עמית אהרנסון ויהונתן כהן, "אגאדיר" הכשרה (צילום: יובל כהן אהרונוב)
עמית אהרנסון ויהונתן כהן, "אגאדיר" הכשרה (צילום: יובל כהן אהרונוב)

אגאדיר ירושלים: צולם ביום חול

לא שומרים נגיעה: עמית ויהונתן אזרו אומץ ונכנסו לאכול בסניף הירושלמי החדש של "אגאדיר", היחיד בארץ שלא פתוח בשבת למעט הסניף בבני ברק. ביקורת כשרה לחלוטין

פורסם בתאריך: 31.7.19 23:18

עמית: מסע הג'אנק פוד הגדול שלנו, אירוע קיץ מסחרר לפחות כמו הטור דה פראנס, מגיע השבוע לתחנתו האחרונה. אורכו של הקטע האחרון הוא בערך 800 קילומטר. בפועל, מדובר על פחות משניים. אנחנו יוצאים משפשוואן וצועדים שני קילומטר בערך מערבה כדי להגיע ל…

יהונתן: אגאדיר! שמע, זה אחד הקישורים היותר רופפים שהצלחת לייצר אי פעם. נהדר אך לא הכרחי. לא צריך להסביר יותר מדי את הרצון שלנו להגיע לסניף הירושלמי הראשון של אגאדיר. אחרי הכל, לא בכל יום מגיעה רשת ארצית גדולה לעיר, ובטח שלא בכל יום נוצרת סביב פתיחתה סערה כמו זו שנוצרה עם מסעדת ההמבורגרים.

עמית: אז החלטנו לתת ללהבות לדעוך מעט, לשים בצד את כל מריבות השבת – כי באמת שנאמר כבר הכל – ופשוט לבוא לאכול.

יהונתן: ובכל זאת נאמר – אנחנו שואפים לירושלים פתוחה בשבת, פלורליסטית ואטרקטיבית ככל שניתן, ומתקשים להבין מדוע רשת שפעילה בשבת בכל בארץ פרט לבני ברק בחרה לנהוג אחרת בעירנו. הכעס הציבורי, בהקשר הזה, מובן.

עמית: ושני הסנט שלי – אני דווקא לא חושב שחובה על יזמים מתחום האוכל לקחת חלק במאבקי השבת. בעלי אגאדיר הם אנשי עסקים ששואפים למקסם רווח ואני בטוח שעשו מספיק מחקרים ובדיקות כדי להבין שבירושלים בואכה 2020 – בין אם הדבר נאמר בכאב או בשמחה – משתלם יותר להיות כשר ולסגור בשבת.

יהונתן: והכי חשוב – המקום הרי נפתח מראש במתחם שאינו פעיל בשבתות, כך שהאופציה בכלל לא הייתה קיימת. אפשר רק להביע תקווה שהרשתות הבאות שיבחרו לעלות לעיר ישכילו לפנות קודם כל לקהל החילוני והמסורתי שמחפש אופציות בילוי לסוף השבוע.

עמית: ואם לא רשתות – שאליהן אולי קשה יותר לבוא בטענות – אז לפחות עוד מקומות עצמאיים שייתנו לנו המבורגר ראוי בשבת. חושב שבזה סיימנו את ההתעסקות באקטואלי?

יהונתן: כמעט בטוח.


הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

 



המבקרים מגיעים למבנה ה"סינמה סיטי" בשעת צהריים מוקדמת למדי של חופש גדול, ומגלים מתחם רגוע באופן מפתיע. בטרם ייכנסו לאכול הם יוצאים לסיבוב קטן במבנה שבו לא ביקרו ולא אכלו כבר יותר משלוש שנים.

עמית: יכול להיות שבלי כוונה מצאנו את אחד המתחמים היציבים בעיר? נראה כאילו כמעט כלום לא זז או השתנה בו. הביסטרו היוקרתי ששכן בקומה העליונה נסגר אבל חוץ ממנו מדובר באותה תערובת מוכרת של רשתות.

יהונתן: השינוי העיקרי הוא בגזרת ההמבורגר. את הנכס הגדול שפינתה רשת "מוזס", תפס הסניף של "אגאדיר", אלא שקל מאוד לפספס את הייחוס הרשתי של העסק החדש. השלט מכריז באותיות ענק באנגלית "המבורגר כשר", ורק בצד, בקטן, מופיע לוגו הרשת.

עמית: אגב, כש"מוזס" הגיעו לכאן עם סניף ראשון בעיר ב-2015 לא זכור לי שמישהו התלונן על הבחירה שלהם בכשרות.

יהונתן: אמרנו שמפסיקים! בוא נדבר על "אגאדיר". אפשר לומר מחלוצי ז'אנר ההמבורגר פרימיום?

עמית: לגמרי. הסניף הראשון, במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב, נפתח לפני 22 שנה, כשהמבורגר לא בדיוק היה משהו שאוכלים במסעדה ובטח לא משהו ש"יוצאים" בשבילו מהבית.

יהונתן: אגאדיר הצליחו להפוך את הקציצה בלחמנייה למשהו שמחובר לחיי לילה, לאלכוהול, לבילוי. אחריהם הגיעו רשתות הפרימיום האחרות – "מוזס", "BBB" ועוד – כאלה שבמקומות מסוימים אף הצליחו להתעלות על המקור.

עמית: גם אם התחרות העזה והפתיחה של המבורגריות בוטיק גרמה לכך שזוהרו של המותג הועם מעט בשנים האחרונות מדובר עדיין בשחקן חזק. 14 סניפים בכל בארץ, שניים מהם כשרים, והרבה מאוד מניות על הרבה דברים שהיום אנחנו מקבלים כמובנים מאליהם בתחום ההמבורגרים.


עמית אהרנסון ויהונתן כהן, "אגאדיר" (צילום: יובל כהן אהרונוב)

עמית אהרנסון ויהונתן כהן, "אגאדיר" הכשרה (צילום: יובל כהן אהרונוב)


המבקרים נכנסים אל החלל הגדול ומגלים שלא יותר מדי השתנה מאז ביקרו בו לאחרונה תחת השם "מוזס". רק קנקני תה מרוקאיים ופינת ישיבה מרופדת מסגירים משהו מהכיוון הפסאודו-מרוקאי שמאחורי שם המקום החדש. התפריטים מוגשים לשולחן.

עמית: לפני שבועיים שילמנו במקדונלד'ס כמעט 60 שקלים על ארוחה וטענתי שזה מחיר שקונה היום ארוחות בכל רשתות הפרימיום. אז לא הייתי רחוק, אבל כאן עדיין יותר יקר.

יהונתן: שלושה מסלולי עסקית – 66, 77 ו-88 שקלים מחירם. 66 שקלים זה מחיר די גבוה לעסקית הבסיס, והתמורה על הנייר בסיסית אף היא. סלט ירוק, סלט ביצים או מרק בצל לראשונה ובורגר של 160 גרם, שניצל או המבורגר טבעוני לעיקרית.

עמית: מי שירצה לטעום מהמנות הראשונות היותר מיוחדות של הרשת, כמו כנפיים או סיגר ממולא בשר, ימצא אותן רק בארוחה היקרה ביותר, זו של ה-88 שקלים.

יהונתן: אנחנו נלך על הזמנה שמייצגת בעצם שלושה גלגולים בהמבורגרים בישראל – הקלסיקה, עם בורגר 220 גרם בסיסי, המודרנה, עם בורגר "דיאנא" של בקר וטלה עם תוספות מעניינות, ומה שאנחנו מקווים שהוא העתיד – קריספי צ'יקן – כל המנות מעסקית הביניים שמחירה 77 שקלים.

עמית: מבחר הראשונות באמת בעייתי. מה אני אמור לעשות עם מרק בצל בחום של תחילת אוגוסט?

יהונתן: ואיך אפשר מרק בצל בלי תוספת נדיבה של גבינה מעל? אז עם מה נשארנו? סלט ביצים וסלט ירוק? חציל קלוי? משעמם.


"אגאדיר" (צילום: יובל כהן אהרונוב)

"אגאדיר" הכשרה (צילום: יובל כהן אהרונוב)


המבקרים מתעניינים ומגלים שעבור תוספת תשלום קטנה (5 שקלים למנה) ניתן לשדרג את המנות הראשונות לאלה מהמסלול היקר יותר. בסופו של דבר מוגשות לשולחן שלוש צלחות – באחת סלט ביצים מעוטר בפלפל אדום קלוי, בשנייה סיגר מרוקאי ממולא בשר ובשלישית חמישיית כנפי עוף ברוטב צ'ילי ובצל ירוק.

עמית: אני אוהב סלט ביצים ליד או לפני המבורגר. לכאורה לא קשור, אבל חיבור נהדר. המנה נאה למראה – תלולית יפה של סלט ביצים, כמה תלתלי פלפל אדום וחלה.

יהונתן: הכנפיים נראות טוב אף הן, הסיגר מעורר חשש במפגש ראשון עם העין והיד – יש מתחתיו שלולית לא קטנה של שמן, ומגע – אפילו קצרצר – במעטפת שלו – מותיר את הידיים רטובות משומן.

עמית: טעות באופן או משך הטיגון? שמן לא מספיק חם? הכל יכול להיות. המילוי סביר בטעמו. בשר עסיסי, קינמון, טחינה טובה ליד, אבל בסוף זו מנה שנופלת בפרמטר הטכני שהוא אולי הכי חשוב.


"אגאדיר" (צילום: יובל כהן אהרונוב)

"אגאדיר" הכשרה (צילום: יובל כהן אהרונוב)


יהונתן: סלט הביצים הוא מקרה הפוך. הכל נראה טוב ובפה שום דבר לא נכון. קודם כל, הסלט עצמו מלוח ברמה בלתי אכילה. אני אוכל מלוח, אפילו בקטע קיצוני לפעמים כמו שאתה יודע, ואני לא מסוגל לאכול את זה.

עמית: הפלפלים עמוסים ביותר מדי שום ומוגשים בטמפרטורה כמעט קפואה והם לא מסייעים למליחות המוגזמת בעליל. אני מניח שבמטבח מכינים כלי גדול של סלט ביצים אחת לכמה שעות, אז או שמישהו לא טעם או שמי שטעם צריך כיול מחדש של בלוטות הטעם.


עמית אהרנסון ויהונתן כהן, "אגאדיר" (צילום: יובל כהן אהרונוב)

עמית אהרנסון ויהונתן כהן, "אגאדיר" הכשרה (צילום: יובל כהן אהרונוב)


יהונתן: הכנפיים הן השחקן המצטיין של הסיבוב. פריכות מאוד מבחוץ אך לא יבשות, עסיסיות, ועם רוטב חביב על בסיס צ'ילי מתוק, חומץ ותלתלי בצל ירוק.

עמית: קצת מזכיר אוכל סיני מהאייטיז – ואני מתכוון לכך בקטע טוב. המשחק שבין הצ'ילי המתוק לחומץ, הציפוי הפריך שסופג את הרוטב. לא משהו שלא אכלנו בחיים, אך מנה כיפית שתמיד באה טוב ומהווה סיפתח יותר מראוי לארוחת המבורגר.

יהונתן: מזכיר שבאגאדיר תמיד ידעו לעשות כנפיים. אחד משלוש בראשונות זה לא סטטיסטיקה שאנחנו מצפים לה מרשת מבוססת כזו.


"אגאדיר" (צילום: יובל כהן אהרונוב)

"אגאדיר" הכשרה (צילום: יובל כהן אהרונוב)


המבורגר "מקסי" במשקל 220 גרם, המבורגר דיאנא במשקל 250 גרם וכריך קריספי צ'יקן (שמשקלו לא פורסם) מרכיבים את החוליה העיקרית בארוחה. באגף התוספות – צ'יפס קלאסי, אגאדיר צ'יפס וטבעות בצל – שתי האחרונות בתוספת תשלום של 3 ש"ח כל אחת.

עמית: שני הבורגרים מגיעים מורכבים למחצה כמו שביקשנו. הירקות בצד, הלחמניות קלויות, הקציצות נראות מצוין. בשני המקרים ביקשנו מדיום, והחיתוך המסורתי של הבורגר לחצי מגלה שמידת הצלייה הכי מדויקת שאפשר.

יהונתן: זה יפה. לא מדיום וול, לא עשוי פחות מדי. מראה הבשר – צבע אדמדם טבעי ומגרה – הוא כזה שמעורר מיד את הרצון לתת ביס גדול, וזה כבר מבחן אחד שהבורגר הכשר כאן עובר בהצלחה.

עמית: כמי שהפכו בעל כורחם לסוג של מומחים בדיני כשרויות של המבורגרים צריך להזכיר שהמקום אינו "מהדרין", בשונה למשל מ"בובי בורגר" בבית הכרם, מה שאמור לסייע לבשר.

יהונתן: כשנותנים ביס משמח לגלות שמה שצריך לקרות קורה. אני התחלתי עם ה"דיאנא" – המבורגר ספק מזרח תיכוני שנוצר ברשת לפני כעשור כמחווה למסעדה בעלת אותו השם מנצרת. עגבניות, לימון כבוש, איולי, בצל. בהתחלה הלימון הכבוש קצת דומיננטי מדי אבל אז מחלחל ניחוח בשרי מצוין.


"אגאדיר" (צילום: יובל כהן אהרונוב)

"אגאדיר" הכשרה (צילום: יובל כהן אהרונוב)


עמית: טעמי הטלה לא דומיננטיים מדי, והקציצה פשוט טובה, אין מה לומר. אפשר להתווכח על חיבור התוספות – בעיני העגבניות מיותרות למשל והעסק כולו לוקח לכיוון של סנדוויץ' טוניסאי, אבל בסוף המבורגר הוא שני דברים בסיסיים – לחמנייה טובה וקציצה טובה, ושניהם מתקיימים כאן לחלוטין.

יהונתן: החוויה חוזרת על עצמה בבורגר הקלאסי, שלו הוספנו ביצת עין. הרכבה עצמית של מיונז וקצת טבסקו, בצל וחמוצים יוצרת ביס כיפי.

עמית: שתי מחמאות גדולות מאוד יש לי לתת להמבורגר הזה. הראשונה – בחיים לא הייתי מנחש שאנחנו במקום כשר, והשנייה היא שזה בדיוק – באמת בדיוק – הטעם של המבורגר אגאדיר שאכלתי עשרות פעמים בחיי. וזה הדבר המשמעותי ביותר. שנים אנחנו אומרים שהמבורגרים וכשרות זה סיפור מורכב, בעיקר ברשתות שמורגלות להיות לא כשרות. הנה ההוכחה שאפשר לעשות כשר מבלי לוותר על גרם טעם.

יהונתן: זה המבורגר מאוד מאוד מוצלח. מהכשרים הטובים ביותר שאכלנו בעיר, בלי שום ספק. ועדיין במובן מסוים בעיני הכוכב האמיתי הוא הקריספי צ'יקן.

יהונתן: שלושה שניצלים פריכים עם ערימות של קולסלו, שוב קצת עגבניות לא קשורות ולחמניה מרוחה במיונז שומי. יופי של ביס. הציפוי של נתחי העוף הוא אותו אחד שהיה לכנפיים לדעתי – מאוד מאוד פריך ועמד יפה בשהות הממושכת בלחמנייה לצד מרכיבים רטובים.


 

"אגאדיר" (צילום: יובל כהן אהרונוב)

"אגאדיר" הכשרה (צילום: יובל כהן אהרונוב)


עמית: מנה שכיף מאוד להתלכלך ממנה. הדבר היחיד שקצת חסר לי הוא חריפות – המשחק של קולסלו מתקתק וחריפות של צ'ילי צריכה להיות חלק ממנת הבסיס במקרה הזה.

יהונתן: ואחרי המחמאות לכריכים, ההתבאסות מהתוספות. פער בלתי נתפס כמעט. קודם כל – מה זה השטות הזו של תוספת שלושה שקלים עבור צ'יפס עבים, מסולסלים ומבאסים, מהסוג שאפשר למצוא היום בכל מקום? ולמה שלושה שקלים תוספת לטבעות בצל בארוחה שעולה קרוב ל-80 שקלים?

עמית: ברשת מתהדרים בכך שהם עובדים עם צ'יפס וטבעות בצל מיובאים מהולנד – לא חושב שגם זה אמור להצדיק תוספת מחיר, בטח לא כשהתמורה כל כך מבאסת. האגאדיר צ'יפס העבים לפחות טוגנו כהלכה – צ'יפס המקלות הקלאסי חיוור ולא פריך וטבעות הבצל סתמיות.


"אגאדיר" (צילום: יובל כהן אהרונוב)

"אגאדיר" הכשרה (צילום: יובל כהן אהרונוב)


המבקרים מחליטים לפסוח על שלישיית הקינוחים המקומית ופונים בחזרה לחלל המרכזי של הסינמה סיטי לסיכום משולב בצעידה לחניון.

עמית: אז ההמבורגר הכשר הטוב בעיר?

יהונתן: ברמת ההמבורגרים בלבד, ייתכן מאוד שהתשובה היא כן. שני הבורגרים שאכלנו היו מצוינים, בשרניים ועסיסיים, והקריספי צ'יקן היה אדיר. מצד שני – יש פער גדול, גדול מדי, בין הראשונות והתוספות לבין הבורגרים, וזה פער שחייב להיסגר.

עמית: רשת עם רזומה של 22 שנה לא אמורה ליפול במקומות כמו צ'יפס או סלט ביצים. לא ציפינו לקבל צ'יפס טרי עבודת יד, כי ברשת גדולה כנראה שבאמת אי אפשר לשמור ככה על אחידות, אבל ציפינו לקצת יותר מסביב.

יהונתן: ועדיין – אחלה המבורגר. יותר טוב מ"מוזס" הכשר שפעל כאן בעבר. ואיך אתה אוהב לומר לפעמים? קריספי צ'יקן כזה, עם בירה, לפני או אחרי סרט? אחלה בילוי.

עמית: לגמרי. וגם איזה מנה כנפיים לא תזיק, ובשבת אפילו עדיף. אז מה אומרים אגאדיר, יש מצב לעוד סניף לטובת בלייני הסופ"ש? אנחנו מבטיחים שזה ישתלם.


עמית אהרנסון ויהונתן כהן, "אגאדיר" (צילום: יובל כהן אהרונוב)

עמית אהרנסון ויהונתן כהן, "אגאדיר" הכשרה (צילום: יובל כהן אהרונוב)


אגאדיר הכשר KOSHER BURGER , שדרות יצחק רבין 10 (מתחם הסינמה סיטי), *5690. כשר.

חשבון:
עסקית המבורגר מקסי – 77 שקלים
תוספת ביצה עין – 7 שקלים
עסקית המבורגר דיאנה – 77 שקלים
תוספת לטבעות בצל – 3 שקלים
עסקית קריספי צ'יקן – 77 שקלים
תוספת לאגדיר צ'יפס – 3 שקלים
2 X תוספת למנה ראשונה – 10 שקלים
סך הכל: 254 שקלים

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

4 תגובות
  1. ירון

    בתור חילוני, שאוהב המבורגרים, כל עוד המסעדה הזו תהיה סגורה בשבת, כף רגלי לא תדרוך בה.

  2. אין עוד מלבדו

    ירון אתה בושה וחרפה וכל העיר פשוט עיתון מגעיל שעושה הכל רק בשביל לחלל שבת בע"ה תסגרו עוד השנה תתביישו לכם כאילו אין לכם במה להתעסק חוץ מהשגת הקדושה התעסקו באוכל מה זה משנה אם זה פתוח בשבת או לא פשוט בושה……

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר