עמית: חום יולי-אוגוסט אז היה כבד מאוד, יהונתן. אתה מחזיק מעמד?
יהונתן: בקושי רב. במיוחד לאור העובדה שנכנסנו לאזור הדמדומים של היעדרן המוחלט של מסגרות פדגוגיות. הקייטנות תמו ועמן ימי השגרה פרשו כנפיים ועפו…
עמית: לרגל מצבך העדין, שמן הסתם תואם את מצבם של לא מעט מקוראינו בעלי הילדים הקטנים, היום אנחנו שוברים שגרה ויוצאים, כפי שכבר עשינו פעם אחת בעבר, למחרוזת מתוקים בשוק.
יהונתן: אחרי הטור של שבוע שעבר זה נראה כמעט מתבקש. עוד אחד מההיבטים של הטירוף הקולינרי במחנה יהודה הוא ההיבט המתוק, ולאחרונה – כך נראה – יש הצפה ממשית של מקומות שמתמחים בקינוחים מושחתים למיניהם.
עמית: וממש כמו בתחום המלוח, גם בצד השני של הסקאלה התחרות פרועה וצפופה, וכל אחד מחפש את הייחוד שלו, את הגימיק שיכניס את התיירים, את הצילומים באינסטגרם שייצרו את הבאזז.
יהונתן: הרחוב המקורה של השוק הפך לכזה שמציג את אחד מריכוזי דוכני הכנאפה והבקלאווה הגבוהים בעולם. אלא שבמראה הממתקים האלה אין שום דבר מרגש או מזמין. אז אפשר בבקשה עליהם לדלג?
עמית: בשמחה. גם מהכנאפה אנחנו פוטרים את עצמנו, היות שבסיבוב המתוק של מאי 2018 כבר התייחסנו לתופעה. כובע יש? מימייה יש? מזרק אינסולין יש? אז אנחנו מוכנים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
המבקרים משאירים את הרכב במקום החניה הסודי שלהם הסמוך לשוק, אשר את מיקומו יסגירו, אולי, אך ורק ביום שבו יחליטו לפרוש, ועושים דרכם במעלה רחוב אגריפס.
עמית: בפעם שעברה שעשינו משהו כזה בשוק התלהבנו במיוחד מלחמניות הקינמון של "אורבן" ומהגלידות של "מוסלין", וניסינו גם את כריכי הגלידה של "קוקיז אנד קרים" וכנאפה באחד הדוכנים.
יהונתן: הבדל אחד שכבר אפשר להצביע עליו בין מתוק למלוח – כל ארבעת המקומות שהזכרת עדיין פעילים ואפילו – כמו במקרה של "אורבן" למשל, התבססו והפכו למקום מוכר ברמה הארצית.
עמית: יהיה מעניין לראות היום איך האינסטגרמיזציה של האוכל משתקפת בדוכנים המתוקים. תחום הקינוחים והקונדיטוריה הוא אולי הרגיש מכולם להעדפה של מראה וצורה על פני טעם, כמו שרואים בכל מיני טרנדים של גלידות כחולות, גביעי גלידה שחורים או קינוחים בשלל צבעי הקשת.
יהונתן: נרצה לראות מקומות שיודעים להציע מנות שלמות, מובנות, עם מחשבה מאחוריהן. כאלה שגם יידעו להצדיק את הגימיקיות ואת הפנייה לרשתות החברתיות, כאלה שלא סתם מפציצים בסוכר.
עמית: בקיצור, לא רק שופוני והקליקוני. בהקשר הזה צריך להזכיר שיש מקום מתוק חדש למדי שבו כבר הספקנו לבקר – "מאפיתי" של רחלי ור-ניר – שם גילינו מאפה בצק מצוין ממולא במעין קרם פטיסייר.
- "קובה ופיתה" בשוק: הסוף הידוע מראש
- אגאדיר ירושלים: צולם ביום חול
- שתי טיפות הניינטיז: מקדונלד'ס, סניף שמאי
עמית ויהונתן מגיעים ל"אהרל'ה", מקום חדש שנפתח לפני כמה חודשים סמוך לפינת רחוב הערמונים, בין חנות התבלינים והפיצוחים לבין מזללת "פבלו". בתוך החלל הזעיר לא פחות משלושה עובדים שמכינים קרפים ומגלגלים אותם למאכל הדגל של המקום – "קרפ ברולה".
עמית: לפני כמעט חצי שנה יצאנו מחוויה ספק מקסיקנית וראינו שיפוצים. אדם גדול ממדים שהציג את עצמו כעורך הדין הפלילי אהרל'ה שטח בפנינו את החזון שלו – שילוב בין קרפ לבין קרם ברולה, שבו נתקל בעבר בחו"ל.
יהונתן: למרות החיבה הטבעית שלי לאנשים ששמם הוא אהרל'ה, מותר להודות שאחרי שיחת הנימוסין איחלנו לחייל בהצלחה ונמלטנו משם בתחושה שמדובר בעוד גימיק שבטח ייעלם בטרם ייפתח.
עמית: קינוחים היברידיים – שמשלבים בין שני מאכלים – הפכו לטרנד חזק מאוד בכל העולם בשנים האחרונות. זכות הראשונים שמורה ל"קרונאט", השילוב בין קרואסון לדונאט של הקונדיטור דומיניק אנסל מניו יורק.
יהונתן: אלה לרוב קינוחים מושחתים, מוגזמים, מהסוג שאתה בטוח שנוצרו תחת חומרים נרקוטיים שנוטים, כך שמעתי, לעורר תיאבון קיצוני.
עמית: בטוח שפה זה לא המצב. בכל זאת, עורך דין פלילי. התפריט מונה שישה קרפים שונים, כשיש גם אפשרות להרכבה עצמית.
יהונתן: קראת את סיפור המעשה? "הכל התחיל בעו"ד פלילי שאהבתו לקינוחים זהה לאהבתו לצדק. כחלק מנסיעתו לחו"ל נחשף העו"ד לקינוח מושלם המשלב בין קרפ לקרם ברולה, ועצם זה שהקינוח לא קיים בישראל, זה פשע בפני עצמו!". אז תזמין מהר, עמית, לפני שהמשטרה תגיע.
יהונתן כהן ועמית אהרנסון,"אהרל'ה" (צילום: אסף קרלה)
עמית, מתנגד ידוע למתיקות יתר, בוחר בקרפ פאי לימון, בעוד יהונתן בוחר בקרפ הברולה הקלאסי בתוספת בננה ונוטלה. ההכנה יוצאת לדרך והמבקרים מגלים כי למרות שלל הפניות לרשתות החברתיות, העובדות שמאחורי הדלפק אוסרות באופן מוחלט על צילום של תהליך הרכבת המנה.
עמית: אם אסור לצלם – לא שברור לי למה – אז נסביר: מכינים קרפ, מקפלים לחצי ויוצרים צורה של מעין קונוס. לתוך הקונוס עורמים את התוספות. במקרה שלי – קרם לימון, פירות יער, גלידת וניל, שבבי קוקוס וגם קורנפלקס.
יהונתן: במקרה של קרפ הברולה מוסיפים למעלה עוד קרם, שכבת סוכר ואז שורפים ומקשטים. המראה הסופי, של שתי המנות, יפהפה, אך מיד מעורר תהיה – איך אפשר לאכול את זה?
עמית: אני חושב שמתחילים עם כפית ואז עוברים לביסים. בעיני המבחן הראשון הוא של קרפ הברולה – כלומר – האם זה קרפ והאם זה קרם ברולה?
יהונתן: התשובה היא פעמיים, כן. הקרפ עצמו טרי, גמיש, עם ניחוח עדין של וניל בבצק. קרם הברולה מצוין. מרקם חלק ונעים, לא מתוק מדי, ועם שכבת סוכר שרוף יציבה ומרשימה.
עמית: אי אפשר שלא להיזכר בסרט "אמלי" כשמנפצים את מעטה הסוכר, אפילו כשזה נעשה בכפית חד פעמית… טעים לי, מה אני אגיד. שתי המנות. במקרה של פאי הלימון שמח שהעסק לא מתוק מדי – קרם לימון טוב, פירות יער שמוסיפים עוד קצת חמיצות, גלידת וניל שנותנת מכת קור ושבבי קורנפלקס מייצרים מרקם פריך.
"אהרל'ה" (צילום: אסף קרלה)
יהונתן: רואים שעורך הדין המיומן לא פסח על אף סעיף בתהליך היצירה של המנות. זה ניכר בעיקר בשימוש המבריק לתחושתי בקורנפלקס לייצור משחק מרקמים מבלי להוסיף מתיקות.
עמית: שתי הקומבינציות שלקחנו נשמעות כמו פוטנציאל לפצצת מתיקות, וזה לא קורה. כל המרכיבים מרגישים איכותיים באופן יחסי ולא מתועשים, והביס שמתקבל מוצלח. מצד אחד קרפ בננה נוטלה – קלאסיקה על זמנית, עם טאץ' של קרם ברולה, ומצד שני לימוניות נעימה.
יהונתן: אז אפשר להוריד את הגבה שהרמנו למשמע הרעיון הראשוני. כן, מדובר ברעיון שהוא גימיקי בבסיסו, אבל כזה שעובד, ועובד טוב. מנה מושחתת, כיפית, ראויה, שמקיימת את כל כללי הוויראליות הנדרשים בעונת 2019-20, ויכולה לתפוס בגדול.
"OMG" (צילום: אסף קרלה)
המבקרים יוצאים מאהרל'ה וחוצים את רחוב אגריפס לצדו השני, שם נמצאת התחנה השנייה במסע הדילוגים המתוק. השם הוא "OMG" והקונספט הוא שלגונים בהרכבה עצמית – בסיס אחיד של ארטיק וניל אשר נטבל באחד מכמה סוגים של שוקולד ואז מקבל ממטרים של תוספות ליצירת מעין "מגנום". יהונתן בוחר בארטיק שוקולד לבן ופירות יער עם אגוזי לוז מסוכרים, עמית בשוקולד פיסטוק.
יהונתן: הרעיון יפה, המקום מעוצב וממותג היטב, פס התוספות נראה מזמין ומגרה.
עמית: הבסיס הוא ארטיק "מגנום" אמיתי מבית שטראוס, עם המיתוג והכל. עובד הדלפק, שאיך נאמר בעדינות? כנראה לא קרוב במיוחד לעולם הקונדיטוריה, פתח לכל שלגן את העטיפה, הניח במעין מגשית קרטון מעוצבת ואז מזג מעל את השוקולד והתוספות השונות.
יהונתן: ופה בעצם הסיפור של המקום מתחיל ונגמר – בטכניקה המפוספסת, כי במקום ציפוי אחיד לארטיק קיבלנו משהו שצדו האחד מצופה בכבדות וצדו השני ערום.
"OMG" (צילום: אסף קרלה)
עמית: ולא רק זה – לא נוצרה חווית הפיצוח הנהדרת שמאפיינת את השלגון הזה, שאחד ממסעות הפרסום שלו התמקד כולו בצליל שהוא מפיק כשנוגסים בו. הרעיון הוא שארטיק קפוא ושוקולד חם יוצרים במפגש ביניהם מעטה דקיק ופריך של שוקולד נוקשה. אלא שזה קורה רק אם טובלים במהירות את השלגון בשוקולד או מכניסים אותו מתחת למעין "מפל". לא ככה.
יהונתן: מבחינת הטעם הקומבינציה שלי חביבה לגמרי – פירות היער מאזנים בחמיצות את מתיקות השוקולד הלבן, שברי האגוזים שפוזרו בצורה מאוד לא אחידה מוסיפים פריכות, והגלידה הבסיסית של מגנום היא תמיד סבבה.
עמית: בגרסת השוקולד פיסטוק, לעומת זאת, יש מתיקות הרבה יותר גבוהה ממה שעובר היום את החך שלי. לא מרגישים כמעט פיסטוקים אלא כמעט אך ורק שוקולד מתוק להחריד. בחוויה הסופית, קצת לא נעים להודות – אני חושב שמגנום קנוי מהקיוסק ליד היה מספק חוויה טובה יותר.
יהונתן: כשהמחיר הוא יותר מכפול מארטיק תעשייתי, הכשל הטכני בביצוע המנה לא עובר. רעיון טוב, לוגו יפה, מחשבה יפה, אבל כרגע המוצר עוד לא שם.
סלפי'ס (צילום: אסף קרלה)
עוד כמה צעדים במעלה רחוב אגריפס מביאים את יהונתן ועמית לשדרת החנויות שמתחת לבית עיני (המוכר יותר כ"הבניין המקולל"). שם המקום הוא Selfy’s, והתמחותו בשני מאכלים שונים – יוגורט קפוא וסלטים – עם מכנה משותף של הרכבה עצמית.
עמית: היש משהו שיותר זועק אינסטגרמיזציה מאשר מקום שנקרא על שם צילום עצמי?
יהונתן: הבחורה שעל הקופה דווקא טענה שהמקום נקרא כך בגלל הרעיון של השירות העצמי, לא שזה מפריע להם לשים על כל מכונות היוגורט שלטים שמבקשים מהלקוחות לתייג את המקום…
עמית: מצד אחד מקרר של קופסות סלט מוכנות ופס תוספות גנרי למדי אך נקי למראה, אבל אנחנו פה בשביל החלק המתוק. 8 טעמים שונים של גלידות יוגורט בסגנון שפעם היינו קוראים לו "גלידה אמריקאית" והיום אנחנו יודעים שנכון לקרוא לו Soft Serve.
יהונתן: משלמים עבור כוס ומקבלים את הזכות למלא אותה כמה שרק אפשר ולשפוך מעל כמה תוספות וסירופים שרוצים. אבל – וזה אבל משמעותי – אסור ריפילים. אי אפשר לחזק את המנה אחרי הגיחה הראשונית לפס.
עמית: מניח שזה מייצר לא מעט תאקלים מול הסועד הישראלי הממוצע… המקום מאוד נקי וטעמי הגלידה מקוריים ברובם – יוגורט קלאסי, וניל, שוקולד, סורבה תפוזי דם, אסאי שחור, קרמל קפה, עוגיות לוטוס ומנגו.
יהונתן: אני חש קצת אבוד מול הסלטייה של התוספות. שלל אגוזים, שברי עוגיות וחטיפים, בקבוקים לחיצים עם רטבים מתוקים, וזה עוד לפני ההתלבטות לגבי טעם היוגורט. מקומות כאלה טוב יעשו בעיני אם ישכילו להמליץ או להציע כמה "קומבינציות בית" לטובת המתלבטים או מי שחוששים לחרב לעצמם את המנה בשילוב טעמים לא נכון.
עמית אהרנסון ויהונתן כהן, סלפי'ס (צילום: אסף קרלה)
המבקרים ניגשים לשורת ברזי הגלידה כשהם חמושים כל אחד בכוס. עמית פונה לטעם היוגורט הקלאסי, לווניל ולשוקולד בעוד יהונתן מתנסה בטעמי הפירות האקזוטיים, בקפה ובעוגיות הלוטוס.
יהונתן: המבחן שלי ליוגורט כזה הוא קודם כל מרקם ואז טעם. במרקם זה פוגע בול. הגלידות רכות, אווריריות, חלקות, נעימות ולא משאירות תחושה שומנית בפה.
עמית: טעם היוגורט הבסיסי מוצלח מאוד, ייתכן ואף הכי מוצלח. יש לו חמיצות נעימה וטעם מובחן של יוגורט. גם אם מדובר במוצר שמוכן מאבקה, כמו ברוב המקומות, מדובר כנראה באיכות ראויה באופן יחסי. החמיצות היוגורטית המובהקת היא גם מה שהופך את החיבור עם השוקולד לפחות טבעי בעיני.
יהונתן: טעם האסאי נהדר. אהבתי מאוד את הצבע הדרמטי אבל גם את החמיצות הטרופית. סורבה תפוזי הדם לא מוצלח ויש לו טעם סינתטי, וטעם הקפה והלוטוס נחמד מאוד ובהחלט מייצר חוויה שמזכירה כוס קפה ועוגייה.
עמית: מבחינת התוספות שמעל אין שום דבר דרמטי לטוב או לרע – זה בדיוק מה שהיינו מצפים למצוא במקום כזה. אני חושב שלאור איך שהמקום ניראה ומה שהוא מנסה לשדר הייתי מנסה אולי לצמצם מעט במבחר ולעלות במקוריות, כלומר להציע דברים קצת פחות בנאליים ואולי כמה אופציות יותר "בריאות".
סלפי'ס (צילום: אסף קרלה)
יהונתן: מבין שלושת המתוקים היוגורט הזה, אני מודה, הוא זה שהכי קשה לי להפסיק לאכול. כיף, מרענן וסופר מתאים לקיץ הישראלי. גם האהרל'ה היה מצוין, אבל מעט יותר כבד. פה יש לנו ביד משהו שיכול להיות קינוח, שם מדובר כמעט על ארוחה בפני עצמה.
עמית: בסך הכל אני שמח לומר שאני חושב שהסצנה המתוקה בשוק – או יותר נכון ברחוב אגריפס – קצת התבגרה. שלושה מקומות בפחות מ-50 מטרים, כל אחד עם כיוון וגימיק משלו, ורק אחד מהם מתוק מדי. זה כבר אומר שהכיוון הוא טוב.
יהונתן: יהיה מעניין לראות איזה מן המקומות האלה ישרדו לאורך זמן, והאם שלושתם עוד יהיו כאן בסיבוב המתוקים הבא שלנו בשוק. עכשיו, אחרי כל כך הרבה מתוק, אני חייב איזה…
עמית: קפה?
יהונתן: סביח.
עמית אהרנסון ויהונתן כהן, "OMG" (צילום: אסף קרלה)
אהרל'ה קרפ ברולה, אגריפס 72, 050-6466828. כשר
OMG, אגריפס 117, 050-9444436. כשר
סלפי'ס, אגריפס 111, 077-5576948. כשר
חשבון:
אהרל'ה
קרפ ברולה – 32 שקלים
קרפ פאי לימון – 30 שקלים
OMG
2 X מגנום – 44 שקלים
סלפי'ס
2 X יוגורט בינוני – 52 שקלים
