הוא עמד שם עם כריך פסטרמה, מיונז מטפטף, נעלי ריצה וחיוך נמתח על פניו. הוא גילה את הדלק האולטימטיבי לפני ריצה. או שלא. לא אמרתי כלום אך ידעתי שבעוד כחצי שעה כשרוץ יחד, התיאבון הבריא עלול לחלוף ולהתגלות בצורה של צרבת חריפה של אישה בהריון מתקדם.
- 5 ק"מ או 10 ק"מ? המדריך שיעזור לך להחליט
- אלה הירושלמיות והירושלמים שחלמו בגדול וצלחו בענק 42.195 ק"מ
- תהיו אלופות, תהיו מנצחות, תהיו משוגעות
תכלס, אם מעולם לא חוויתם צרבת בהריון לא נחסך מכם כלום בחיים האלה. התחלנו את האימון כשתוך כדי הוא מחזיק את הבטן (כאילו) עם חשש לאולקוס חריף. כעבור חמש דקות של כאבי בטן והתפתלויות הוא עצר. במקום לרוץ בחיק הטבע הוא רץ למקום אחר. אתם כבר בוודאי מנחשים לאן.
אז אומרים שהניסיון עושה את ההבדל. בינינו, כשמדברים על ניסיון בריצה זה שווה המון! הנה חמישה דברים שממש לא כדאי לכם לעשות לפני הריצה הבאה שלכם.
לאכול שקשוקה. יש רצים עם קיבה של ברזל, שלא משנה מה הם יאכלו זה לא יפריע להם באימון. המבורגר, צ'יפס ופיצה שנשטפים יחד עם כמות גדולה ולגיטימית של מילקשייק שוקו-בננה לא יזיזו להם. בגדול, רוב האוכלוסייה לא כזו. הרוב מקפיד על המזון שהוא מכניס לגוף לפני ריצה. זה אחד החוקים הכי בסיסיים, שפשוט בדרך כלל לומדים בדרך הקשה. אז מאלה מזונות מומלץ להימנע? מטוגנים, חומציים, חריפים, חלבוניים, מזונות עם כמות גדולה של סיבים תזונתיים ומזונות שמכילים רמה גבוהה של לקטוז. תכנון שמבוסס על הכרת הגוף שלכם ומערכת העיכול יבטיח לכם אימון הרבה יותר זורם ומהנה.
מים מים בששון. אז כמו שיש כאלה שמאביסים מזון לפני מרוץ של 10 ק"מ, כאילו הם יוצאים למסע באלסקה הרחוקה, יש כאלה ששותים כמות רבה מדי של נוזלים לפני אימון ובמקום שהנוזלים ייספגו בגוף בצורה יעילה הם פשוט מוצאים את דרכם למקומות הלא נכונים ויוצרים תחושה של כבדות ואי נעימות. ההמלצה היא – כל רבע שעה כוס מים לספיגה יעילה בגוף. מצד שני, יש את אלה החוששים שהם ייאלצו לעצור לשירותים במידה ויישתו הרבה, ואז הם מונעים מעצמם צריכת נוזלים. הסכנה העיקרית היא התייבשות, וכאן במקרה הטוב תרגישו חולשה, סחרחורות ובחילה עד עילפון. אזנו את מאזן הנוזלים בגוף לפני האימון ובהתבסס גם על תנאי מזג האויר.
מתיחות או לא להיות. חימום של הגוף לפני הריצה הוא קריטי והוא יכול להתבצע במספר צורות, למשל, הליכה עד ריצה קלה מאוד בדקות הראשונות של האימון או לחילופין מתיחות דינאמיות (הנפות רגליים קדימה ולצדדים והנעה של שאר המרפקים בטווחים הרצויים שלהם). איך לא הייתי מתחממת? משום מה, נוצר הרגל מגונה של מתיחת השרירים בצורה סטאטית לפני אימון. כלומר, מתיחה של שריר ללא תזוזה. הרמה של הרגל מעל הראש בסגנון בלרינה, כפיפה קדימה של הגב כאשר המצח נוגע בברכיים ישרות ועוד – לא רק שלא יועילו לכם לפני האימון אלה גם עלולים ליצור קרעים מיקרוסקופיים בשריר בעודו הוא קר ולא מחומם.
שפשפת. באחד המרוצים האחרונים שלי רץ מאחורי אדם דתי בבגדים שחורים ונעליים מהודרות. די הפתיע אותי שהוא הצליח לרוץ ככה, אבל יותר ריחמתי עליו מבחינת הכאבים שהוא יחוש אחרי. אני חושבת שלכל אחד מאיתנו הרצים יש איזה בגד ממש ממש יפה שהוא ספורטיבי, אבל ממש לא מתאים לריצה מהסיבה הפשוטה שהוא עלול לגרום לשפשפות. הבאסה הרצינית היא שלא תמיד ניתן לדעת את זה רק לאחר מספר ריצות. בכלל, ציוד מתאים לריצה, ובמיוחד אם היא ארוכה, עשוי לשנות את האיכות והתחושה הכוללת של אותו אימון. היום ציוד מתאים לריצה זמין כמעט בכל אזור והוא שווה כל אגורה.
כשאמא טבע קוראת. אולי רבים יהיו קצת מובכים קלות מהסעיף האחרון אך עניין היציאות הוא ממש קריטי לריצה. כשאתם רצים בשעות קבועות הגוף יכול לתזמן את עצמו להתפנות לפני וזה יכול לעשות הבדל עצום בשטף האימון. לעתים, הגוף מאותת רק אחרי כמה קילומטרים של חימום ואז כבר ממש קשה להתעלם מהתחושה. מבחינתי, גם אם זה אומר לקום מעט קודם מהמתוכנן זה שווה את זה. זכרו, הכל עניין של הרגל.
הדברים שיכולים להרוס לי ריצה הם לא מעטים ולאורך השנים למדתי לחדד עם עצמי מה עושה לי טוב ומה בחיים לא הייתי עושה. יש הרגלים אישיים לכל רץ ורצה בהתאם למה שעושה לו או לה טוב. עכשיו השאלה הגדולה היא מה אתם בחיים לא הייתם עושים לפני ריצה?
רותי זינדל אוכמן (צילום: פרטי)
רותי זינדל-אוכמן,
מאמנת ריצה מקצועית בירושלים והסביבה,
בעלת תואר ראשון בחינוך גופני מוינגייט,
רצה ואמא לשלושה מתוקים.
