנחנו אכן עושים כבר שנים. אך בשנתיים האחרונות אימצנו את הדרך של קבוצת הפייסבוק: "המטבח של גיל-עד". זוהי קבוצה שהוקמה לזכרו והנצחתו של גיל-עד שער ז"ל שהיה אחד משלושת הנערים אשר עלו לטרמפ רצחני ממנו לא חזרו בחיים. שלושת הנערים: גיל-עד מיכאל שַׁעֶר, בן 16, יעקב נפתלי פרנקל, בן 16, ואיל יפרח, בן 19 נרצחו על ידי מחבלים ב-12 ליוני 2014.
משפחתו של גיל-עד שער הקימה את הקבוצה במטרה להנציח את אהבתו של גיל-עד למטבח. הוא אהב לבשל ולאפות. בקבוצה הם מזמינים את כולם לבשל, לאפות ולחלק לשכנים, לחברים, ואפילו לאנשים זרים. העיקר לפזר אהבת חינם. ההנצחה מתקבלת בקבוצה בתמונות שחברי הקבוצה מעלים מההכנות, מהחלוקה, וכמובן במתכונים המתווספים.
(צילום: מיכל פישמן-רואה)
בחודש טבת, חודש הולדתו של גיל-עד, מוזמנים חברי הקבוצה לאפות ולבשל. בעיקר עוגיות שוקולד-צ'יפס, שהיו אהובות ביותר על גיל-עד, לצרף כרטיס הסבר קטן למארז ולחלק לכל הנקרא בדרכם. בעיקר לאנשים שלא מכירים.
(צילום: מתוך קבוצת הפייסבוק לזיכרו של גיל-עד)
השנה צירפתי את הילדים למסורת. ראשית, הסברתי להם את סיפור החטיפה והרצח. קל זה לא היה. לתאר לילדים קטנים את המציאות המעוותת שמלווה אותנו בארץ, אף פעם לא קל. ואז סיפרתי להם על המיזם. הם התרגשו מאוד ושמחו לקחת חלק. בהתלהבות רבה הכינו עשרות מארזים, וכבר למחרת חילקו לכל צוות בית הספר, לשומרים בקניון, לצוות הסופר, לעוברי אורח בתלפיות, ובעיקרון – לכל הנקרא בדרכם.
(צילום: מיכל פישמן-רואה)
לראות אותם מרוכזים כל כך בהפצת הבשורה, מפנים את תשומת לב האנשים לכרטיס, מסבירים מי היה גיל-עד ושאפו לזכרו, היה מרגש מאוד. תגובות האנשים היו בהתאם. ואפשר לומר שבהחלט מילאנו את בקשת משפחתו "יחד נרבה אהבה בישראל".
אז אם גם לכם – אם יש צהריים פנויים, נצלו את השעות לאפיית עוגיות. תהנו מהביחד, מהחוויה, מהריחות. ואחר כך כשתצא השמש מבין העננים – תלכו יחד לחלק לשכנים, לאנשים בשכונה, וכמובן לכל המשפחה.
ושנזכה כולנו לברכת "יחד נרבה אהבה בישראל".
מיכל
מיכל פישמן-רואה (צילום: יולי שוורץ)
